שאלה

האם מותר להצוטלם או לבקר באתר ימק"א בירושלים?

תשובה

א. כיון שבאולמות הספורט אינם מלמדים תכנים דתיים, וידוע הדבר לכולם.
ב. המקום לא שימש ככנסיה, ואין באולמות ספורט צלמים מותר להיכנס לשם
לגבי להצטלם מותר ובלבד שאין פסל וכדו' מאחוריו.

מקורות

ימק"א הוא ארגון איגוד צעירי הנוצרים, ומטרת הארגון הוא לאחד בין צעירי הנוצרים ולהציע להם מגוון פעליות כגון ספורט ותרבות, בחלק מהמקומות גם ללמד אותם תנ"ך ושאר תוכניות דתיות, אם כי לא בהכרח סביב הנצרות, הארגון בתחילתו הוקם על ידי כמרים אוונגליסטים .
הבניין בירושלים ישנם בו מוטיבים ששייכים לשלוש דתות, יהודים, ולהבדיל נוצרים ומוסלמים כאשר ישנם יותר מוטיבים נוצרים (פסלים וסמלים אבל לא צלב).
בבניין הוקם מקום שיכול לשמש ככנסיה או כמקום כינוסים, למעשה המקום הנ"ל לא שימש ככנסיה סדירה.
וא"כ יש לנו לדון מצד שלושה דינים.
א. לגבי כניסה לבניין של נוצרים לא קתולים.
ב. כניסה למקום שאין עובדים בו.
ג. כניסה למקום שאולי שימש לכנסיה בעבר.
וכלהלן:
כתב הרמב"ם בהלכות עבודת כוכבים (פ”ט ה”ד) “נוצרים עובדי כוכבים ומזלות הם, ויום ראשון הוא יום אידם. לפיכך אסור לתת ולשאת עמהם בארץ ישראל יום חמישי ויום ששי שבכל שבת ושבת, ואין צריך לומר יום ראשון עצמו שהוא אסור בכל מקום, וכן נוהגין עמהם בכל אידיהם” וכן נקט הרמב”ם בפירוש המשניות על מסכת עבודה זרה (פ”א מ”ד) “שכל עיר של אומה נוצרית שיהיה להם בה בית תיפלה שהוא בית עבודת כוכבים בלא ספק, אותה העיר אסור לעבור בה בכוונה, וכל שכן לדור בה. אבל אנחנו תחת ידיהם בעונותינו ושוכנים בארצם אנוסים, ונתקיים בנו מה שנאמר (דברים ד) ועבדתם שם אלהים אחרים מעשה ידי אדם עץ ואבן. ואם העיר דינה כן, קל וחומר דין בית עבודת כוכבים עצמו, שהוא אסור לנו כמעט לראותה, וכל שכן ליכנס בו”. וכתב הגאון רבי חיים פלאג'י בשו"ת חיים ביד (סימן כו), כי הנכנס לבית עבודה זרה, מיד רוח המינות מתלוה אליו, ואף אם לא יפיק רצונו להחטיאו, מכל מקום הוא מטמא עצמו בעצם כניסתו לשם, ובפרט כשהנכנס לשם הוא מזרע ישראל זרע קודש, שהחיצונים נדבקים בו, והנכנס לבית עבודה זרה צריך תשובה וכפרה על חטאו.

