שאלה
אדם בשנת אבל יכול להגיע לסעודת סיום מסכת שנערכת במסעדה ?
תשובה
אבל בתוך שלושים יום על שאר קרובים ועל אביו ואמו בתוך יב חודש שסיים מסכת או השתתף בשיעור קבוע ויחד סיימו את המסכת כולם מותר לו להשתתף בסעודת הסיום ולאכול עמהם דחשיב יו"ט שלו הוא והוי סעודת מצווה לגביו, אמנם אם הזמינוהו לסעודת סיום מסכת ואינו חלק מהמסיימים נחלקו בזה הפוסקים, ודעת מרן הרב אליהו לאסור השתתפותו עמהם.
מקורות
בס"ד
במענה לשאלתו אודות אבל בתוך יב חודש על אביו או על אמו, וכן אבל בתוך שלושים על שאר קרובים, האם יכול להשתתף בסעודת סיום מסכת, יש לציין שהוא חלק ממשתתפי הסיום?
תשובה:
הש"ך ביורה דעה סימן רמו ס"ק כז הביא תשובת מהר"מ מינץ, וז"ד דכשבאין לסוף מסכתא ישייר מעט בסוף עד שעת הכושר יומא דראוי לתקן בו סעודה כו', ולכך נהגו כל הבעלי בתים לילך על הישיבה בתחלת הזמן ולכך מנהג להודיעם כשבא הרב לסיים המסכתא כדי שיבואו הב"ב גם כן לסיומא ואז יהיו שמה תחלה וסוף ויחזרו אחר מנין לומר קדיש דרבנן ועשרה בני רב פפא והיא סעודת מצוה דאפילו אבל תוך י"ב חודש על אביו ואמו יכול לסעוד שם וכו'. ולמעשה הוא כבר מבואר להדיא בראבי״ה (סימן תתמא עמוד תקנד) שמותר לאבל תוך י״ב חודש להמם לשאר סעודות מצוה, כמו פדיון הבן וסיום מסכתא. ע״ש. וכ״כ בספר לקט יושר (חיו״ד עמוד צח), וז״ל: ושארי שהיה אבל תוך י״ב חודש על או״א הלך מביתו לבית מורי הגאון מהרא״י, ואכל בסעודת סיום המסכת. עד כאן. וכ״כ הרב דגול מרבבה (סוף סי׳ שצא). וכ״ב הכנה״ג א״ח (סי׳ תרפט בהגב״י) וז״ל: ואפילו אבל תוך שנים עשר חודש על אביו ואמו יכול להשתתף בסעודת סיום מסכתא. וכן ראיתי הלכה למעשה מרבנן קשישאי שגם הבחורים שהיו אבלים, שאוכלים בסעודת סיום מסכתא. מהר״ם מינץ. ע״כ. ומכאן למד הגאון ר׳ רפאל אשכנזי בספר מראה הנוגה (דף צב ע״ב), שמותר לאבל בתוך י״ב חודש על אביו ואמו ללכת לסעוד ביום שמחת תורה בביתו של החתן תורה, שהוא המסיים את התורה, וכמ״ש האחרונים להתיר לאבל בתוך י״ב חודש לאכול בסעודת סיום מסכתא, משום דהוי סעודת מצוה, וכמ״ש הכנה״ג הנ״ל. ומוכח מדבריו שאין חילוק בין סעודת חתן תורה, לסעודת סיום מסכתא וכו׳. והסכים עמו הגאון מהר״י מאיו (בעל שרשי הים). ע״ש. וכן פסק למעשה בספר זכרנו לחיים ח״ב (חיו״ד מע׳ א אות כ, דף בז ע״א). וע״ע בשו״ת חקקי לב (חיו״ד סי׳ נו דף ק רע״א), שהוא הדין להשתתף בהכנסת ספר תורה. איברא דדעת המהר"ם מינץ אינם מוסכמת, דהנה הרב בית לחם יהודה (סי׳ שצא סק״ג והביאו באוצר מפרשים סימן רמו) כתב שהב"ח (סימן שצא) פליג על דברי הפוסקים הללו וסבירא ליה דדוקא אם הוא בעצמו למד וסיים מסכת דיו"ט שלו הוא ולא גרע מסנדק ומוהל, אבל אם הוא לא למד עמהם יש לאסור, וכ״ש אם הוא עם הארץ. והסכים עמו הרב בית לחם יהודה בזה. וכן נראה ממ"ש בקיצור שולחן ערוך (סימן ריב הלכה א) שכתב אסור לאכול בסעודת