שאלה
האם יש בעיה הלכתית במדבקות זוהרות בצורת כוכבים וגרמי השמיים שתלויות או דבוקות על גג או קיר בחדר מגורים?
תשובה
אין לקנות צורות של כוכבים לבנה ושמש וכל שכן שאין לעשות, ואע"פ שכוכב הוא עגול כיון שבעבר הדרך לצייר כוכב היה מחומש לכן אסור לקנות, והטעם הוא מפני החשד, ואין להקל בזה, ולהכניס עצמו לידי חשד עבודה זרה.
אמנם אם קיבל או קנה כבר או מצא לדעת הרמ"א יהיה אסור להשהותן, ולדעת החכמת אדם יהיה מותר כיון שכיום אין דרך לעבוד להם, ולמעשה דעת מרן הרב להחמיר, וכן ההלכה.
וזכורני כשמרן הרב היה בבית החולים שערי צדק שמאוד הקפיד בדבר כיון שעל השמיכות היה מצויר כעין כוכב, וכל שכן הכא שיש להחמיר.
מקורות
כתוב במשנה ראש השנה (כד.): "דמות צורות לבנה היו לו לרבן גמליאל בטבלא ובכותל בעלייתו, שבהן מראה את ההדיוטות, ואומר: הכזה ראית או כזה". ובגמ' (שם), איתא: "תנן התם: דמות צורות לבנות היה לו לרבן גמליאל בעלייתו בטבלא בכותל, שבהן מראה את ההדיוטות ואומר להן: כזה ראיתם או כזה ראיתם. ומי שרי והכתיב: לא תעשון אתי, לא תעשון כדמות שמשי המשמשים לפני אמר אביי: לא אסרה תורה אלא שמשין שאפשר לעשות כמותן, כדתניא: לא יעשה אדם בית תבנית היכל, אכסדרה תבנית אולם, חצר תבנית עזרה, שולחן תבנית שולחן, מנורה תבנית מנורה, אבל הוא עושה של ה' ושל ו' ושל ח', ושל ז' לא יעשה אפילו של שאר מיני מתכות, רבי יוסי בר יהודה אומר: אף של עץ לא יעשה, כדרך שעשו בית חשמונאי אמרו לו: משם ראיה שפודין של ברזל היו וחופין בבעץ, העשירו עשאום של כסף, חזרו והעשירו עשאום של זהב. ושמשין שאי אפשר לעשות כמותן מי שרי והתניא: לא תעשון אתי – לא תעשון כדמות שמשי המשמשים לפני במרום אמר אביי: (ב:), לא אסרה תורה אלא בדמות ד' פנים בהדי הדדי.
אלא מעתה, פרצוף אדם לחודיה תשתרי, אלמה תניא: כל הפרצופות מותרין, חוץ מפרצוף אדם אמר רב יהודה בריה דרב יהושע, מפרקיה דרבי יהושע שמיע לי: לא תעשון אתי – לא תעשון אותי, אבל שאר שמשין שרי.
ושאר שמשין מי שרי והתניא: לא תעשון אתי – לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני במרום, כגון אופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת אמר אביי: לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור העליון.
ושבמדור התחתון מי שרי והתניא: אשר בשמים – לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות, ממעל – לרבות מלאכי השרת כי תניא ההיא לעובדם. אי לעובדם, אפילו שילשול קטן נמי אין הכי נמי, ומסיפיה דקרא נפקא, דתניא: אשר בארץ – לרבות ימים ונהרות הרים וגבעות, מתחת – לרבות שילשול קטן. ועשייה גרידתא מי שרי והתניא: לא תעשון אתי – לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני במרום, כגון חמה ולבנה, כוכבים ומזלות שאני רבן גמליאל, דאחרים עשו לו.
והא רב יהודה דאחרים עשו לו, וא"ל שמואל לרב יהודה: שיננא, סמי עיניה דדין התם בחותמו בולט, ומשום חשדא דתניא: טבעת שחותמה בולט – אסור להניחה ומותר לחתום בה, חותמה שוקע – מותר להניחה ואסור לחתום בה.
