שאלה
ילד שהבר מצווה שלו יחול ביום שישי, האם ניתן להעלותו לתורה ביום חמישי?
תשובה
קטן שרוצים להעלותו ביום חמישי – יום לפני הגיעו לגיל מצוות, אם הוא מבני אשכנז הרי נוהגים הם שלא להעלות קטן לתורה כלל.
ואם הוא מבני ספרד הרי לכתחילה יעלוהו בשבת שלפני (במנין שבעה). ואם יש צורך חשוב הרי שיכולים להעלותו במניין שלושה ויכול גם לקרוא את העלייה שלו בלבד (ולא את שלושת העליות).
מקורות
שאלה:
ילד שהבר מצווה שלו יחול ביום שישי, האם ניתן להעלותו לתורה ביום חמישי?
תשובה:
השולחן ערוך באו"ח סימן רפ"ב סע' ג' על פי הגמרא במגילה כ"ג. כותב "הכל עולים למנין שבעה.. וקטן שיודע למי מברכין" ומוסיף הרמ"א: "ואלו דווקא מצטרפים אבל לא שיהיו כולם (ובמשנ"ב ס"ק י"ד מוסיף "או רובם") קטנים".
מנהג האשכנזים:
המשנה ברורה ס"ק י"ב כותב וז"ל: "ויותר מזה נוהגין כהיום, שאין קורין קטן כלל לשום עלייה, אפילו אם כבר נשלם מנין הקרואים, אלא למפטיר (אחרונים)". (ובעניין העלייה למפטיר, יעויין ברמ"א ובמשנ"ב בסעיף ד' פרטים בעניין זה.)
וכן רווח המנהג בבני אשכנז שלא מעלים קטן רק למפטיר חוץ משמחת תורה. (שערי אפרים שער א' סעיף כ"ט וכן עמא דבר.)
מקור מנהג הנ"ל שלא להעלות קטן אלא למפטיר הוא בפרישה, מג"א, אליה רבה ותוספת שבת. (יעויין משנ"ב "עוז והדר" הערה ס"ד, ושם ביארו ע"פ הפרישה טעם מנהג זה, דמה שמובא בגמרא שקטן עולה זה רק בזמנם שהיו מברכים רק בהתחלה של קריה"ת וסוף של קריה"ת, משא"כ בזמנינו שכל עולה מברך א"כ מוטב שהקטן לא יברך דאינו בר חיובא.)
מנהג הספרדים:
אמנם גם בכף החיים (אות כ"ד) הביא מנהג זה, אך כתב דאף לנוהגים כן, מ"מ יכולים להעלותו ל"מוסיפין". וכ"כ במטה יהודה סק"ו.
אבל מצינו ברבים מפוסקי ספרד הסוברים שניתן להעלות קטן. (לדוד אמת סימן ה' אות כ"ו, מאמר מרדכי סק"ה ועוד.)
האם קטן עולה למניין שלושה?
בתחילת התשובה הוזכרה הברייתא במגילה כ"ג: "הכל עולין למנין שבעה, ואפילו קטן". האם הברייתא נקטה "שבעה" בדווקא?
ובאמת דעת הרוקח והערוך כך היא שדווקא אפשר לצרף קטן למנין שבעה ולא למנין שלשה, ובמהרי"ט (שו"ת ח"א סימן קמ"ה) ביאר שטעמו מפני שלא מצינו שאפשר לקרוא בפחות משלושה, והיינו שזו עיקר התקנה ולכן בעינן שלושה קרואים גדולים, אבל מה שקוראים שבעה בשבת הוא רק תוספת מפני כבוד השבת ולכן הקטן יכול לעלות. (ואמנם יש שהבינו אחרת בדעת הרוקח, יעויין משנ"ב "עוז והדר" הערה נ"ט)
ואמנם ברמב"ם ביד החזקה (פרק י"ב מהלכות תפילה הלכה ט"ז) מדויק שהקטן עולה אף למניין שלושה (שם הביא את צורת העליות בשבתות, יו"ט וכו' וסיים שהקטן עולה – כך דייק מהריק"ש בהגהותיו ערך לחם אורח חיים (סימן קלה סעיף יג) וכך דעת מהר"ם מרוטנבורג (שו"ת ד"פ סימן קח) בשם רבינו שמחה, מאירי (שם במגילה) ועוד ראשונים.
