שאלה
האם יש מקור לזה שכל יום שלא אומרים בו תחנון לא עולים לבית עלמין? (ידעתי שרק בניסן, וחנוכה וחול המועד) אני ידעתי לגבי הספד ביום שאין אומרים בו תחנון…
תשובה
חול המועד – רק לקברי צדיקים – ולא יאמר תחינות.
ראש חודש, חנוכה – לא עולים וגם לאשכנזים אם חל יארצייט בראש חודש לא יעלו, וה"ה בחנוכה.
ימים שאין אומרים תחנון –ניתן לעלות אך לא יאמרו שם תחינות.
איסור חג – לספרדים לא עולים, לאשכנזים עולים.
חודש ניסן – לספרדים ביום השבעה שלושים ושנה הראשון עולים לקבר גם בחודש ניסן (וכן לקברי צדיקים), בשאר שנים לא עולים לאשכנזים גם בשאר שנים עולים רק שלא יאמרו תחנונים, אבל אם זה לא היארצייט לא עולים,
ולאשכנזים במקום צורך (לספרדים – במקום צורך גדול) שזה הזמן היחיד שלה שיכולה לעלות תעלה אך לא תאמר תחנונים ולא אשכבה .
ערב שבת – אחר חצות לא עולים כיון שאינם שם.
מקורות
חול המועד ראש חודש
כתב השו"ע בסי' תכ"ט סעי' ב' "אין נופלין על פניהם בכל חדש ניסן, ואין אומרים צדקתך בשבת במנחה, ואין מספידין בו" וכתב הרמ"א "גם אין אומרים צדוק הדין בכל חדש ניסן. ונהגו שאין מתענין בו תענית כלל, אפילו יום שמת בו אביו או אמו".
וכתב בשער רוח הקודש – דף לח עמוד ב "דע כי עיקר כל היחודים הם או לייחדם בעת שתשתטח על קברי צדיקים וכו' ובשבתות וימים טובים וראש חודש לא תשתטח כי אז נפשותם עולות למעלה ואינם מושגות, ואפילו בחול המועד תוכל להתפלל עליהם אבל לא תייחד יחודים". כלומר שניתן ללכת רק שאין להשתטח, וכתב בספר שבחי המהרח"ו, שפעם אחת שלחו רבו האר"י ז"ל על קברי צדיקים בחול המועד להתפלל עליהם, ורק בשבת וביום טוב ובראש חודש הזהירו שלא ילך. ע"ש. וכן כתב בשער הגלגולים הקדמה לח "ופעם אחת שלחני על קברי צדיקים בחול המועד להתפלל עליהם אבל לא נשתטחתי". ונראה שמה שכתב לעיל היינו על קברי צדיקים, אבל על שאר קברים אין ללכת.
וכתב בשער רוח הקודש – דף לח עמוד ב "והיחוד של ראש חדש. תייחדנו ביום ראש חודש בדוקא. ואפילו להשתטח בקבר הצדיק ביום ר"ח. על ידי יחוד זה תוכל. משא"כ בשאר היחודים". משמע שאף שאר תפילות אין לאומרם אבל יחוד זה כן. והביא כן המהרש"ם בספר אורחות חיים סי' תקפ"א ס"ק י"ד (הובא גם בדעת תורה שם]). [וראה עוד בשער הגלגולים הקדמה ל"ח שמשמע שכן התשטח בקברי צדיקים שכתב וז"ל "ביום א' דחול המועד פסח הלכתי עמו לכפר אחד הנקרא עכברא ושם נכנסנו במערת ר' ינאי … ושם הדביק נפשו בנפש ר' ינאי"].
חול המועד
וכתב האדמו"ר ממונקטש בספרו דברי תורה תרפ"ב ח"א אות צ"ו שיכול ללכת בחול המועד לקברים ולהתפלל שימליצו טוב בעדו, ומעיין שם יראה שמשמע שדיבר על קברי צדיקים. ובמנחת אלעזר כתב עפ"י המגיד משרים פרשת אמור שמרן הב"י הלך לקברי צדיקים בחול המועד כששעה צריכה לכך. וכתב בבאר שרים ח"ד סי' ח' אות ז' בשם החוזה מלובלין שכשעה צריכה לכך מותר ללכת ושלח אחד להתפלל בקבר הרב שכנא ואמר "עכ"פ הבלא דגרמא נשאר גם אז עד התיה וכח קדושת ההבלא דגרמא של הר"ר שכנאה נ"ל עדיף יותר מכל ציון אחר".