ומי חיישינן לחשדא והא בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא דאוקמי ביה אנדרטא, והוו עיילי ביה אבוה דשמואל ולוי ומצלו בגויה, ולא חיישי לחשדא רבים שאני. והא רבן גמליאל דיחיד הוה כיון דנשיא הוא, שכיחי רבים גביה. ואיבעית אימא: דפרקים הואי. ואיבעית אימא: להתלמד שאני, דתניא: לא תלמד לעשות, אבל אתה למד להבין ולהורות".
ודייקו התוספות (שם ד"ה והא ר"ג יחיד הוה), דצורת שמש לבנה וכדו', אפילו אינן בולטות אסור להשהותן אצלו, דלא כשאר דמויות שאם הם שוקעות מותר לקיימן, וז"ל: "וא"ת אמאי לא משני דצורת לבנה לא היתה בולטת ולכך עשאה ר"ג ואור"י ור"ת וריב"א כי בחמה ולבנה ומזלות אין חילוק בין בולטין לשוקעין וכן ברקיע שוקעין הם ולא מפליג בהכי אלא גבי פרצופין וכיוצא בהן". ע"כ, וראה בבית יוסף (שם), דכתב, דכדברי התוס', כן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהלכות ע"ז.
וראה התוספות (שם ד"ה לא אסרה תורה), שכל התירוצים של אביי הם להלכה ולמעשה. וא"כ אין לעשות כדמות שמשי מרום אפילו שלא נעבד, אמנם כאשר עשו לו אחרים מותר לשהותם, ובלבד שאין חשדא כגון של רבים, או שעשוי פרקים, וכן מותר לעשות כדי להתלמד.
.וכתב השו"ע ביו"ד סי' קמ"א סעי' ד' "אסור לצייר צורות שבמדור שכינה, כגון ד' פנים בהדי הדדי, וכן צורות שרפים ואופנים ומלאכי השרת. וכן צורת אדם לבדו, כל אלו אסור לעשות אפילו הם לנוי. ואם עובד כוכבים עשאם לו, אסור להשהותם. הגה: ומיהו אם מוצא אותם, מותרים, מלבד בחמה ולבנה שדרך העובד כוכבים לעבדם, או שיש הוכחה שעשאו לעבדם, שאז אסור ככל הצלמים, כמו שנתבאר בריש הסימן (טור). במה דברים אמורים, בבולטת. אבל בשוקעת, כאותם שאורגים בבגד ושמציירים בכותל בסמנין, מותר לעשותם. וצורת חמה ולבנה וכוכבים, אסור בין בולטות בין שוקעות. ואם הם להתלמד, להבין ולהורות, כולן מותרות אפילו בולטות. (ויש מתירין בשל רבים, דליכא חשדא) (טור בשם הרא"ש)".
וביאר הש"ך (שם ס"ק כ"ה), וז"ל: "ומה"ט מה שמציירים על הכותל ולוח אף על פי שהוא שוה מיקרי שוקעת כיון דלא הוי בולטת כמו שהן עצמם והלכך צורת חמה ולבנה וכיוצא בהן דהן נמי שוקעים ברקיע אסור אפילו בשוקעת".
צורה שכיום אינה נעבדת
כתב השו"ע סי' קמ"א סעי' א' "כל הצלמים של עבודת כוכבים הנמצאים בכפרים, אסורים, דסתמא לשם עבודת כוכבים נעשו. והנמצאים בכרכים, מותרים, דודאי לנוי נעשו (לשון המחבר) אא"כ עומדין על פתח המדינה (לשון רמב"ם פ"ז מהל' עבודת כוכבים) והיה ביד הצורה צורת מקל או צפור או כדור או סייף או עטרה וטבעת. הגה: צורות שמשתחוים להם, דינם כדין הצלם ואסורים בלא ביטול. אבל אותן שתולין בצואר לזכרון, לא מקרי צלם, ומותר. (מרדכי ריש פרק כל הצלמים בשם ראבי"ה)".
