שאלה
האם יש איסור לתלוש שיער בגוף והאם זה מדאורייתא במקום בית השחי ובית הערווה?
תשובה
בית השחי ובית הערווה – לאשכנזי מותר לגלח גם בתער וטוב להחמיר. לספרדי בתער ובלייזר אסור ובמספריים לקצר (לא כעין תער) מותר ויש מקומות שנהגו בהם להקל במשחה כגון: בגדד וכדו' וראה בתורה לשמה סימן ריב' שכתב שע"פ הסוד יש להחמיר.
האף האוזן ושאר הגוף – לאשכנזי מותר, לספרדי אסור בתער ומותר בלייזר משחה וכדו'.
מקורות
האם יש איסור לתלוש שיער בגוף והאם זה מדאורייתא במקום בית השחי ובית הערווה?
כתב הרמב"ם (ע"ז פרק י"ב ה"ט) "העברת השיער משאר הגוף כגון בית השחי ובית הערוה אינו אסור מן התורה אלא מדברי סופרים והמעבירו מכין אותו מכת מרדות, במה דברים אמורים במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים, אבל במקום שמעבירין השיער הנשים ואנשים אם העביר אין מכין אותו, ומותר להעביר שיער שאר איברים במספריים בכל מקום". והגדיר בשו"ת הרשב"א ח"ד סי' צ' "אלא שכל דבר שראוי לנשים ולא לאנשים והנשים עושות כן אסור לאנשים משום שמלת אשה. ומי שהרגיל בדבר האסור ונמשך בו ונמשכו רבים בכך אין האיסור חוזר להיתר". וכתב הב"י סי' קפ"ב "וכן כתב הר"ן בפרק שני דע"ז (ט: ד"ה רואה) בשם הגאונים ומיהו כתב שהחברים נמנעים בכל מקום וכו' ומכל מקום נראה שיש חילוק בין דעת הרמב"ם לדעת הגאונים דלדעת הרמב"ם אפילו במקום שנוהגים האנשים להעבירו אסור לישראל שיעבירנו אלא שאם העבירו אין מכין אותו ולדעת הגאונים שכתבו הר"ן ונמוקי יוסף נראה דלכתחלה נמי מותר לישראל להעבירו כיון שמנהג המקום להעבירו האנשים".
וכתב בשו"ע (יו"ד סי' קפ"ב סעי' א') שכתב וז"ל "המעביר שער בית שחי ובית הערוה, אפילו במספרים כעין תער, היו מכין אותו מכת מרדות במה דברים אמורים, במקום שאין מעבירין אותו אלא נשים, כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים. אבל במקום שמעבירין אותו גם האנשים, אם העביר אין מכין אותו". משמע דאע"ג דגם מנהג האנשים להוריד בכל זאת יש איסור רק דאין מכין אותו וכתב הרמ"א שם וז"ל ואפילו לכתחלה שרי (ר"ן פ"ב דע"ז). רק החברים נמנעים בכל מקום". וראה בדינא דחיי ח"א מצווה נ"ט שכתב שהמנהג כדעת הרמ"א (וראה שם שלמד את הרמב"ם כגאונים) וראה בשו"ת רב פעלים ח"ג יו"ד סי' י"ח הביא שמנהג בגדד היה להעביר בסם את השערות שם והעלה "על כן דיינו לסמוך על המנהג נגד סברת מרן ז"ל בסם דחזינן ביה מנהג ברור אבל בתער ממש כיון דחזינן דס"ל איסור ממש אפילו בניוול ורפואה ולא מצניו מנהג בתער ממש כלל לכן אזלינן בתער ממש בתר סברת מרן ז"ל דאסור בהעברת השער".
ב
כתב הב"י סי' קפ"א "וכן כתב ה"ר יונה בשערי תשובה (שער שלישי אות עח) וכתב עוד באגרת התשובה (הדרש השני אות לו) ומדקדקים במצות אפילו תחת גרונם מגלחים במספריים וכן נוהגים בכל גלות החל הזה אשר בצרפת אמנם תחת הגרון אינו אסור מן התורה לפי שאין שם פאה אבל אסרו חכמים להעביר שער בתער בכל מקום בגוף ואפילו על זרועותיו לפי שדומה לתיקון הנשים אבל מותר להעבירו במספרים", [והביאו הט"ז סי' קפ"ב ס"ק א' וראה בסי' קפ"א ס"ק ד'] וכתב השו"ע סי' קפ"ב סעי' א' "ומותר להעביר שיער (שאר) איברים במספרים בכל מקום". ופי' הט"ז בס"ק ב' והש"ך ס"ק ג' אפי' כעין תער, וכתב הש"ך אבל לא בתער, אמנם ראה בביאור הגר"א ס"ק א' שהעלה שהביא מחלוקת ראשונים בזה והעלה שבשאר הגוף מותר גם בתער וכל האיסור הוא דווקא בבית הערווה ובית השחי וראה בשו"ת מן השמים סי' מ"ב שכן כתב. וכן השיב מרן הרב לגבי לעשות לייזר והתיר.
העולה
בית השחי ובית הערווה – לאשכנזי מותר לגלח גם בתער וטוב להחמיר. לספרדי בתער ובלייזר אסור ובמספריים לקצר (לא כעין תער) מותר ויש מקומות שנהגו בהם להקל במשחה כגון: בגדד וכדו' וראה בתורה לשמה סימן ריב' שכתב שע"פ הסוד יש להחמיר.
האף האוזן ושאר הגוף – לאשכנזי מותר, לספרדי אסור בתער ומותר בלייזר משחה וכדו'.