מאידך כתב בגשר החיים פכ"ט סעי' ה' "אין מבקרים קברים בחול המועד כי גם חול המועד הם ימי מועד". וכן באורחות רבינו ח"א עמ' ש"ה וח"ד עמ' קל"ד כתב "שביו"ט וחול המועד ובראש חודש לא עולים מטעם דאין תועלת כי הנפש שאליה התפלה לא נמצאת בימים אלה על הקבר".
אמנם בשבט הקהתי ח"ד סי' קמ"ח ב' כתב שניתן ללכת לקברי צדיקים. בשו"ת ירך יעקב (חלק אורח חיים סימן כ') התיר ללכת ביום השלשים לבית הקברות בחול המועד.
וכתב מרן הרב שקברים של צדייקים שאינם בבית הקברות ניתן לעלות אליהם גם בחול המועד.
ראש חודש
וכתב באר הגולה בסי' שד"מ או כ"ח "וכתב הכל בו שאם חל יום ז' בראש חודש אינו הולך לבית הקברות" והביאו בגשר החיים (פרק כט אות ה') וכתב שכיום המנהג ללכת לבית הקברות בראש חודש וכוונת הכל בו זה לקונן אבל להתפלל מותר.
ובהליכות שלמה פרק א' סעי' כ"ג כתב שאם היארצייט חל בראש חודש מותר לעלות אבל לא אם חל ביום אחר וכתב בהערה שמה שדיבר האר"י זה דווקא אם עושה השתטחות אבל תפילה לבד עושים בראש חודש.
וכתב מרן הרב בצרור החיים פט"ו סי' רנ"ג מנהג הספרדים שלא לעלות לקבר בראש חודש ואשכנזים נהגו לעלות, וראה לעיל שלאורחות רבינו אין לעלות בראש חודש.
חנוכה
ובספר מועד לכל חי פכ"ז סעי' י"א כתב שבחנוכה לא ילך לזיהרא כלומר להשתטח בקברי צדיקים, אולם הבן איש חי ש"ר פרשת וישב – חנוכה סעי' כ"ב כתב "בחנוכה אין הולכים לבית הקברות ביום יארציי"ט כנהוג. ומי שיש לו יארציי"ט בתוך ימי חנוכה, ילך קודם חנוכה. אבל הולכין להשתטח על קברות הצדיקים זיע"א. וכן המנהג פה עירינו הולכין על מצבת אדונינו יהושע כה"ג בתוך ימי חנוכה בער"ח", כלומר שביום שלא אומרים תחנון אין ללכת לקברים כלל, רק שנחלקו אם ניתן ללכת על קברי צדיקים.
וכתב בגשר החיים פכ"ט סעי' ה' שהמנהג לעלות לקברים, וכן כתב בדברי סופרים עמ' תשמ"ב אך שכתב שרק בשבעה שלושים ויארצייט יעלו, וכנראה כדברי הגרש"ז בראש חודש.
ניסן
כתב המג"א סי' תרצ"ו ס"ק ה' "אסורים בהספד. ומקום שנהגו שביום ז' הולכין על הקבר לקונן אסורים בפורים אלא האבל לבדו ילך שם עם חזן א' ויאמר לו השכב' ואפי' בערב פורים אסור לילך שם שלא יחשבו העולם שאבילו' נפסק מחמת פורים (ר"ש לוי י"ג כ"ה)". וכתב בגשר החיים פכ"ט סעי' ה' שעיקר הקפידא זה על לומר תחנונים אבל תהילים ניתן לקרוא שם.
קב וישר פ"ח "אבל אין המנהג בניסן לילך לבית החיים להתפלל על הקברים ולומר תחנונים כמו בשאר ימים כדי שיהיה החודש ניסן כולו קדש ובזה נעשים חטיבה מול חטיבה לנשמות הקדושים הנזכרים"
וכתב בשו"ת מלמד להועיל יו"ד קמ"ה "עוד יש מנהג שלא לילך על הקברות בחדש ניסן וכל מי שיש לו יאהרצייט בניסן הולך אל קבר אבות בערב ראש חדש ניסן.
והנה באמת ראיתי בארחות חיים לסי' תר"ה שהיעב"ץ הקפיד שלא לילך על הקברות בערב י"כ משום דהוא י"ט אלא יום או יומים קודם. וכן כ' המג"א בסי' תקפ"א שבערב ר"ה אין לומר רק התחינות שכתובים בספרים מפני שאין אומרים תחנון. נשמע מזה שבימים שאין אומרים תחנון אין לומר כל התחנות בביה"ק. ואפשר דמשום הכי נמנעו ללכת על הקברות בניסן משום דרוצים לומר כל התחנות.
