שאלה

האם מותר לכתוב בהזמנה לברית מילה "נשמח לראותכם בין אורחינו"?

תשובה

במקור הדין, מי שהוזמן לסעודת ברית יש עליו ללכת, שאם לא ילך ח"ו יוכלל במי שמנודה לשמיים. ולכן אין להזמין אנשים לסעודת ברית מילה.
אלא שמצינו כמה קולות בזה:
• אם יהיו שמה אנשים שאינם מהוגנים.
• אם אפשר להבין שרק הזמינו לבוא למילה ולא לסעודה.
• יש אומרים שאם יש כבר מספיק אנשים, אינו חייב.
• הגרב"צ אבא שאול חידש שרק אם הוא דרך בזיון שייך נידוי לשמיים. ולכן אם יש סיבה טובה שאינו מגיע אין בזה חשש. ואם עוסק במצווה יש גם את הדין של עוסק במצווה פטור מן המצווה.

מקורות

הקדמה: איתא במסכת פסחים דף קיג: 'שבעה מנודים לשמים', ומונה אותם, ומסיים 'ויש אומרים אף מי שאין מיסב בסעודה של מצוה'. תוס' שם (קיד. ד"ה ואין) מפרשים שסעודת מצוה הכוונה לסעודת ברית מילה. הרמ"א ביו"ד סי' רס"ה (סע' י"ב) נוקט כן להלכה, שמי שאינו אוכל בסעודת ברית מילה הוי כמנודה לשמים.
מכח דין זה נהגו העולם שלא להזמין לסעודת ברית, כי מי שלא הזמינו אותו אין חשש אם אינו מגיע. וזהירות זו – להקפיד שלא להזמין לסעודת ברית – מצאנו כבר בהרבה פוסקים. הפתחי תשובה (שם, סע"ק י"ח) מביא מכמה פוסקים זהירות זו. ובאמת יש מקום להזהיר על זה גם לפי מנהגינו, שדרך העולם הוא לא להזמין לסעודת ברית ורק להודיע על קיום הברית, מ"מ מצוי הדבר שאחרי שסיימו את מצוות המילה ונכנסים להסעודה, בעל הברית לפעמים מזרז את הבאים ליכנס ולשבת לסעודת הברית. ולכאורה זה לא נכון, שאם מישהו לא ירצה להישאר להסעודה, אז ייכנס עצמו ח"ו לנידוי לשמיים אם יצא ללא לאכול מהסעודה.
אולם יש כמה היתרים המוזכרים בפוסקים בענין הזה.
תוס' עצמו (שהוא מקור לדין זה) מביא שאם יש בברית אנשים שאינם מהוגנים אין צריך לילך להברית. ומביא את זה מגמ' בסנהדרין שכך נהגו יקירי ירושלים. דין זה מביא הרמ"א שם להלכה. והנה הערוה"ש (שם, ס"ק ל"ז) כותב שלכן כל אדם יכול לפטור עצמו מללכת לסעודת ברית האידנא, כיון שתמיד יש ספק שיש שם אנשים שאינם מהוגנים.
ויש שלמדו מהיתר הזה להיתר הבאה, שהגמ' בסנהדרין שממנו מביא התוס' והרמ"א את ההיתר של 'אנשים שאינם מהוגנים' כותב גם שיקירי ירושלים לא היו באים לסעודה שלא הזמינו אותם לבוא אליה פעמיים. ולכן ראיתי מביאים מכאן שגם אין צריך לדאוג שהוא יהיה מנודה לשמים אלא אם כן הזמינו אותו פעמיים. אולם לדינא לא ראיתי אחרים מביאים קולא זו לכן נראה שאין לסמוך עליו.
הרב חיים פלאג'י בספרו יפה ללב (ח"ג סי' רס"ה אות כ"א) מיקל שאין חיוב לילך לסעודת ברית אם יש שם כבר מספיק אנשים.
וראיתי מביאים מהגרב"צ אבא שאול שהנידוי שייך רק כשהוא מבזה המצוה על ידי שאינו הולך, לכן אם יש לו עבודה או שהוא לומד ושיפריע לימודו אם הוא ילך אינו בכלל מנודה לשמיים אם אינו הולך. וכעי"ז מביאים מספר הזכרונות (להגאון מהר"ץ מלובלין עמ' כ"ט) שהעוסק במצווה פטור מן המצווה, לכן אם הוא לומד תורה או עוסק במצווה אחר אינו חייב ללכת לסעודת מילה.
הברית אפרים (עמ' שנ"ג) מביא חידוש מהגר"נ קרליץ שאם יש להבין מההזמנה, שכוונת המזמין היה להזמין אותו למצוות המילה ולא לסעודת המילה אז אין עליו חיוב להישאר להסעודה. (וכיון שזה מפי השמועה, קשה לדעת בדיוק גדרי חידוש זו, ומתי כן ומתי לא אפשר לתלות בזה.)
תשובה:
היוצא מכל הנ"ל הוא שאין ראוי לכתוב לשון של הזמנה במודעה על התקיימות ברית, ורק לכתוב מתי ואפוא יהיה הברית, ובזו לא יכשלו ח"ו בנ"א בנידוי לשמיים.
והנה שאלתך היה על לשון מסויים "נשמח לראותכם בין אורחינו". ואף שלא השתמשתם במפורשות בלשון של הזמנה לכ' נראה שכיון שזה הדרך להזמין אורחים לסעודה, זה נחשב להזמנה, ויש להימנע מזה. (ובפרט שהוספתם "בין אורחינו", והרי האורחים שלכם הם אנשים שהזמנתם אותם, ואתה רוצה למנות את מי ששלכתם לו הזמנה זו בין האורחים שלך.)
ואם רצונך לתלות שלט בבית הכנסת או לשים אותו איפה שהוא במרשתת שהרבה יראו את ההזמנה ואינו מיועד לאף אחד במיוחד, היה מקום לומר שאין זה נחשב הזמנה. אבל בפתחי תשובה הנ"ל מביא שאף גבאי המכריז אודות הברית, ומזמין את כולם לבוא, אין לעשות כן כיון שמכשיל אחרים בזה. ולכן נראה שגם בשלט שתולין אותו בבית הכנסת וכדומה יש להימנע מלהזמין.

העולה לדינא:
במקור הדין, מי שהוזמן לסעודת ברית יש עליו ללכת, שאם לא ילך ח"ו יוכלל במי שמנודה לשמיים. ולכן אין להזמין אנשים לסעודת ברית מילה.
אלא שמצינו כמה קולות בזה:
• אם יהיו שמה אנשים שאינם מהוגנים.
• אם אפשר להבין שרק הזמינו לבוא למילה ולא לסעודה.
• יש אומרים שאם יש כבר מספיק אנשים, אינו חייב.
• הגרב"צ אבא שאול חידש שרק אם הוא דרך בזיון שייך נידוי לשמיים. ולכן אם יש סיבה טובה שאינו מגיע אין בזה חשש. ואם עוסק במצווה יש גם את הדין של עוסק במצווה פטור מן המצווה.