שאלה
האם נגיעה בציפורניים בלבד (לא שגזז אותם) האם צריכים נטילת ידיים?
תשובה
הכף החיים (סימן ד' ס"ק צ"ב) כותב להדיא דנוגע בצפורניים תלושות אינו צריך נטילה דאין בצפורניים עצמן רוח רעה או מיאוס, אלא שעל ידי הציפורניים שורה רוח רעה על הידיים ולכן חייבו נטילה רק את הנוטל.
מקורות
מהם הדברים המצריכים נטילה?
ישנן שתי "קטגוריות" (ובכל אחת מהן שתי "קבוצות"):
1.דברים הטעונים נטילה מפני רוח רעה. (קם משינה, בית הכסא, בית מרחץ, נוטל צפרניו ועוד.) וישנם שבנוסף לרוח רעה יש גם "טומאה", כגון משמש מטתו ונוגע במת. (יעויין במשנ"ב סימן ד' ס"ק ל'ט שהביא נפק"מ דיש מחמירין בדברים שהם גם משום טומאה ליטול ג' פעמים. ואמנם במאמר מרדכי (אליהו) לימות החול (פרק ב' סעיף כ"ט) דמי שמחמיר ליטול בכלי ג' פעמים – גם בדברים שהם משום טומאה בלבד כגון בנטילת צפורניים – תע"ב, ובמיוחד אם צפרניו עודפות על הבשר. עפ"י בן איש חי ש"ר תולדות, י"ז.)
2.משום טינוף של זיעה, צואה וכיו"ב. (ויש נדון בנוגע בצואת האוזן והאף – יעויין באו"ח סימן צ"ב סע' ז' דיש בזה מחלוקת הפוסקים.)
מה הנפקא מינה ביניהם?
1. האם צריך מים בדווקא, דדברים שיש בהם משום רוח רעה בעי' לנקות דווקא במים וכמש"כ המשנ"ב בס"ק ל"ט, משא"כ בדברים שהם משום טינוף דמעיקר הדין די בנקיון בעפר וכדו' ( משנ"ב ס"ק ס"א).
2. בדברים שהם משום רוח רעה בעינן להזדרז וליטול הידיים, שלא להשהות עליו רוח רעה, משא"כ בדברים שהם משום נקיון שרק כשרוצה ללמוד וכיו"ב שאז צריך לנקות.
טומאה בנטילת צפורניים
הנה מקור דין נטילת ידיים בנטילת צפורניים בבית יוסף בשם אבודרהם על פי התשב"ץ. ואמנם רואים כבר בגמרא בפסחים קי"ב שהנוטל צפרניו ולא עירה מים על ידיו – מפחד יום אחד.
ועניין נטילת הצפורניים הוא משום רוח רעה (קטגוריה א') יעויין במשנ"ב סי' ד' ס"ק מ"א.
בעניין טומאת הצפורניים מצינו דברי הזוהר הקדוש (זוהר פרשת ויקהל דף ר”ח ע”ב) האומר כי כל ציפורן העודפת מעל הבשר נאחז בה הסט”א, ועוד בזוה"ק (אחרי עט, ע"א הובא בקב הישר פרק י"ז) שטומאת הצפורניים מעברת טומאות אחרות, ומי שמגדל צפורניים גורם לעצמו צרות רבות, ומי שמגלחם מגדיל חסד בעולם וצרות רבות לא נמצאות, עד כאן לשונו.
והנה לכאורה חזינן דגם אחר שנקצצו יש בהם טומאה, כתוב בגמרא נדה יז. "אמר ר"ש בר יוחאי ה' דברים שהעושה אותם מתחייב בנפשו… והנוטל צפורניו וזורקן לרה"ר" ובהמשך הגמרא "מפני שאשה מעוברת עוברת עליהן ומפלת" ועוד שם "תנו רבנן ג' דברים נאמרו בצפורניים, שורפן חסיד, קוברן צדיק, זורקן רשע."
לאור זאת היה מקום לכאורה לומר שגם לאחר שנקצצו מכל מקום נחייב נטילה את הנוגע בהם דסוף סוף שורה עליהם טומאה וכדלעיל, והרי מצינו שחייבו נטילה בנוגע במת מפני טומאתו.
ואמנם לא נאמר הלכה מדעתנו, ואחר העיון בפוסקים מצינו בדברי הכף החיים (סימן ד ס"ק צ"ב) שכותב וז"ל: "אמנם הנוטל צפרני אחרים אין צריך ליטול, דהא הנוטל צפרניו על ידי אחרים הוא צריך ליטול משום רוח רעה השורה על הידיים כמו שכתבנו לעיל אות ס"א אבל הנוטל צפרני אחרים למה צריך ליטול, ואי משום דנוגע בצפרניים אין בהם מיאוס כדאיתא במועד קטן דף יח. וכן כתב הריא"ז הביאו באר היטב סימן תקל"ב ס"ק ב'. "
הרי לנו התייחסות מפורשת וברורה שנוגע בציפורניים אינו צריך ליטול ידיו. (וכן הביא בספר "פסקי תשובות" סימן ד' בשם "אשל אברהם מבוטאטש" (שם בהערה 210).)
ובאמת שדברים אלו – עניני רוח רעה וכיו"ב נשגבים מבינתנו ואין לנו אלא מה שהורו לנו רבותינו. (ואולי יש לבאר הגמרא בנדה שיש סכנה למעוברת העוברת על גבי צפורניים, אין זה מפני "רוח רעה", אלא משום "סכנה" דהוא עניין אחר.)
ואמנם אם הצפורניים מאוסות ומלוכלכות יתכן דלא גרע מנוגע בשאר דבר מיאוס כגון בצואת האוזן והאף שלדעת הרמ"א באו"ח (סימן צב סע' ז') צריך לנקות ידיו, וכך גם דעת הבן איש חי (ש"ר מקץ אות ו', יתרו אות ט"ז) (ואמנם יש שחולקין ולא מצריכין נקיון, וכפי שמביא שם המשנ"ב ס"ק ל' בשם הגר"א). ואמנם באופן זה שהנטילה היא משום מיאוס ולא מפני רוח רעה, הדינים קלים יותר וכדנתבאר לעיל.
המסקנא העולה לדינא:
הכף החיים (סימן ד' ס"ק צ"ב) כותב להדיא דנוגע בצפורניים תלושות אינו צריך נטילה דאין בצפורניים עצמן רוח רעה או מיאוס, אלא שעל ידי הציפורניים שורה רוח רעה על הידיים ולכן חייבו נטילה רק את הנוטל.