וכתב השו"ע בסעי' ג' "אם הכלים מכובדים, אסורים שוודאי נעשו לשם עבודת כוכבים. ואם הם מבוזים, מותרים שלא נעשו אלא לנוי. ואלו הם מכובדים, שעל השיראים נזמים וטבעות. וכו' וכל זה בסתם שאין אנו יודעים שנעבדו כלים הללו, אבל בידוע שלא נעבדו כלים הללו, שעל המכובדים נמי מותרים. (דעת הר"ן) ויש מי שאומר שכל צורה שהיא נעבדת בודאי, אפילו על המבוזים אסורים, אף ע"פ שאין אנו יודעים שכלים הללו נעבדו. ולפי זה בזמן הזה שמחקקים חקק בכלים ומציירים בהם צורת כוכבים ומזלות, המוצא כלים שיש בהם כוכבים ומזלות, אסורים. הגה: והמנהג כסברא הראשונה" . וכתב הש"ך בס"ק י"ד שהי"א אוסר דווקא בסתם ואינו מחלק בין מכובד למבוזה אבל אם ידוע שלא נעבד מותר ולרמ"א יש הבדל בין מכובד למבוזה.
ש"ך יורה דעה סימן קמא ס"ק ו' "היינו בידוע שלא השתחוה לו (ואתא לאשמועינן דל"ת כיון שתולין אותו בצואר מיד נאסר) הא לאו הכי לא גרע מאם מצא כלים שעליהם צורת עבודת כוכבים דהכלים אסורים אם הם מכובדים דכיון שדרך לעבוד אותה הצורה חיישינן שמא נעבדו הכלים כדלקמן סעיף ג' והכי נמי איכא למיחש להכי וכו' ומצאתי בהר"ן פרק כל הצלמים וז"ל כתב הרשב"א דבזמן הזה שחוקקים חקק בכלים ומציירים בהם צורות ודמות עבודת כוכבים אף המוצא אותם הכלים אסורים ע"כ וצל"ע שאפשר שאין עובדים היום לצורות הללו אלא לזכר בעלמא עושין אותם עכ"ל הר"ן וכ"כ רבינו ירוחם נתי"ז ח"ד ואפשר דעובדי כוכבים אלו שאין אדוקים בעבודת כוכבים כל מה שעושין בצורות הללו בכלים אינם עושים אלא לנוי ומותרים בהנאה כלם ואסור להשהותן משום חשד אם הם בולטים וראוי להחמיר בספק איסור תורה ע"כ ואפשר בצורה עצמו כיון שדרך שמשתחוים לו לכ"ע אסור".
חשד
וכתב הרמ"א בסי' קמ"א סעי' ג' "ובזמן הזה שאין הגוים עובדין לצורות הללו, מותרים בהנאה אם מוצאן, אבל אין להשהותן. (תא"ו נט"ז)". וכתב הש"ך ס"ק טז ד"ה ובזמן הזה "אלעיל אצורת חמה ולבנה ודרקון קאי דבזמן הזה מותרין בהנאה למוצאן אפי' לסברא האחרונה כיון שאין עובד כוכבים עובדין לצורות הללו אבל אין להשהותן משום חשדא"
וכתב עוד הרמ"א "ויש מחמירים בכל הצורות הנזכרות, אף על גב דידעינן דלא פלחי להו" וראה בגר"א ס"ק י"ח ובש"ך ס"ק י"ז מה שכתבו לחלוק על זה כיון דידעינן שלא נעבדו.
