שאלה

 בקהילה שרוצים לכתוב ספר תורה ואנשים תורמים. יש גוי בתהליך גור שרוצה להשתתף האם אפשר?

תשובה

אפשר לקחת מגוי בתהליך גיור תרומה לס"ת אבל צריך לדאוג שאין צד שזה יגיע ליורשיו כגון שלא יתן את רוב הס"ת או שיתן את זה בתור תרומה גמורה לביה"כ.

מקורות

בדבר השאלה בקהילה שרוצים לכתוב ספר תורה ואנשים תורמים. יש גוי בתהליך גור שרוצה להשתתף האם אפשר?
ואם רוצה להקדיש לרפואה או זכות של משפחתו הגוי?
דיון הלכתי: שאלה זו מתחלקת לכמה חלקים אחד האם יש בעיה בספר תורה של גוי וגם האם יש בעיה מצד התרומה שבזה. ולגבי השאלה האחרונה של משפחתו הגוי:
א. לגבי האם מותר לקחת מגוי צדקה עבור ס"ת, הגמ' בב"ב י: כותבת שאסור לקחת צדקה מגוי בגלל שכתוב בפסוק בישעיה (כז' יא') "ביבש קצירה תשברנה" ורש"י מסביר על המקום שהכוונה שבזמן שיגמר להם הזכות של הצדקה אז הם ישברו וממילא לכן אסור לקחת צדקה מגוי בגלל שאנחנו מאריכים את הגלות על ידי זה.
התוס' בדף ח. ד"ה "יתיב" שואלים מהגמ' בערכין ו: ששם מבואר בגמ' סיפור שגוי תרם נר לביה"כ וכן מבואר שם לפני זה בסוגיא שגוי יכול לתרום דברים לביה"כ ממילא שואל התוס' שזה סותר את הכלל שא"א לקחת צדקה מגוי ותוס' עונים שכל מה שאסור זה דוקא צדקה אבל לקחת נדרים לביה"כ זה מותר מכיון שזה כמו קרבן שהגמ' בנזיר סב. מרבה שגוי יכול להביא נדרים ונדבות כישראל ולכן זה מותר.
והרמ"א פוסק ממש את חילוקו של התוס' ביו"ד סי' רנד ס"ב וכן גם משמע שיטת השו"ע שבסי' רנד' הביא את הדין שאסור לקחת צדקה מגויים ובסי' רנט' ס"ד הביא את הדין שמותר לקחת מגויים לביה"כ.

ועדיין יש לדון האם גוי שתורם לס"ת האם זה כמו לתת צדקה או האם זה כמו לתת נדבה לבה"כ והנה נדון זה מפורש בפוסקים שנביא לקמן שבכה"ג זה מותר.

עוד נשאר לנו לדון האם יש בעיה שזה נשאר בידי הגוי, והנה המג"א בסי' קנד' ס"ק יח' דן מה הדין שמומר יביא נר לביה"כ שברמ"א כתוב שזה אסור והמג"א מביא שהס"ח סי' תרפז' כותב שמותר לכתוב בשביל מומר ס"ת והוא מביא שכן כתב הש"ך בשם המבי"ט ובעצם במומר בעיקרון מותר לקחת ממנו צדקה אבל קרבן אסור לקחת ממנו אבל לפי המבי"ט כל הדברים האלו לא דומים לקרבן ולכן מותר לקחת ממנו וכן פוסק אותו המשנ"ב בס"ק מח' [ועיין בזה שיש מחלוקת בין הא"ר למחצה"ש בהבנת המג"א ובמ"ב נראה שאחז כהא"ר ואכמ"ל].
ובהגהות חת"ס הוא כותב וז"ל "ומשמע כללא דדינא צדקה לעניים מקבלין ממומר ולא קרבן וההיפוך בנכרים דנודרין נדרים ונדבות אבל צדקה לא משום שנאמר ביבש קציר תשברנה וגו' אבל נר וס"ת וצורכי ביה"כ מקבלין בין ממומר בין מנכרי" עכ"ל הצריך לענינינו הרי שמפורש בחת"ס שאפשר לקבל מגוי גם תרומה לכתיבת ס"ת.

