שאלה
דיני קדימה בברכות – האם יש לברך על בירה "שהכל" קודם ברכת "הגפן" מכיוון שהיא עשויה משעורה שקודמת לגפן, או שיש להקדים דווקא ברכת הגפן מפאת חשיבותה?
תשובה
יש להקדים ברכת הגפן על יין למשקה של שעורה שברכתו שהכל, אמנם תבשיל של שעורה שמברכים עליו בורא מיני מזונות קודם ליין.
מקורות
כתב הטור סי' רי"א "כל הקודם בפסוק שמזכיר בו שבחו של ארץ ישראל שהוא ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש קודם לברכה אפילו אם המאוחר חביב עליו יותר ודוקא עד רמון אבל מכאן ואילך לא דארץ בתרא דכתיב בקרא הפסיק הענין וכל הסמוך לו חשוב מהמאוחר ממנו לארץ קמא דקרא הלכך זית קודם לשעורה שהוא ראשון לארץ בתרא ושעורה שני לארץ קמא וכן דבש קודם לגפן שהוא ב' לארץ בתרא וגפן ג' לארץ קמא. כתב ה"ר פרץ דווקא אם אוכל ענבים שברכתן בפה"ע אבל אם עשה מהם יין שברכתו בפה"ג כיון שמפרט בה הגפן חשובה וקודם לדבש ואפילו לזית שהוא ראשון לארץ בתרא כיון שברכת היין חשובה קודמת בין בברכה ראשונה בין בברכה אחרונה כשכולל ברכת היין עם ברכת הפירות כדפרשי' לעיל".
וכתב השו"ע שם סעי' ד' "כל הקודם בפסוק ארץ חטה ושעורה (דברים ח, ח) קודם לברכה, וארץ בתרא הפסיק הענין, וכל הסמוך לו חשוב מהמאוחר ממנו לארץ קמא; הילכך תמרים קודמים לענבים, שזה שני לארץ בתרא וזה ג' לארץ קמא", והנה השו"ע לא גילה דעתו אם יש לו גפן אם מקדים אותם לזית או לא.
אמנם כתב השו"ע סי' רי"א סעי' ו' "היה לפניו תבשיל מקמח כוסמין ושבולת שועל ושיפון וגפן ותאנה ורימון, כיון דמברך על התבשיל במ"מ ברכתו קודמת; אף על גב דהנך ממין ז' ואיהו לאו ממין שבעה, מ"מ כיון דחשיבי דעבדי מינייהו פת ומברך עלייהו המוציא וברכת המזון, קודמת אף על גב דלא עבדינהו פת", וראה לקמן בדברי המג"א וא"כ לשיטת מרן גפן יקדם לזית.
וכתב הרמ"א "ודוקא שאוכל ענבים כמות שהן, אבל אם עשה מהן יין שקובע ברכה לעצמו בפה"ג חשובה והיא קודמת לברך עליו תחלה; אבל מעשה קדירה מחמשת מיני דגן, היא חשובה יותר מברכת היין. כל הנאמר סמוך לארץ קמא, קודם למה שנאמר סמוך לארץ בתרא, לאחר ששוה לו בסמיכה לארץ".
וכתב הלבוש בסעי' ד "צריך להזכיר תחלה על הגפן ועל פרי הגפן ואח"כ על העץ ועל פרי העץ, אפילו כשאכל זתים או תמרים ושתה יין צריך להקדים הגפן. ומיהו ברכת מעשה קדירה דחטין ושעורין דהם כל חמשת מיני דגן קודמת אפילו לברכת היין לפי שברכתן בורא מיני מזונות והיא חשובה ומבוררת יותר וגם קודמין לו בפסוק, חטה קודמת לזתים דשניהם ראשונים הן לארץ זה לקמא וזה לבתרא, ויש לחטה יתרון שהיא קודמת בפסוק וכן שעורה קודם לתמרים דזה שני וזה שני, אלא ששעורה קודם בפסוק", ועיי"|ש מה שהאריך בזה.