והנה יש לדון שפרוטנסטים כתב בשו"ת שואל ומשיב מהדורה קמא חלק ג סימן עב "שנת תרח"י הגיעני מכתב מנויארק במדינת אמעריקא מהרב מוה' יהודא מיטעלמאן והוא שאל שיש שם בית תפילה [לאטרנישא קירכע] ומתחלה הי' בית הדיוט ואח"כ מסר ההדיוט הבית לבית ע"ז ויען כי הי' צר הבית להכיל עם רוב שברו המחיצות בתוך הבית והרחיבו אותו ועל פני חוץ באורך הבית הציגו כותל מרחוק ומשכו אשיות הבית מזה ומזה להכותל הזה למען יאריך הבית להכיל עם רב ועל אסקופת שער הבית כתוב בלשון ענגליש /אנגלית/ וועלש סקאטש מעדיסטט טאריטש וביאור הדברים בני מדינת וועליש עם בני מדינת סקאטש לאנדס לאטורניש קירכע ואלו יש להם נימוס אחר אומרים מזמורי תפלות על אותו איש ומרקדים ואח"כ עומד איש אחד ודורש להם נשגבות מאותו איש והם עומדין הכן ושומעים ובעת מסיים אזי שנית יזמרו וירקדו הכל בשם הרקב והעובדים המה פרוטסטנטים בלי צלם ודמות… ולכך גם כאן הבטיח הש"י שכ"כ יתעקר שם ע"ז עד שאפילו בתי ע"ז יעבדו שם לשם ד' ובגוף דברי התוס' אני תמה למה לא הביאו דברי הש"ס בע"ז דף י"ח מה מקרי תרטאות וקרקסיאות ועיין ערוך ערך אטר שלא הזכיר ג"כ ש"ס הלז והנה הרמב"ם כתב בפירוש המשנה שאסור לכנס לבית ע"ז ע"ש בפ"ק דע"ז משנה ד' והנה זה אמת אבל לכנס בה בשביל פקוח נפש מותר כמבואר סי' קנ"ד ס"ג וע"ש מ"ש בגליון הש"ע ולדינא נראה לפע"ד כאן שאין כאן דמות וצלם לפע"ד דשרי לעשות בהמ"ד ומצוה הוא לדעתי לקדש שם שמים ועיין בע"ז דף י"ח בתוס' שם שפירשו בהדיא דהוא ענין ע"ז וצע"ג על התוס'", משמע שאע"פ שאין שם סימן של עבודה זרה, כיון שהם עדיין סוגדים לאותו האיש אסור, דלגבי כניסה הזכיר פיקוח נפש "מי שנתחייב מיתה מותר לברוח לבית עבודת כוכבים ולהציל את עצמו. (וי"א דבשעת השמד, אסור)".
שו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן צא וכתב "ועוד יעוין בשו"ת פרי השדה ח"ב סי' ד' שהעלה ג"כ דהא דאסור ליכנס בבית תפלתם דהוא אפילו במקום דליכא צלמים עיין שם.
וא"כ ברור הדבר שאין הבדל בזה בין כנסיה לבין מנזר שבו אין צלמים, ובכל גוונא אסור.
ונוסף להנ"ל יעוין גם בספר שו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' נ"ג אות ג' מ"ש להוכיח מהרמב"ם שעבודת הנוצרים גם בזה"ז הוא ע"ז ממש, וגם מ"ש בדינא דב"נ דבן נח מצווה גם על השיתוף עיין שם, ומזה שמצווה גם על השיתוף כותב גם בשו"ת פרי השדה שם עי"ש", [ועיי"ש שהחמיר אף להיכנס למסגד].
מסגד
כתב בשו"ת הרמב"ם סימן תמח "תשובה אלו הישמעאלים אינם עובדי ע"ז כלל, וכבר נכרתה מפיהם ומלבם והם מיחדים לאל יתע' יחוד כראוי יחוד שאין בו דופי ולא מפני שהם משקרים עלינו ומכזבים ואומרים שאנו אומרים שיש לאל יתעלה בן נכזב כך אנחנו עליהם ונאמר שהם עובדי ע"ז. התורה העידה עליהם אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר. והיא העידה עלינו שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית. ואם יאמר אדם שהבית שהם מקלסין אותו בית ע"ז הוא וע"ז צפונה בתוכו שהיו עובדין אותה אבותיהם מה בכך. אלו המשתחוים כנגדו היום אין לבם אלא לשמים. וכבר פירשו רז"ל בסנהדרין שאם השתחוה אדם לבית ע"ז [והוא] סבור שהוא בית הכנסת הרי לבו מסור לשמים. וכן אלו הישמעאלים היום כולם טף ונשים נכרתה ע"ז מפיהם וטעותם וטפשותם בדברים אחרים היא שאי אפשר לאומרו בכתב מפני פושעי ורשעי ישראל, אבל ביחוד השם יתעלה אין להם טעות כלל". ופסק מרן הרב שמותר להיכנס למסגד. אמנם לדברי מנחת אלעזר יהיה אסור וכן דעת הדברי יציב
והנה לגבי אנווגלסטים אינם עובדים לאותו האיש אלא מאמינים שהוא משיח, ומאמינים בא-ל אחד, וא"כ הוי דינם כדין ישמעאלים וא"כ ה"ה לכנסיה שלהם.
