שאלה

אדם יש לו טיסה מוקדם בבוקר. לגבי תפילת שחרית יש לו שלש אופציות:
(1 להתפלל במנין פועלים, כשהשמונה עשרה היא כ45 דקות לפני הנץ.
2) להתפלל בנץ אבל יצטרך לצאת ישר אחר שמ"ע בלי לחכות אפי' לקדושה.
3) להתפלל לבד בשד"ת.
והאם יש הבדל אם זה ר"ח?

תשובה

באמת יש כאן מעלות לשני הצדדים (להתפלל בצבור במנין תרח או להתפלל בצבור בנץ) ובאמת בין אם יתפלל בנץ בלי קדושה ובין אם יתפלל מנין תרח יש לו בשופי על מה לסמוך ויעשה מה שיותר טוב לו. אבל בר"ח נראה שילך למנין תרח בשביל לצאת את השיטות שקריאת התורה זה חובת יחיד. טיסה נעימה!

מקורות

תשובה:
נעבור על שלשת האפשרויות שכבודו הציע ונברר את הטוב שבתוכם.
א. להתפלל ביחידות בשדה התעופה – זה ודאי לא מסתבר, מכיון שיש לו את האופציה להתפלל במנין ואמנם הוא לא יספיק קדושה אבל זה ודאי טוב יותר מאשר להתפלל לגמרי ביחידות וכפי שכותב המ"ב סי' צ' ס"ק כח' בשם החיי"א (כלל יט' ס"א) שטועים רוב העם שחושבים שעיקר תפילה בציבור זה לשמוע קדושה וברכו אלא עיקר תפילה בציבור זה להתפלל בעשרה ולכן נראה שבאופן זה שיש לו אופציה לקיים מצוה זו של תפילה בציבור ודאי שלא יפספס אופציה זו.
וביותר מזה צריך לדעת שיש כמה פוסקים שאוחזים שתפילה בציבור הנה חובה הלא הם האג"מ או"ח ח"ב סי' כז' וכן משמע בדברי החת"ס ח"ו סי' פו' ד"ה "והנה". ויש פוסקים החולקים עליהם בשו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' סג' וח"ה סי' מא' נקט שזה לא חובה גמורה. אבל רואים את חשיבות הדבר שיש פוסקים שאוחזים שזה חובה ולכן ודאי שאופציה זו איננו רוצים מכיון שיש לו אופציה להתפלל בציבור.

ב. להתפלל במנין תרח – והנה עיקר זמן תפילה נתבאר בסי' פט' ס"א בטור שהוא בנץ החמה וזה בגלל שכתוב "ייראוך עם שמש" אבל בדיעבד מעלות השחר והטור לא מחלק מתי הוא מתחיל אלא כל עוד זה אחרי עלות השחר יוצאים בדיעבד וכך משמע בדברי התוס' ברכות ל. וכן מבואר ברמב"ם פ"ג מהל' תפלה ה"ז שבדיעבד יוצאים מעלות השחר ולכתחילה דוקא בנץ וכ"ז מובא בב"י על המקום.
הרא"ש פ"ד סי' א' משנה מלשונות הראשונים והוא אומר שמה שמועיל בדיעבד זה רק אחרי שהאיר פני המזרח כי מאז היו מתחילים להקריב את קרבן התמיד ושחרית זה כנגד תמיד של שחר ולכן מאז אפשר להתפלל שחרית וגם ברבינו ירוחם (נ"ג ח"ג) המובא בב"י גם מבואר שרק משהאיר המזרח אפשר להתפלל.

ובשו"ע פסק כדברי רבינו ירוחם והרא"ש שדוקא משהאיר פני המזרח יצא ומשמע בדברי המחבר שאף בדיעבד לא יצא אם התפלל לפני שהאיר המזרח וכפי שכותב המ"ב ס"ק ב' אבל המג"א ס"ק ג' והפר"ח חולקים על השו"ע ואוחזים שבדיעבד יצא מזמן עלות השחר אבל הרבה אחרונים הסכימו עם המחבר הלא הם הא"ר ס"ק א' והמטה יהודה ס"ק א' ובביאוה"ל ד"ה "ואם התפלל" מביא כך גם מהגר"א בשנות אליהו.

ולכן אם שאלתו היתה להתפלל לפני זמן שהאיר המזרח אז ודאי שלא היינו מתירים להתפלל אז אבל מכיון ששאלתו היא 45 דקות לפני הנץ שכרגע זה אחרי משהאיר המזרח ואפילו אחרי משיכיר שזה זמן הנחת תפילין אז השאלה היא שונה.

