שאלה

שמעון לווה מראובן כסף באופן תדיר ומחזיר בזמן.
שמעון מעוניין לשלם סכום כסף לראובן על טוב ליבו ועל ההלוואות שהוא נותן לו מפעם לפעם
ראובן כמובן מסרב ומסביר לשמעון שזה איסור ריבית.
שמעון מציע, היות ואני יודע שאתה ראובן תורם לישיבה פלונית באופן קבוע, אני מעוניין לתרום לישיבה כסף על שמך ולזכותך.
האם זה מותר?
ובעיקר השאלה האם מותר לישיבה לקחת כסף בידיעה שזה כסף של ריבית או אבק ריבית?

תשובה

לווה שרוצה לתת מתנה כספית למלווה לאחר השבת החוב, ואומר שנותן לו בשביל החוב פשוט שאסור למלווה לקבל המתנה משום ריבית מאוחרת.
ובמקרה שהלווה רוצה לתרום כסף למוסד ע"ש ולזכותו של ראובן המלווה אם אינו נותן במעמד ראובן יש מקום להקל שהמוסד הוא שליח, ומה שיודו ויכתבו התרומה ע"ש ראובן הוי בשליחות הלווה ולא ישירות ממנו, שיש אחרונים שצידדו להתיר, אך למעשה נכון להימנע מזה אלא לתרום באופן המותר.