וכתב המג"א ס"ק ח' על דברי הלבוש "ובהגה בלבוש כתב השואל דבאמת דיין קודם לכל כיון שברכתו חשובה וברכת במ"מ קודמת ליין משום שהיא חשובה וגם קודמת בפסוק וברכת זית קודמת לברכת במ"מ מפני שקודמת בפסוק דקדימת הפסוק הוא עדיפ' מחשיבת ברכת במ"מ וחשיבת היין היא עדיפא מקדימת הפסוק אך במ"מ לפי שהיא חשובה וקודמת היא קודמת ליין עכ"ד, וברמזים משמע דמעשה קדירה דשעורים וזית זית קודם ע"ש וכ"כ בהדיא בהגהו' סמ"ק ע"ש ועס"ה וס"ו ",
וכ"כ הט"ז ס"ק ד' "ובלבוש ראיתי בזה שכת' האי הלכך שזכרתי בשם הטור וכ' שברכת במ"מ היא מבוררת יותר מן היין והאריך בפלפולים שהקשה לו א' לומר דודאי האי הילכך זית קודם לשעורה היינו בכוסס שעור' דוקא דברכתו בורא פה"א וזית היינו זית שלא נגמר גדולו דג"כ ברכתו בפה"א ע"ש אם תרצה וכל זה ללא הכרח וצורך כי בודאי כאן מיירי מכל שעור' אפי' במעשה קדירה כמ"ש והוא ברור אחר העיון".
ב
וכתב הפרי מגדים אשל אברהם ס"ק ז "ולפי זה בורא מיני מזונות דכוסמין ושיבולת שועל ושיפון אין חשובין מפרי הגפן דיין, ובסעיף ו' לגפן [היינו] ענבים, קודמין בורא מיני מזונות דכוסמין להם, הא לא ליין דלא שייך אקדמנהו קרא שאין מפורשין עיין מ"א אות י"ב, ואי"ה באות י"ג בסדר המעלות יבואר זה
מכל מקום בורא מיני מזונות לא מבוררת כל כך ותהא לו עדיפות זה, והא דבורא מיני מזונות קודם ליין דקודם בפסוק, וגם קצת מבוררת והבן, ואי"ה בט"ז אות ד' ה' ומ"א [אות] י"ג אבאר עוד. אבל מה שכתב הרב חמשת מיני דגן משמע אף כוסמין קודמין ליין עיין מה שאכתוב אי"ה באות ח'". והוסיף בס"ק ח' "וכן כתבתי באות י"ג בסדר המעלות דזית קודם למיני מזונות דשעורים, וכן כתב בט"ז אות ד' ואי"ה שם יבואר, ולפי זה משמע דכוסמין ושיבולת שועל ושיפון אין בורא מיני מזונות שלהם קודמים ליין, ובטור [כתב] בורא מיני מזונות דחטין ושעורים קודמים ליין, אבל הר"ב כתב חמשת מיני דגן, ואי"ה באות י"ג יבואר זה".
ושם כתב "פרי הגפן. (קודם לזית אף דמוקדם, דפרי הגפן חשוב כמו פרי האדמה ושהכל כו', אבל בורא מיני מזונות דשעורים קודם לפרי הגפן כמו שכתב הר"ב בסעיף ד' והמ"א מיד כאן בצ"ע, דשעורים קודמין ליין ולא נקיט סדר המעלות ממש רק לומר בורא מיני מזונות דחטים קודם אף לזית, מה שאין כן בורא מיני מזונות דשעורים זית קודם כמו שכתב באות ח')".
וכן כתב המשנ"ב ס"ק כ"ד למעשה "היא חשובה – שגם ברכת בורא מיני מזונות היא ברכה מבוררת כמו ברכת היין והרי היא קודמת ליין בקרא. ונקט הרמ"א מחמשת מיני דגן להשמיענו דאף כוסמין ושבולת שועל ושיפון מזון הנעשה מהן ג"כ קודמין ליין דהם ג"כ בכלל חטים ושעורים".