והפר"ח במקום כותב שאפילו לכתחילה אפשר להתפלל משהאיר המזרח וכל הדין להתפלל אחרי הנץ זה רק עיקר זמנה אבל אפשר אפילו לכתחילה להתפלל אחרי שהאיר המזרח ומעלות השחר עד משיכיר זה רק בדיעבד וגם בדרישה ס"ק א' הוא כותב כעין זה בשיטת רבינו ירוחם.
אבל מאידך הלבוש והא"ר וכן כל הפוסקים שאחזו שבדיעבד לא יוצאים עד שיאיר פני המזרח הם אוחזים שמשהאיר המזרח זה רק בדיעבד ובאמת שכ"כ גם הביאוה"ל ד"ה "יצא" והוא מסיים שאין למחות ביד המקילים.
העולה שדבר זה להתפלל משהאיר שנוי במחלוקת הפוסקים גדולה האם זה רק בדיעבד או אפילו לכתחילה.

ובשו"ת אגר"מ או"ח ח"ד סי' ו' ד"ה "א"כ" לומד שכלל אין הבדל בין מי שמתפלל אחרי הנץ לבין מי שמתפלל מאז שהאיר המזרח עד הנץ ולכן אם כבודו אדם שלא מקפיד על נץ אינו צריך לדאוג הרבה ע"ז שהוא מתפלל משהאיר המזרח אבל מאידך בשו"ת מנחת יצחק ח"ט סי' י' הוא חולק עליו ואוחז שמשהאיר זה בדיעבד יותר מאשר להתפלל אחרי נץ ולכן גם פה יהא עליו לכתחילה להתפלל רק מהנץ ולקמן במסקנת ההלכה נחשבן פרט זה.

ג. לגבי האופציה השלישית להתפלל בנץ לכאורה יש לדון שזה ודאי הכי טוב כי כך הוא מרויח את התפילה בנץ שזה ודאי מעלה גדולה כפי שהבאנו באות ב' אבל עדיין יש לדון בזה שהרי המעלה של תפילה בציבור עדיפה על פני המעלה של נץ שהרי הפוסקים [הלא הם האגר"מ הנ"ל וכן מבואר במנחת יצחק הנ"ל ובפרי יצחק סי' ב'] כתבו שאדם יתפלל מנין תרח אחרי משיכיר ולא בנץ ביחיד ולכאורה בגלל שתפילה בציבור עדיף ע"ז והרי קדושה עדיפה מתפילה בציבור כפי שמביא הביאוה"ל סי' קט' ד"ה "לקדושה" מהפמ"ג וא"כ לכאורה נראה שקדושה היא זאת שתגבר על הכל.

אבל יש לדון בזה מדברי הבאוה"ל בסי' נח' ד"ה "ומצוה" ששם כותב הבאוה"ל שנץ קודם לתפילה בציבור ואמנם הבאוה"ל כותב את דבריו רק במי שרגיל להתפלל נץ אבל כבר כתב הגרי"ש אלישיב בקובץ תשובות ח"א סי' טו' שכוונתו גם על מי שבדרך כלל לא מתפלל נץ. אבל האמת שמשם אין ראיה מכיון ששם הוא מדבר באופן שאת הק"ש הוא יאמר אחרי הנץ וכאן הוא מדבר באופן כזה שבין כה וכה הק"ש יהיה אחרי הנץ ולכן הוא כאן תפילה בציבור גוברת.

ד. ולגבי שאלתו האם ר"ח שונה לכאורה בגלל קריאת התורה אם נאמר שזה חובת יחיד לכאורה דבריו כנים ובאמת בזה נחלקו גדולי עולם שהבאוה"ל בסי' קמו' ס"ב ד"ה "ויש מתירים" נקט שזה חובת יחיד וכל אחד חייב לשמוע קריאת התורה וכן פסק באגר"מ או"ח ח"ד סי' כג' ומאידך בשו"ת אור לציון ח"ב פי"ט תשובה ו' נקט שזה חובת ציבור וכן נקטו עוד אחרונים וממילא לא צריך ללכת לשמוע ולכן זה לא מעלה או מוריד.

העולה להלכה שבאמת יש כאן מעלות לשני הצדדים (להתפלל בצבור במנין תרח או להתפלל בצבור בנץ) ובאמת בין אם יתפלל בנץ בלי קדושה ובין אם יתפלל מנין תרח יש לו בשופי על מה לסמוך ויעשה מה שיותר טוב לו. אבל בר"ח נראה שילך למנין תרח בשביל לצאת את השיטות שקריאת התורה זה חובת יחיד. טיסה נעימה!