אמנם איתא בגמ' בע"ז דף יז "הרחק מעליה דרכך" (פסוק במשלי פרק ה') זו מינות, "ואל תקרב אל פתח ביתה" זו הרשות, ואיכא דאמרי "הרחק מעליה דרכך" זו מינות והרשות "ואל תקרב אל פתח ביתה" זו זונה, וכמה א"ר חסדא ארבע אמות", ע"כ. וא"כ וודאי דלא גרעי ממינות.
אמנם בנידון דידן שאין המקום משמש כמקום שמקנים שם את המינות שלהם אלא מסונף אליהם יש להקל
ב,ג – שימוש במקום שלא הוקצה לעבודת כוכבים
כתב השו"ע סי' קמ"ה סעי' ג' "הכניס עבודת כוכבים לתוך הבית, כל זמן שהוא שם, הבית אסור בהנאה. הוציאה, הותר הבית. הגה: ודווקא שלא הוקצה הבית לכך, אבל הוקצה לכך אינו מותר אלא א"כ הוציאה משם דרך בטול, דהיינו שלא להכניס עוד שם".
וכתב המשנה ברורה ס"ק מה "לענין לעשות מבית תפלה של עכו"ם ביהכ"נ כתב המ"א בשם הרא"ם להקל והטעם כי לא נעבד הבית עצמו מעולם, ודעת הא"ר נוטה להחמיר לעשות ביהכ"נ קבוע ע"ש, וכמדומה שהעולם נוהגין להקל, ועיין בה"ל שביררנו דדוקא כשאין דרכן להעמיד שם אליליהם, אבל אלו שמעמידין שם אליליהם אף שהוציאום משם ומכרו הבית לישראל דאז מותר הבית להדיוט מטעם שכבר נתבטל עי"ז משם משמשי אליל כדאיתא ביו"ד קמ"ה ס"ג עכ"פ לביהכ"נ אסור".
וכתב בבה"ל בד"ה "נרות של שעוה וכו' – עיין מ"ב במה שכתבנו בענין לעשות מבית גלולים בהכ"נ שכתב המ"א בשם הרא"ם להקל, ודעת הא"ר דלא נתכוין הרא"ם מעולם להקל לעשות ביהכ"נ קבוע. ואולם דע דכל זה אם לא העמידו שם העו"ג את אליליהם בזה מצדד המ"א דלא דמי לנרות שעוה שאסור למצוה אף לאחר הביטול דשם חל עלייהו עכ"פ שם נוי עכו"ם קודם הבטול ולכך מאיסי למצוה משא"כ בבית זה דלא חל עלייהו מעולם שם נוי ע"ג ולא שם משמשי עכו"ם דהא לא היה שם ע"ז בבית זה רק שהם משתחוים ומתפללים לאליליהם שם, [וצירף לזה ג"כ הטעם שהבית הוא כעין מחובר אבל לא זהו עיקר הטעם דהא מדינא כתלוש נחשב וגם דהא מחובר עצמו למצוה אסור אם נעבד כדאיתא בגמרא שם וזהו מה שכתב המ"א וצ"ע בדף מ"ו מ"ז ור"ל דשם מוכח דאף מחובר גמור אסור למצוה ורק בזה מצדד להקל כנ"ל] אבל אם מעמידין שם אליליהן דחל על הבית שם משמשי עכו"ם ואסור בהנאה אף להדיוט כדאיתא ביו"ד סימן קמ"ה ס"ג בהג"ה א"כ אף לאחר שהוציאום משם דהותר הבית להדיוט מטעם