וכתב הש"ך ס"ק ח' "דהיינו צורות הנעשים לשם חמה ולבנה כו'. מדלא כתב הרב וכן נמי צורות הנעשים לשם חמה כו' וכתב דהיינו צורות הנעשים כו' משמע דדוקא בכה"ג אסורים אבל עגול כשמש או קשת עגול כלבנה ממש מותרים דאין דרכן לעבדם בענין זה וכן מפורש ברמב"ם שם שכתב וז"ל צורות חמה ולבנה אין ענינו שמוצא עגול ויאמר זהו שמש או קשת עגול ויאמר זהו לבנה אלא שבעלי הצלמים הנקראים טלאס"ם מייחסים לכוכבים צורות עד שאומרים צורת השמש צורת המלך מעוטר יושב על העגלה ואמרו צורת חמה ולבנה רצה לומר שימצא צורה המיוחסת אל החמה ואל הלבנה עכ"ל וכ"כ הר"ע ברטנורא שם וכ"מ מפירש"י שפירש צורת חמה ולבנה מזל חמה ולבנה משמע דרצה לומר אבל עיגול של חמה ולבנה ממש לא ודלא כהעט"ז שכתב כ' מורי מהרמא"י לאו דוקא צורת חמה ולבנה ממש אלא אפילו צורות שעושין בעלי הטלסמאות כו' דמשמע מדבריו דכל שכן דצורת עיגול של חמה ולבנה ממש דאסירי וליתא כדפי' וגרם לו זה שלא ידע מהיכן יוצאין דברי הרב ולכן כתב גם כן בשמו ויש להקשות דהא ע"כ בסעיף ד' דצורת חמה ולבנה אסורה בין בולטת ובין שוקעת לעשותן ולהשהות היינו בעיגול ממש דהא הטעם הוא משום שנראים שוקעים ברקיע וכדלקמן ס"ק כ"ה וכן מוכח בש"ס ברבן גמליאל שהיה מראה לעדים צורות הלבנ' כזה ראיתם כו' ע"ש וי"ל דודאי לעשות או להשהות בידו אף בעיגול שלהן אסור דלעשות נפקא לן מלא תעשון וגו' כל אשר בשמים ממעל והאי אשר בשמים ממעל הוא ואסור וכן להשהותם בידו איכא חשדא אף בעיגול שלהן דלאיזה צורך הוא משהה אותם אבל במוצא מותר דאין לחוש שמא עבדו בעיגול וראיה לזה ממ"ש הרב בסוף סעיף זה דבזמן הזה שאין העובדי כוכבים עובדים לצורות הללו ואפ"ה אסורים להשהותם משום חשד וכן בסעיף ד' דכתב המחבר דצורת שרפים ואופנים כו' אסור להשהותן ולעשותן כ' הרב עליו דאם מצאן מותרים וכן מוכח בטור וכמו שכתב שם אלא ודאי לענין שהייה דאסור משום חשדא לא נפקא לן מידי במה שאין דרכן לעבוד דמ"מ כיון ששוהה אותם איכא חשדא שהוא עצמו קבלן לאליל ועבדן אח"כ מצאתי בחדושי מהר"מ מלובלין שהניח זה שאסור להשהות צורת חמה ולבנה בקושיא על פי' רש"י ולע"ד מ"ש הוא ברור".
אמנם דעת החכמת אדם (כלל פה): "ונראה לי דצורת אדם בזמן הזה מותר להשהותן, דכיון דאינו אלא משום חשד, וידוע דבזמן הזה אין עובדין לצורת אדם, ואותו שנעבד עושין אותו משונה… ואלו ודאי אסור להשהותן, אבל שאר צורת אדם… מותר דאין בו משום חשד". וביאר בבינת אדם (סי' פט): "ונראה לי דאפשר דאף שכתב רמ"א דאסור להשהותן, היינו שמא יחשדוהו שהוא קבלן לאלהות, מכל מקום כיון דידוע אלו נעשים לנוי ולסחורה אם כן אפשר אין איסור אם משהה אותן אצלו לסחורה". וכן כתב הנצי"ב בספרו העמק שאלה (נז,ג, ח"א עמ' שעח), ובשו"ת משיב דבר (ח"ב סי' יא): "נהגו להשהות בבית צורת אדם שלם הנמכרים בחנות, אף על גב דבזמן התלמוד היה אסור להשהות משום חשדא דעבודה".