ובביאור שיטתם כתב באור זרוע (שו"ת סימן תשנב) שגם קריאת שלושה אינה מעיקר התקנה, שהרי מתקנת משה היה מספיק שיקרא אחד בתורה, אלא שתקנו שיקראו שלושה, שבעה וכו' כנגד כמה דברים. ולכן כשם שיכול לעלות למנין שבעה כך עולה למניין שלושה. ומה שהברייתא נקטה "שבעה", מפני שהיה מקום לומר שכבוד שבת חמור יותר, וגם הכל בטלים ממלאכתם ובאים לבית הכנסת ויש כבוד ציבור שהם רבים ולכן קמ"ל שיכול לעלות אף בשבת. יעויין שם שהביא עוד ג' תירוצים.
למעשה במשנ"ב ס"ק י"א כותב על פי מג"א שקטן לא עולה למנין שלושה.
ואמנם בשבות יעקב (ח"א סימן מ'), ערך השולחן (סימן קל"ה סק"א), ועוד אחרונים פסקו דקטן עולה למניין שלושה.
החיד"א בברכי יוסף (סימן רפב סק"ה) הביא מה שכתב מר זקנו מהר"א אזולאי בשם תיקון יששכר שהכל עולים למנין שלושה, אך לדעת המקובלים דווקא למנין שבעה, וכתב, ויש לחוש לדבריהם ובפרט שלא בשעת הדחק. ושוב הביא דברי המאירי דלאו דווקא מנין שבעה, וסיים בשם רבינו האר"י שאין הקטן עולה כי אם לשביעי דווקא.
האם הקטן יכול להיות "מקרא"?
במשנ"ב ס"ק יג כותב שהקטן לא יהיה מקרא להוציא הרבים יד"ח ואומנם מיקל בזה בשעת הדחק. ובשה"צ ס"ק טז הביא מקור דין זה בשם מג"א, והביא דהפמ"ג הקשה דהרי במשנה (מגילה כד.) איתא דקטן קורא ולפיכך פקפק בדין זה. וכותב השעה"צ דאפשר לחלק, דבאופן שהקטן רק מצטרף (וכגון שקורא עלייה אחת) הרי שיכול גם להיות מקרא.
ובחיד"א (לד"א ה', כו) כתב שלא מעלין קטן לקריאה ואם קרא, עלתה בדיעבד.
בשו"ת מאמר מרדכי למרן הרב זצוק"ל שבת ח"ד סימן כו' מבואר הדין העולה למעשה ואני מצטט הנכתב שם וזה מסכם את הדינים העולים לאור הכתוב בתשובה זו:
בני אשכנז נוהגים שלא להעלות קטן לשום עלייה (חוץ משמחת תורה) אלא למפטיר.
בבני ספרד יש דעות בעניין והמנהג בא"י שקטן עולה למניין שבעה. לדעת האר"י יעלה לשביעי דווקא (והתימנים מעלים לשישי).
ועולה רק למניין שבעה ולא ביום חול, אולם בשעת הדחק ניתן להקל.
קטן לא יקרא כל הפרשה (ורק בדיעבד גדול ניתן להקל בזה) אולם יכול לכתחילה לקרוא פרשה אחת.
המסקנא העולה לדינא:
קטן שרוצים להעלותו ביום חמישי – יום לפני הגיעו לגיל מצוות, אם הוא מבני אשכנז הרי נוהגים הם שלא להעלות קטן לתורה כלל.
ואם הוא מבני ספרד הרי לכתחילה יעלוהו בשבת שלפני (במנין שבעה). ואם יש צורך חשוב הרי שיכולים להעלותו במניין שלושה ויכול גם לקרוא את העלייה שלו בלבד (ולא את שלושת העליות).