שאלה

האם מותר להקדים ולעלות לקבר הנפטר קודם תאריך יום האזכרה שלו?

תשובה

הטוב ביותר לעלות לקבר ביום האזכרה ויארצייט.
אמנם היכא שלא ניתן, יכול להקדים ולעלות לקבר כמה ימים לפני, ואם לא יכול יכול אפילו בתחילת החודש, או אחרי היארצייט.
ויש לדעת שבכח התהילים והצדקה וכו' שעושים בעליה לקבר יש בכוחה לעלות את נשמת הנפטר.

מקורות

זמן עליה לקבר
רש"י יבמות (קכב, ע"א ד"ה תלתא ריגלי) כתב: "ובתשובת הגאונים מצאתי כל הנך ריגלי דאמוראי היינו יום שמת בו אדם גדול קובעים אותו לכבודו ומידי שנה בשנה כשמגיע אותו יום מתקבצים תלמידי חכמים מכל מקום סביביו ובאים על קברו עם שאר העם להושיב ישיבה שם", עכ"ל.
וכתב בספר קב הישר (פרק עא): "המנהג יפה שבישראל שאנחנו הולכים על קברי אבות להתפלל ביום שמת בו אביו או אימו", עכ"ל. וכן כתב בפירוש תפארת ישראל על המשניות (עדיות פ"ב מ"י, יכין אות עו) ז"ל, "מצאתי כתוב דמשום הכי בעת המולד וביום היארצייט נאות לילך על קבר אבות כי אז יש להנשמה השפעה גדולה להפיץ אורה עד להבלא דגרמי שבקבר", עכ"ל. וכן דעת מרן הרב (צרור החיים אות רמח) ז"ל, ישנה חשיבות גדולה לביקור בקבר ביום השנה כי נשמת הנפטר ממתינה לביקור הקרובים וכו', ולומר קדיש (אם יש שם מניין עשרה) וכו', ע"כ.
והטעם כתב בשער הכוונות (ענין הקדיש דט"ו ע"ב) ז"ל, "ואני ראיתי למורי ז"ל שהיה אומר קדיש בתרא בכל שנה ושנה ביום שמת בו אביו בשלש תפילות, כי בכל שנה ביום הפטירה עולה הנפטר ממדרגה למדרגה ובכל פעם שמעלים אותו פותחים ומעיינים בפנקסו, ואנחנו צריכים לעשות לו השכבה וכדומה, כדי לסייע לו לעלות במדרגה יותר עליונה", ע"כ.
להקדים את זמן הגעה
וכתב בשו"ת דבר משה (אמאריליו, ח"א יו"ד סי' סח) שכתב, שהקדמת עליה לקבר עדיפה מאשר איחורה וזאת ע"פ מש"כ האר"י ז"ל שעיקר זכות הנפטר היא בכך שצאצאיו יעשו תשובה ובכך יזכה בדין שעושים לו בשמים, ואם יאחרו אין בכך תועלת לנשמתו, עכ"ד. עיין בכף החיים (או"ח סי' תקסח ס"ק עח) שכתב "ואם יודע באיזה חודש רק שאינו יודע באיזה יום אז מוקמינן אותו בחזקת חי כל זמן שיוכל וביום האחרון של החודש מת. חכ"א שם. אמנם לפי מ"ש לעיל או' ע"ה בשם האר"י ז"ל שהקדיש מועיל להכניסו לג"ע ולהעלותו ממדריגה למדריגה יעי"ש אדרבא יש לעשות היאר צייט ביום ראשון לחודש ואעפ"י שאינו יודע באיזה יום מ"מ כשיבא יום היאר צייט הרי כבר עשה הכנה לעילוי ומועיל לו אבל אם יעשה בסוף החודש אפשר שכבר עבר ואינו דומה לעושה מקודם. ועיין לעיל סי' כ"ה או' כ"ג ודוק".
וכתב מרן הרב (צרור החיים שם, וכן אות רנא) ז"ל, מותר להקדים את העלייה לקבר בכמה ימים לפני יום השנה אם הדבר יותר נוח למשפחה, ולמרות שאינו יום היארצייט יש לומר קדיש ליד הקבר אם נמצאים שם עשרה וכן יגידו את המזמורים כרגיל וברור שהאבלים יאמרו קדיש בתפילות כרגיל מהשבת שלפני יום השנה ועד יום השנה, עכ"ל.
ואם חל יום השנה בשבת דעת מרן הגר"מ אליהו (שם, אות רנח) שהספרדים יקדימו לעלות לקבר ביום חמישי והאשכנזים מאחרים ועולים ביום ראשון, ולגבי עליה לתורה ספרדים יעלו בשבת קודם ויש נוהגים לעלות גם באותה שבת שחל בה יום השנה, ואשכנזים לעלות באותה שבת שחל בה יום השנה וכן המנהג לעלות למפטיר, לעומת הספרדים שנהגו שרק בשנה הראשונה לפטירה העלייה המובחרת היא המפטיר, לגבי הקדיש, בדרך כלל שלא חל בשבת האבל מתחיל לומר קדיש מליל שבת הקודם ליום השנה, ואם חל יום השנה בשבת המנהג לומר קדיש באותה שבת בלבד אך טוב להחמיר לומר קדיש משבת שלפני כן עד לשבת הבאה במנחה, וכן נוהגין שמתפלל כשליח ציבור ביום השבת, עכ"ד. ומקור דבריו בענין הקדיש שיש לומר משבת שקודם היארצייט עד השבת שביארצייט הוא משו"ת רב פעלים (ח"ג יו"ד סי' לב) שכתב שבאופן שחל היארצייט בשבת יש לומר קדיש מקדיש ברכו של ערבית בליל שבת שקודם היארצייט עד (ועד בכלל) השבת שאחריה ובימות החול שבניהם, עכ"ד.
לאחר
ראה בספר נטעי גבריאל (פרק עו סעיף יח). שהביא בשם נחלה לישראל סי נ"א שניתן גם לאחר והביא ראיה מכך שהאר"י היה הולך לרשב"י שלושה ימים. וכתב כן גם בשם המהר"א מבעלז.
העולה
הטוב ביותר לעלות לקבר ביום האזכרה ויארצייט.
אמנם היכא שלא ניתן, יכול להקדים ולעלות לקבר כמה ימים לפני, ואם לא יכול יכול אפילו בתחילת החודש, או אחרי היארצייט.
ויש לדעת שבכח התהילים והצדקה וכו' שעושים בעליה לקבר יש בכוחה לעלות את נשמת הנפטר.