אמנם הפתחי תשובה (שם ס"ק ג'), וז"ל: "לשם חמה עיין באר היטב. ועי' (בתשובות חתם סופר סימן קכ"ט) בענין בהכ"נ שעשוי בחלון זכוכית עגול כצורת חמה וניצוצות בולטות סביבות העיגול כניצוצי חמה בזריחה ובתוכו כתוב שם הוי"ה ובצדו ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה' וכ' כי שתים רעות עשו בשגגה דמבואר בש"ך סימן קמ"א סק"ח דעגול השמש נהי דהמוצא מותר בהנאה אבל עכ"פ העושה עובר על איסור דאורייתא והמשהה עובר על איסור דרבנן משום חשדא וברבים נמי עכ"פ מכוער הדבר והנכא מגרע גרע שהרי כתוב להדיא בצדו ממזרח שמש כו' הרי אומר שמתכוין לצורת השמש ממש וגרוע ממ"ש הט"ז (בבה"ט ס"ק כ"ג) מצורת המזלות שבמחזורים ואף הנה"כ שם יודה בכאן וזאת שנית אפילו לא כתוב בצדו ממזרח שמש מ"מ מעשה הגשמה היא זו כו' ובפרט במקום קדושה ובמזרח שהכל משתחוים למולו בכניסה לפתח בהכ"נ בודאי מכוער הדבר ע"כ נ"ל מי שיכול לבטל זה יזכה לשמש מרפא בכנפיו ע"ש". ע"כ.
ובעניין קיום הצורות הנ"ל במקום רבים, כגון בית הכנסת, הסיק הפתחי תשובה (שם ס"ק ח'), דמעיקר דינא שרי, ורק שמכוער הדבר לקיימו שם, וז"ל: "וכוכבים עיין בשו"ת דברי יוסף סימן ח' שנשאל אם ציירו בדלתות ההיכל של בית הכנסת מבפנים צורת כוכבים בסממנים ועפרות זהב אם יש צד היתר לקיימם ואף דזה אינו לא בולט ולא שוקע וכמ"ש מהר"ם מ"מ מדברי הרמב"ם נראה דהציור בצבע דין אחד לו כמו שוקעת ויש להחמיר כדבריו (ודלא כמש"ל סק"ה בשם כנ"י) ואף לדעת הפוסקים דבשל רבים ליכא חשדא היינו דווקא במקום שאין בו קדושה כההיא דר"ג שהיה לו בעלייתו אבל בבהכ"נ שהוא מקום קדושה ומיוחד להתפלל פשיטא דיודו דחיישינן לחשדא טפי מביחיד בביתו ולפיכך צריך למחוק אותם ולהסיר המכשול ואל תשיבני מההוא אנדרטא דהוי בבי כנישתא כו' דשאני התם שהונח באונס כו' עיין שם שהאריך בזה
ולע"ד לא נראה כן מדברי הגמרא שם בר"ה דף כ"ד דפריך ומי חיישינן לחשדא והא ההוא בי כנישתא כו' ופריק רבים שאני ע"ש מבואר להדיא דעיקר ההיתר מפני דרבים שאני א"כ משמע להדיא דלא כדבריו. [ואפשר ליישב ולכן יש להחמיר ובלא"ה הא כתב הש"ך בשם רבינו ירוחם דאע"ג דברבים ליכא חשדא מכוער הדבר ועי' בפמ"ג א"ח סימן צ' סק"ו מזה]". ע"כ.
וכן דעת מרן הרב זצוק"ל.
העולה
אין לקנות צורות של כוכבים לבנה ושמש וכל שכן שאין לעשות, ואע"פ שכוכב הוא עגול כיון שבעבר הדרך לצייר כוכב היה מחומש לכן אסור לקנות, והטעם הוא מפני החשד, ואין להקל בזה, ולהכניס עצמו לידי חשד עבודה זרה.
אמנם אם קיבל או קנה כבר או מצא לדעת הרמ"א יהיה אסור להשהותן, ולדעת החכמת אדם יהיה מותר כיון שכיום אין דרך לעבוד להם, ולמעשה דעת מרן הרב להחמיר, וכן ההלכה.
וזכורני כשמרן הרב היה בבית החולים שערי צדק שמאוד הקפיד בדבר כיון שעל השמיכות היה מצויר כעין כוכב, וכל שכן הכא שיש להחמיר.