אמנם ראיתי בשו"ת דבר משה י"ד סי' ס"ח שכתב דלומר קדיש והשכבה על הקבר אין איסור בדבר באסרו חג של פסח , והובא בס' עקרי הד"ט י"ד סי' ל"ו אות ל"ה, וכן הביא שם בא"ח סי' כ"ט אות ל"ג בשם פני אהרן סי' כ"ז. על כן נראה מי שלא הלך על הקבר בערב ר"ח ניסן ויש לו יאהרצייט בניסן יש להתיר לו לילך בניסן, אך לא יאמר כל התחנות שאומרים בשאר ימות השנה אלא תחנת ההשכבה או תחנה של יאהרצייט הכל לפי הענין".
וכתב הגשר החיים פכ"ט סעי' ה' ואפי' בחודש ניסן עולין לבית הקברות ליארצייט ולשלושים ושבעה לומר שם מזמורי תהילים לעי"נ והקדיש אלא שא"א השכבה כנז"ל". וכתב בגשר החיים פכ"ט סעי' ו' דה"ה באיסור חג שמותר לעלות לקבר. וכן כתב בדברי סופרים פרק סב אות ה'.
כתב בתשובות והנהגות כרך ב סימן סה "ולפי דברינו תלוי אם באים רק לומר תהלים וכמה תפלות מותר לבוא גם בחודש ניסן וכדומה ביום היאהרצייט ואדרבה בעידניה ראוי טפי, אבל אם עלולים שמה לבכות הרבה כדאי לדחות לערב ר"ח או ט"ו שזהו זמן המתאים שהנפש במקומה, והקרובים שמבקרים יחליטו לעצמם. ויש נוהגין לתת צדקה שמה לת"ח או לנדור לצדקה, ולבקר קברות צדיקים שמה ולבקש שבזכותם יביא הקדוש ברוך הוא נפש הנפטר למקומו"
כתב מרן הרב בצרור החיים שא' רנד "ביום השבעה שלושים ושנה הראשון עולים לקבר גם בחודש ניסן בשאר השנים אין עולים בניסן".
ערב שבת
הנה לאומרים שלא עולים כיון שאין אומרים תחנונים פשוט שאין לעלות לאחר חצות בערב שבת, שהרי לא אומרים אז תחנון וה"ה.
אמנם אף למי שעולה נראה שכאן לא יעלה שבספר דברי ערבים אות י"ב כתב שהרה"ק מרופשיץ רצה לעלות לקבר של הרמ"ל מסאסוב אחר הצהרים בערב ראש חודש ואמרו לו שהוא לא שם כי עלה לסעודת ראש חודש כבר, עכ"ד ונראה לי לבאר כיון שהארה של ראש חודש מתחילה מהצהרים שאז כבר לא אומרים תחנון הם כבר לא נמצאים ובשונה משאר ימים שאין אומרים בהם תחנון , ונראה ע"כ כתב מרן הרב במאמר מרדכי שבת ח"ב פל"ט סעי' נא שלא עולים לאחר חצות לקבר בערב שבת.
וראה בדברי יואל סי' צ"ט שהטעם שלא עולים הוא משום התחינות אמנם למתבאר לא נהגו כן. [וכן כתב בגשר החיים פכ"ט אות ה' וכן משמע מאורחות רבינו עמ' ש"ה וכן מדעת תורה סי' שצ"ב שעולים לקבר ביום שלא אומרים בו תחנון, רק שלא יאמרו בו את התחינות].
יום שלא אומרים בו תחנון
כתב הרמ”א (סי’ תרה) דמנהג יפה לילך לבית הקברות בערב יום הכיפורים ולהרבות בתחנונים. ואע”ג שמיקרי יו”ט ואסור בהספד ובתחנון. וכן בערב ראש השנה.
אמנם איסור חג שונה – שדינו כחלק מהחג וכמו שבחג לא עולים ה"ה באיסור חג, כן אמר מרן הרב.
העולה
חול המועד – רק לקברי צדיקים – ולא יאמר תחינות.
ראש חודש, חנוכה – לא עולים וגם לאשכנזים אם חל יארצייט בראש חודש לא יעלו, וה"ה בחנוכה.
ימים שאין אומרים תחנון –ניתן לעלות אך לא יאמרו שם תחינות.
איסור חג – לספרדים לא עולים, לאשכנזים עולים.
חודש ניסן – לספרדים ביום השבעה שלושים ושנה הראשון עולים לקבר גם בחודש ניסן (וכן לקברי צדיקים), בשאר שנים לא עולים לאשכנזים גם בשאר שנים עולים רק שלא יאמרו תחנונים, אבל אם זה לא היארצייט לא עולים,
ולאשכנזים במקום צורך (לספרדים – במקום צורך גדול) שזה הזמן היחיד שלה שיכולה לעלות תעלה אך לא תאמר תחנונים ולא אשכבה .
ערב שבת – אחר חצות לא עולים כיון שאינם שם.