אמנם נראה שעדיין יש הגבלה בזה שהרי ז"ל הספר חסידים אות תרפז' "מומר שאמר לצבור השכירו לי סופר לכתוב ס"ת במעות שלי לקרות בו בבהכ"נ לא יקבלו ממנו שמא לאחר זמן ימלך ויאמר השיבו לי ס"ת שלי וכו' ואם רוב ישראל נתנו המעות ומיעוט המעות נתן המומר ישתפו אותו עמהם ומ"מ אם לאחר זמן יוכל המומר או יורשיו שבעכו"ם לומר תנו לנו חלקנו בס"ת אל ישתפוהו עמהם ורק אם יכולים לסלקם במעות יקבלו ממנו" הרי שמפורש בס"ח שלא כל פעם שמגיע מומר וממילא הוא הדין גוי נותנים לו את האופציה לתרום כי אם יש חשש שהוא או היורשים יקחו את זה אח"כ אז לא נותנים לו לכתוב והערה זו על המג"א כבר העיר בהגהות ר' ישעיה פיק ובכה"ח ס"ק פז והם מעירים עוד יותר שבאות תתקלח' מפורש בס"ח שלא מקבלים כלל ממומר.

אבל בנדון דידן מכיון שמדובר בגוי כל מה שנשאר לנו זה החשש שמא הוא יקח את זה חזרה והנה בגוי דידן שהוא בתהליך גירות לכאורה כלל אין לחוש שהוא ירצה את זה חזרה וכל מה שיש לחוש זה מצד היורשים שלו ולכן אם יש צד שהיורשים שלו יהיו גויים יש לדאוג שהוא יתן את זה בתור תרומה גמורה או שרק יתן מיעוט מעות בשביל שהוא לא יוכל להוציא את הס"ת.

ב. ומה שעוד נשאר לנו לדון זה מצד זה שהוא עושה את זה בשביל שיחיה בנו, והנה בשבט הלוי ח"ה סי' קמא' אות ב' הביא מהחסד לאלפים יו"ד תנינא סי' נח' שרוצה לדון שכל האיסור לקחת צדקה מגוי זה רק אם הוא עושה את זה בתור מצוות צדקה אבל אם הגוי מכוין למשהו צדדי כגון ע"מ שיחיה בני וכדומה מותר לקחת ממנו והוא מסביר שהרי הגמ' אומרת בר"ה ד. שגוי שתורם ע"מ שיחיה בנו מכיון שכוונתו שאם לא יחיה בנו אז הוא לא מעונין בזה ולכן כתוב בגמ' שזה חטא הוא להם וממילא הוא אומר שאם זה חטא הוא להם אז אין בזה "ביבש קציר תשברנה".

והשבט הלוי חולק עליו ושואל שהרי בגמ' בב"ב י: הגמ' אומרת בשם רבן גמליאל שכל צדקה שהגויים מביאים חטא הוא להם בגלל שהם לא עושים אלא להתיהר אז רואים שאע"פ שהם תמיד עושים עם כוונה צדדית ולא למצות צדקה אעפ"כ כתוב באותו עמוד שיש בזה ביבש קציר תשברנה ולכן השבה"ל טוען שתמיד יש ביבש קציר תשברנה.

והנה יש לתרץ קושיא זו ע"פ המבואר בשו"ת כתב סופר יו"ד סי' קיד ד"ה "הנה מקור" שהוא מביא מהדרישה סי' רנד' ששואל מה הבעיה לקחת צדקה מגוי הרי זה תמיד חטא הוא להם והכת"ס מתרץ מכיון שלפעמים כוונתם לצדקה אז חוששים שגם הפעם כוונתם לצדקה וממילא לפ"ז י"ל שכל הבעיה זה בסתמא אבל אם הוא אומר מפורש שכוונתו ע"מ שיחיה בנו לכאורה כלל אין בזה בעיה.

איך שלא יהיה רואים גם מהחסד לאלפים וגם מהשבה"ל שאם לוקחים אפילו צדקה מגוי ע"מ שיחיה בני זה לא בעיה וכ"ש כאן.

תבנא לדינא: אפשר לקחת מגוי בתהליך גיור תרומה לס"ת אבל צריך לדאוג שאין צד שזה יגיע ליורשיו כגון שלא יתן את רוב הס"ת או שיתן את זה בתור תרומה גמורה לביה"כ.