ברית מילה או פדיון הבן וסיום מסכת וכל שכן בסעודת נישואין כל שלשים על שאר קרוביו, וכל שנים עשר חודש על אביו ואמו (ואפילו בשנה מעוברת סגי בשנים – עשר חודש) ובתוך ביתו אם יש סעודת מצוה מותר לו לאכול. ומבואר שאם לא נמנה עם כת המסיימים אסור לו להשתתף עמהם. ולכאורה נראה שנקט כדברי הב"ח ודעימיה דכל ההיתר נאמר דוקא למסיים בעצמו דיו"ט שלו הוא משא"כ לאחרים. ובאמת ראיתי בשו״ת שארית שמחה (סי׳ סח) שתמה על הקיצור ש״ע, שזהו נגד הש״ך ומהר״ם מינץ שהתירו. ולכאורה אינה קושיא דאפ"ל שהוא החמיר בזה כדברי הב"ח והבית לחם יהודה שאסרו והתירו רק אם הוא מסיים המסכת בעצמו וא"כ יש לו אילנות גדולים להישען עליהם ובייחוד שכבר כתב הרמ"א (סי׳ שצא סעיף ב) אחר שכתב שמותר להיכנס לסעודת ברית מילה ופדיון הבן, סיים ״והמנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם כל י״ב חודש, אם הוא חוץ לביתו. וכ"כ בספר צרור החיים בשם מרן הרב אליהו זצ"ל דדוקא למסיים המסכת בעצמו מותר להיות בסעודה, ולא לאלו שרק משתתפים בסיום שאינם נטלו חלק בלימוד המסכת. [ובמאמר המוסגר חשבתי לומר דדברי מרן הרב אליהו זצ"ל צ"ב שבהלכה ב בקיצור שולחן ערוך כתב דמוהל או סנדק אבל על אביו ואמו בתוך יב חודש מותר לו לאכל בסעודת מצוה דיו"ט שלו הם, והעיר שם מרן הרב שיכול להשתתף יחד עמהם בשהייתו שם אבל ימנע מלסעוד עמהם, ולכאורה הוא סותר למה שכתב דבסעודת סיום מסכת יכול להשתתף עמהם גם בסעודה ומאי שנא, וחיליתי פניו של בנו חביבו ממשיך דרכו הרה"ג יוסף אליהו שליט"א והעליתי בפניו את הסתירה ומתוך משא ומתן בדברים יישב הסתירה שאליבא דאמת מעיקר הדין אין הבדל כלל בין מוהל וסנדק למסיים המסכת אלא שמתורת מנהג נהגו להקל בסיום מסכת ולא בסנדק ומוהל, וזאת משום שאילולי שבעל מסיים המסכת לא יאכל עמהם יש חשש שתתבטל הסעודת מצווה שהרי כולם לכבודו באו והוא טרח והזמינם כדי לזכות אותם עימו, וא"כ כשהוא לא יסעד ממילא גם הם לא יסעדו, אמנם סנדק או מוהל גם בלא שסועד עמהם בפועל עדיין השמחה במעונה וכל המשתתפים סועדים ושמחים מחמת אבי הבן או שאר הקרואים שבאו לשמחת ברית המילה, והמעיין בדברי הקיצור שולחן ערוך הלכה א יראה שיש רמז לכך קצת בדבריו. וצ"ע]
ואשר ע"כ שבנידון השאלה שמדובר שהוא חלק מלומדי המסכת א"כ לכו"ע יכול להשתתף עמהם בסעודה שנחשב גם למסיים המסכת ויו"ט שלו הוא ובלבד שלא תהיה הסעודה מלווה בכלי נגינה דזה אסור לכו"ע. וכל ההיתר היה להשתתף בסעודה בלבד בלא כלי שיר.
המורם מהאמור:
אבל בתוך שלושים יום על שאר קרובים ועל אביו ואמו בתוך יב חודש שסיים מסכת או השתתף בשיעור קבוע ויחד סיימו את המסכת כולם מותר לו להשתתף בסעודת הסיום ולאכול עמהם דחשיב יו"ט שלו הוא והוי סעודת מצווה לגביו, אמנם אם הזמינוהו לסעודת סיום מסכת ואינו חלק מהמסיימים נחלקו בזה הפוסקים, ודעת מרן הרב אליהו לאסור השתתפותו עמהם.