ביטול, מ"מ עכ"פ למצוה אסור כמו לענין נוי עכו"ם אף לאחר שביטלו ונ"ל שע"ז רמז המ"א במה שכתב ועיין סימן קמ"ה ס"ג. ואין להשיב ע"ז ממה דאיתא בסימן קמ"ג ס"ב דכתוב שם אבל בונה הוא לכתחלה הטרקלין או החצר שיש בה אותה הכיפה שמעמידין בה העכו"ם, אלמא דלא נקרא הבית בשם משמש לעכו"ם דשם בבית עצמו אין שום ע"ג רק שמעמידין את הע"ז על הכיפה שעליה, ולכן לא נחשב הבית אלא כתשמיש להכיפה שעליה ואינו אלא תשמיש דתשמיש לע"ז עצמה, משא"כ בבית שהוקצה להעמיד בתוכה אלילים לעבדם א"כ הבית הוא משמש גמור לעכו"ם, וכמבואר בהדיא בסימן קמ"ה ס"ג בהג"ה הנ"ל וא"כ בודאי אסור למצוה אף לאחר הביטול וראיתי לגדול אחד שמצדד להקל מטעם דדרכן להעמיד הע"ז בתיבה וכדומה, וא"כ הבית הוי רק תשמיש לתשמיש ואין דבריו נראין דבאמת ידוע שיש הרבה גלולים שעומדים מגולים על הארץ ועל הכתלים ומלבד זה עיקר סברתו דמשום זה לא יקרא הבית רק תשמיש לתשמיש לא נהירא דהרי מ"מ הוקצה הבית לע"ז, ועיין בדגמ"ר מה שכתב בשם התוספות וכ"כ הריטב"א שם כהתוספות. ודע עוד דאם הבית תפלה שלהם לא היתה רק שכורה להם אפשר שיש לצדד להקל אף באופן זה דאין בכחן לאסור הבית לעולם עיין בפמ"ג ועיין בעין יצחק או"ח סימן י'".
וכתב הכה"ח ס"ק פ"ב "בית שנעבד בו עבודת אלילים אפילו נעבד בקבע אין איסור להתפלל בו. הרא"ם חלק א' סימן ע"ט, כנסת הגדולה סימן קנ"א בהגהות הטור, מגן אברהם בזה הסימן ס"ק י"ז, אליה רבה אות ט"ו. ומיהו לעשות מבית זה בית הכנסת קבוע נראה דמודה הרא"ם דאסור. אליה רבה שם, אשל אברהם שם. ובית תפלות של עכו"ם שאין שם שום צלם ודמות כלל מותר לעשות ממנו בית תפלה לישראל או בית המדרש וגם מצוה איכא לקדש שם שמים. שו"ת שואל ומשיב מהדורא קמא חלק ג' סימן ע"ב, ארחות חיים אות י"ב", משמע דלא כדברי הבה"ל אלא אף במקום שיש בו צלמים נחלקו אם מותר לעשות ממנו בית הכנסת קבוע.
וא"כ כיון שלא הוקצה לעבודת כוכבים, ועוד שאין בו צלם בתוכו ועתה אינו עומד לכך מותר להשתמש בו לצורכי ספורט וכדו'.
העולה
א. כיון שבאולמות הספורט אינם מלמדים תכנים דתיים, וידוע הדבר לכולם.
ב. המקום לא שימש ככנסיה, ואין באולמות ספורט צלמים מותר להיכנס לשם
לגבי להצטלם מותר ובלבד שאין פסל וכדו' מאחוריו.