שאלה

כוסות חרסינה נקיים שהיו בבית של גוי ולא ידוע בכלל אם השתמשו בהם, האם צריך והאם שייך בכלל להכשיר אותם? (לכאורה תשמישם תמיד בכלי שני, אא"כ מחממים בהם במיקרוגל שאני לא יודע אם שכיח.)

תשובה

כוסות חרסינה שיתכן והשתמש בהם הגוי, לכאורה המציאות שרוב תשמיש האיסור הוא בכלי שני וא"כ חשיב דיעבד דא"א בהגעלה כדכתב רעק"א יו"ד סי' ק"ה על סע' ב' ומסתבר להקל בדבר ע"י עירוי ג"פ (כמובא בתשובה מספר "פסקים ותשובות עפ"י מהר"ם שיק דחיישינן לדעות דכ"ש מבליע) ואם יכול להניחו שנה ללא שימוש ואז להשתמש בו – עדיף טפי.

מקורות

הכשרת כלי חרס
השו"ע באו"ח (סימן תנ"א עפ"י הגמרא בפסחים ל') כותב דכלי חרס לא מועלת לו הגעלה דאינו פולט כל האיסור, ואין מתירין ללבנו דלמא חייס עלייה שמא פקעי, ולכן אין לו תקנה אלא שבירה.
כלי חרסינה
המשנה ברורה בסימן תנ"א ס"ק קס"ג כותב וז"ל "עוד הביא בשם שיירי כנסת הגדולה, כלי פרפור"י שקורין פרצעלא"י (היינו פורצלן – חרסינה) דין כלי חרס יש להם ולא כלי זכוכית". ואמנם בתשובת יעב"ץ בשם אביו סובר דלא בלעי כלל משום דשיע (הובא ביד אפרים ריש סימן ק"כ).
הכשרת כלי
בשו"ע או"ח (סימן תנ"א סע' ה' ו', ויו"ד סי' קכ"א סע' א(' מבואר דהכשרת כלי כפי רוב תשמישו, היינו דכלי שמשתמשים בו בדר"כ בכלי ראשון – כך הכשרתו, ואם בכלי שני (היינו רוב שימושו גם אם לפעמים השתמשו בו בכלי ראשון) – הרי שיכשירו בתוך כלי שני. דעת הרמ"א (שם) שאזלינן גם בתר מיעוט שימושו לחומרא, וכגון כלי שהרגילות להשתמש בו בכלי שני ופעם אחת השתמש בו באיסור בכלי ראשון הרי שלכתחילה יגעילנו בכלי ראשון. ואמנם גם לדעת הרמ"א יועיל בדיעבד להגעילו כפי רוב תשמישו (משנ"ב תנ"א ס"ק מ"ו).
הגדרת תשמיש הכלי
מבואר בחזון איש (או"ח סימן קי"ט סקט"ו) שהגדרת "רוב תשמישו" היא רק כלפי תשמיש של דבר איסור בכלי. לדוגמא כשדנים על הכשרת צלחת לפסח, נחשב איך משתמשים בה בחמץ (כגון בכלי שני, בעירוי, וכיו"ב).
הכשרת כוס
השו"ע (או"ח סי' תנ"א סע' כ"ה) פוסק: "כל כלי השתיה… בין כוסות, מותרים בשטיפה… בין שהם של חרס. ואף על פי שלפעמים נותנים בהם לחם חם, כיון שרוב תשמישן אינו אלא בצונן סגי בשטיפה, שלא הלכו בכל כלי אלא אחר רוב תשמישו". ואף הרמ"א מודה לשו"ע בכלי חרס דאזלינן בתר רוב תשמישו כיון דא"א בהגעלה חשיב כדיעבד (רמ"א יו"ד סי' קכ"א סע' ה').
אך לכאורה במציאות בזמנינו אם נתבונן בשימושי הגוי האפשריים הרי שרוב השימוש בכוסות חרסינה וכיו"ב הוא בחום כלי שני, (ושימושי האיסור האפשריים הם ערבוב קפה חם בכפית טריפה, שימוש בחלב עכו"ם או טמא – מצוי יותר בחו"ל) ואמנם יתכן גם שהגוי חימם הכוס במיקרוגל טרף, אך בדר"כ הוא מיעוט תשמישו.
האם כלי שני מבליע ומפליט?
בשבת דף מ' מבואר דכלי שני אינו מבשל, אלא שדן הטור ביו"ד (סימן ק"ה) האם הוא מבליע ומפליט והכרעת השו"ע (שם סעיף ב') ד"ראוי לחוש ליזהר בדבר לכתחילה, אבל בדיעבד מותר בלא קליפה, ובהדחה בעלמא סגי".
כותב רעק"א במקום וז"ל "וכלים ששמשו בחמין של כלי שני הוי כלכתחילה דיש להם תקנה בהגעלה, וכלי חרס מותר. מנחת יעקב כלל ל"ג".
ולכאורה היינו ממש נידון דידן דכיון דרוב תשמישו בכלי שני חשיב כדיעבד ונאמר דכ"ש אינו מבליע ומפליט והוי כמשתמש באיסור צונן דסגי בהדחה.
ואף לבני אשכנז הדין דכ"ש אינו מבליע ומפליט דכך נוקט המשנ"ב בסימן תמ"ז ס"ק כ"ה דרק בפסח נקטינן להחמיר כדכתב הרמ"א בסימן תנ"א סע' א'.
בספר "פסקים ותשובות" סימן קכ"א עמוד תרנ"ד פוסק (ע"פ מהר"ם שיק ועוד פוסקים) דכלי חרסינה שהשתמשו בו בדבר איסור בכלי שני הרי שיגעילנו לאחר מעת לעת ג' פעמים (והמתבאר שם דהרבה חוששין לדעת מהרש"ל דכ"ש אוסר בכולו אך מ"מ מצטרף דעת הטור דהגעלה ג"פ מועיל גם לכלי חרס).
באגרות משה יו"ד ח"ב סימן מ"ו דן בבעל תשובה שהיו לו צלחות פורצלן (לפי מה שבדקתי באנגלית קוראים ל"חרסינה" – "פורצלן") ומיקל שם במקום הפסד ותקנת השבים בעירוי ג"פ ואחר י"ב חודש (דעת החכם צבי שהבליעות נעלמים אחר יב"ח) ואמנם שם חמיר טפי דשייך "גוש" ו"עירוי מכ"ר" כמש"כ שם, משא"כ בכוסות. וגם דבנ"ד לא ידוע בודאי שהגוי נשתמש. (יעויין בכף החיים סי' תנ"א סע' ד' שהביא מעשה שהחיד"א קיבל כלים שלא ידוע שנשמש בהם הגוי וצירף זה לדינא.)
מסקנא העולה לדינא:
כוסות חרסינה שיתכן והשתמש בהם הגוי, לכאורה המציאות שרוב תשמיש האיסור הוא בכלי שני וא"כ חשיב דיעבד דא"א בהגעלה כדכתב רעק"א יו"ד סי' ק"ה על סע' ב' ומסתבר להקל בדבר ע"י עירוי ג"פ (כמובא בתשובה מספר "פסקים ותשובות עפ"י מהר"ם שיק דחיישינן לדעות דכ"ש מבליע) ואם יכול להניחו שנה ללא שימוש ואז להשתמש בו – עדיף טפי.