וכתב המשנ"ב ס"ק ל"ה "דעבדי מינייהו פת – וגם הם בכלל חטה ושעורה דקרא עכ"פ [דחטה ושעורה קודמין לגפן ותאנה ורמון] וכתב המ"א דדוקא הני דחשיב כאן אבל זיתים עם תבשיל של שבולת שועל זיתים קודמין משום דמוקדמין בקרא אבל כמה אחרונים חלקו ע"ז וכנ"ל בס"ק כ"ה עי"ש. ועתה נבוא לבאר סדר המעלות בקצרה. וכל המאוחר מחבירו הוא גרוע מחבירו. המוציא [אפילו מפת של שבולת שועל ושיפון]. במ"מ על מעשה קדרה דחטים. במ"מ על מעשה קדירה דשעורים. במ"מ על מעשה קדרה דשיבולת שועל ושיפון שהוא ג"כ מין שעורים [ובמ"מ דשעורים כיון דשעורה מפורש בקרא קודם להן ואפילו לכוסמין שהוא מין חטים הוא ג"כ קודם]. בפה"ג. זיתים. תמרים. וענבים. תאנה. ורמון. בפה"ע ופה"א. שהכל. ובכל אלו אין משגיחין על החביב כלל דמי שהוא מאוחר מחבירו אפילו הוא חביב יותר כגון שהיה חביב לו השהכל אפ"ה הפה"א קודם לו וכן בכל הנ"ל".
וביאר בשער הציון ס"ק ט"ז "והנה מגן אברהם וט"ז צדדו משום הכי דזיתים קודמין לבורא מיני מזונות של שעורים, אבל בספר אבן העוזר ומאמר מרדכי פסקו כהלבוש דבורא מיני מזונות של שעורים קודם, וכן מצדד בספר בית מאיר וכן במגן גבורים כהאחרונים שזכרתי. ולענין קליות של שעורים וזיתים, בודאי זיתים קודמין, לפי מה שפסק הרמ"א לעיל בסימן ר"ח סעיף ד בהג"ה דברכתו היא שהכל, עיין שם".
וכתב הכה"ח ס"ק טוב "שם הלכך תמרים קודמים וכו'. והא דלא נקט זית קידם לשעורה משום דס"ל להרב"י דשעורה דקרא איירי במעשה קדרה כמ"ש סעיף ה' וא"כ היא קודמת לכל כמ"ש סעיף ו' מ"א סק"ו. מיהו בטור כתב וז"ל הלכך זית קודם לשעורה שהוא ראשון לארץ בתרא ושעורה שנית לארץ קמא עכ"ל והביאו הט"ז סק"ד וכתב דזה מיירי בתבשיל הנעשה משעורים דברכתו במ"מ ואפ"ה זית קודם יעו"ש. וכ"כ המ"א סק"ח דברמזים משמע דמעשה קדרה דשעורים וזית זית קודם וכ"כ בהדיא בהגהות סמ"ק יעו"ש. וכך היה נראה דעת השואל בהגהות הלבוש והביאו מ"א שם. ועפ"ז נסתפק המ"א בססי' זה באם היו לפניו יין ותבשיל שעורים וזית מה יעשה דהא יין קודם לזית ושעורים קודמין ליין. וזית קודם לשעורים והניח בצ"ע יעו"ש. אמנם דעת הלבוש שם בהגה במה שהשיב לשואל דדוקא בכוסס שעורים שברכתו בפה"א זית קודם אבל אם עשה מהם תבשיל שברכתם במ"מ השעורים קודמים יעו"ש וכ"כ הל"ח בפ' כ"מ או' ע"ח יעו"ש. והביאו שכנה"ג בהגה"ט אות ב' וכ"ה דעת מרן ז"ל כנז' וא"כ לפי דעת מרן ז"ל והלבוש והל"ח דברכת במ"מ קודמת לזית לא יש צ"ע שכתב המ"א אלא יברך תחלה על השעורים במ"מ ואח"כ על היין ואח"כ על הזית. וכן הסכים א"ר אות י"ב. וכ"פ באה"ע והשיג על הט"ז ומ"א יעו"ש וכן פסק דה"ח אות כ"ז"/
העולה
יש להקדים ברכת הגפן על יין למשקה של שעורה שברכתו שהכל, אמנם תבשיל של שעורה שמברכים עליו בורא מיני מזונות קודם ליין.