מקורות

שאלה: שמעון לווה כסף מראובן באופן תדיר ומחזיר בזמן, שמעון רוצה לתת מתנה כספית לראובן שסירב לקחתו מחמת איסור ריבית, וע"כ שמעון רוצה לתרום לישיבה מסוימת כסף על שם ראובן האם יש בזה חשש כלשהו של ריבית?
תשובה: מקור הדין הוא משנה בבבא מציעא עה: רבן גמליאל אומר יש ריבית מוקדמת ויש ריבית מאוחרת כיצד נתן עיניו ללוות הימנו והוא משלח לו ואומר בשביל שתלוני זו היא ריבית מוקדמת, לווה הימנו והחזיר לו את מעותיו והוא משלח ואומר בשביל מעותיך שהיו בטילות אצלי זו היא ריבית מאוחרת, ונפסק בשו"ע יו"ד סימן ק"ס סעיף ו' "לוה ממנו והחזיר לו מעותיו וכו' ואם עבר ועשה כן הרי זה אבק ריבית", הרי לנו שצדק ראובן בסירובו לקבל את הכסף משום חשש אבק ריבית שזהו איסור דרבנן.
וא"כ השאלה הנותרת לנו היא אם אסור להנות את ראובן בדרך עקיפה, ושם במשנה "ר"ש אומר יש ריבית דברים לא יאמר לו דע כי בא איש פלוני ממקום פלוני" (ובט"ז שם סק"ה פירש שבזה שמצווה עליו והוא נכנע לו הוי ריבית דברים ועי"ש עוד בזה), ובגמ' "תניא רשב"י אומר מנין לנושה בחבירו מנה ואינו רגיל להקדים לו שלום שאסור להקדים לו שלום ת"ל נשך כל דבר אשר יישך אפי' דיבור אסור", ונפסק בשו"ע שם סעיף י"א.
ומצאנו עוד בפוסקים דברים בזה לענין אחד שקנה למלוה עלייה בבית הכנסת, שהאריך בזה המהרש"ל בים של שלמה מסכת ב"ק פ"ט הי"א, שיש בזה איסור גמור, ועוד הרבה בפוסקים, וא"כ היה נראה ברור לאסור גם בעניינינו. שהרי מהנה את המלווה ע"י זה שיודו לו על הלוואתו.
אך נראה ב' טעמים להקל בנידון דידן הראשון ע"פ מה שהביא בדרכי תשובה יו"ד שם סקע"ט בשם הספר מרבה תורה סי' כח' ולאחמ"כ בס"ק פ"ב בשם הספר מרבה דברים שצידדו לומר שאולי אין איסור ריבית דברים ע"י שליח, (וכמו שבריבית גמורה דעת הרמ"א סעיף ט"ז שאין איסור ריבית ע"י שליח) והטעם לזה דאין שליח לדבר עבירה, וממילא השליח אינו שלוחו של המשלח בענין זה אך דחה קולא זו שהרי יש מי שאומר שבדרבנן יש שליח לדבר עבירה ואם כן גם כאן יש שליח לדבר עבירה (שהרי ריבית דברים הוא איסור מדרבנן), אך הוסיף לזה טעם נוסף להקל מדין מילי לא מימסרן לשליח, ואם כן לא חל שליחות על דברים בלבד.
אך כאמור שלהלכה לא נקט כן לודאי.
אך טעם הב' להתיר ע"פ דברי הדע"ת יו"ד שם ובספרו שו"ת מהרש"ם ח"ח סי' פ"ה שהתיר בנידון שלו אפיית מצות שאחד אופה עם חבירו קצת מצות כדי שלמחרת יעזור לו ביותר מצות, והתיר ע"פ דברי ה"אנשי שם" על המרדכי כתובות סוף פרק אע"פ סי' קפ"ט "מיחזי כשכר שבת – פסק ה"ר ברוך מכאן יש לי חשש על החזנים שמשכירים אותם להתפלל בשבת וה"ר שמואל בני אומר דאין איסור דהא נותנים לו שכר לקיים המצוה להתפלל", וביאר בחידושי אנשי שם "פי' כיון שאין נותן שכר זה אלא לקיים המצוה ושמא בלא"ה היה עושה דניחא ליה לאיניש לקיים מצוה כדאמר בפ"ק בפסחים הא לא דמי לשאר שכר שבת דלאו מצוה, וכ"כ בהדיא באגודה", ולמד מזה בדע"ת דה"ה כאן במצות כיון דניחא ליה לקיים מצוה א"כ אין בזה ריבית דבלא"ה היה עושה את זה (ולא קשה ממה שהבאנו מיש"ש דלעיל דשם מישהו היה עושה המצוה, ואי"צ למלווה, ולכן הוי ריבית).
אך בנידון דידן נראה שאין להקל מטעם זה, שהרי כאן הוי מידי דחסריה ממונא, וקי"ל דבמידי דחסריה ממונא לא אמרינן ניחא ליה לקיים מצוה, והוי ריבית. אך נראה שיש להקל בכל ענין דבברכי יוסף שם סעיף י"א כותב "אם לא היה רגיל להקדים לו שלום: דווקא בעוד שהמעות בידו אבל אחר שפרע רשאי וכו'", ובהמשך הדברים שם "שלא גזרו בדברים משום ריבית מאוחרת", בשם מהריק"ש, וכן בדרכי תשובה שם ס"ק פ"ז בשם המרבה תורה, שלאחר כדי דיבור מותר להודות למלוה, וא"כ כאן אם אין שום חוב קיים היה נראה להקל בפשיטות, (וכן מבואר בשו"ת יעב"ץ חב' סי' מז' לענין אדם חשוב, שהוא דווקא בעודו בעל חובו).
מסקנה: לווה שרוצה לתת מתנה כספית למלווה לאחר השבת החוב, ואומר שנותן לו בשביל החוב פשוט שאסור למלווה לקבל המתנה משום ריבית מאוחרת.
ובמקרה שהלווה רוצה לתרום כסף למוסד ע"ש ולזכותו של ראובן המלווה אם אינו נותן במעמד ראובן יש מקום להקל שהמוסד הוא שליח, ומה שיודו ויכתבו התרומה ע"ש ראובן הוי בשליחות הלווה ולא ישירות ממנו, שיש אחרונים שצידדו להתיר, אך למעשה נכון להימנע מזה אלא לתרום באופן המותר.