שאלה

האם פת פלטר מותר או אסור מעיקר הדין כשיש פת ישראל אבל הוא עולה פי שתיים?

תשובה

פת פלטר של עכו"ם במקום שיש פת ישראל, אסורה לדעת השו"ע, ולדעת הרמ"א מותר. דעת הש"ך שלכתחילה יש להחמיר כדעת השו"ע וכן פסקו האחרונים, זולת אם הפת פלטר עכו"ם יותר טעים מפת ישראל, ובאם הפת ישראל יקר פי שניים מפת עכו"ם, יש יסודות גדולים להתיר, ע"פ דברי הכף החיים בשם הזבחי צדק, וכן נאמר לי שכך פסק הרב של חסידות וויזני"ץ באנטוורפען, אמנם כ"ז דוקא כשיש השגחה על הפת של הפלטר העכו"ם דאל"כ יש לחוש לתערובת איסור.

מקורות

איסור פת עכו"ם, הוא איסור דרבנן, ומקורו במשנה ע"ז דף לה: "ואלו דברים של עכו"ם אסורים ואין איסורין איסור הנאה וכו' והפת", ובגמ' שם א"ר חלבו אפילו למ"ד פלטר עובד כוכבים לא אמרן אלא דליכא פלטר ישראל אבל במקום דאיכא פלטר ישראל לא", כלומר שמצינו שם בגמ' שרבי כשראה פת דחוקה לתלמידים אמר לית כאן פלטר, והבינה הגמ' (לחד מאן דאמר) שהמדובר בפלטר גוי, וחידש ר' חלבו שהוא רק במקום דלית פת ישראל.
בטור יו"ד סי' קי"ב סעיף ה' כתב וז"ל "וכתב הרשב"א אפי' יש שם פלטר של ישראל אם אין הפת של פלטר ישראל כפת הפלטר של עכו"ם מותר, כיון שערב עליו יותר, ואין נראה כן מן הירושלמי שלא התיר אלא במקום שאין פלטר ישראל מצוי אבל אם הוא מצוי אלא דשל עכו"ם ערב לו יותר לא התיר" עכ"ל, ובב"י תירץ קושית הטור על הרשב"א מדברי התורת הבית הארוך וז"ל "דכיון דדעתו נוחה יותר בפת פלטר זה מפני חשיבותו בעיניו, ה"ז כפת דחוקה לו וכן נהגו וכן דעת מורי הרב ז"ל".
ובשו"ע שם סעיף ב' כתב וז"ל "יש מקומות שמקילין בדבר ולוקחים פת מנחתום העכו"ם במקום שאין שם נחתום ישראל מפני שהוא שעת הדחק" והוסיף הרמ"א "ויש אומרים דאפילו במקום שפת ישראל מצוי שרי", ובסעיף ה' כתב השו"ע "יש אומרים שמי שיש בידו פת או שיש פלטר עכו"ם עושה פת יפה ממנו או ממין אחר שאין בידו של פלטר ישראל, מותר לקנות מפלטר עכו"ם במקום שנהגו היתר בפת של פלטר, דכיון דדעתו נוחה יותר בפת פלטר זה מפני חשיבותו בעיניו ה"ז כפת דחוקה לו".
והנה בש"ך סק"ט על הרמ"א שהזכרנו לעיל כתב וז"ל "מיהו נראה דיש ליזהר אף כל ימות השנה שלא ליקח פת של עכו"ם מן הפלטר היכא דיש לפלטר ישראל אם לא שהפת עכו"ם יפה יותר דאז שרי כדלקמן ס"ה", הנה אף שפסק לכתחילה להחמיר בפת פלטר אך פסק להלכה שאין צורך להחמיר במקום שפת עכו"ם יפה יותר וכדברי הרשב"א הנ"ל, וכן פסק גם הלבוש שם סעיף ז' בפשיטות וכן פסק בחכ"א כלל ס"ה סעיף ב' "אכן כל בעל נפש ראוי ליזהר כיון שיש פת ישראל מצוי אם לא שיפה משל ישראל", מבואר שאפי' לבעל נפש אין להחמיר.
ולכן היה מקום להתיר אם מעלה בשווי הרבה, שיש לדמות קצת לדינא דהרשב"א שכאן פת זו חביבה עליו, וכמו שהרשב"א התיר שההיתר של פת פלטר שהוא מצב הסברא שהתירו משום כדי חייו, ה"ה כשהיהודי מפקיע מאוד המחיר שיש להחשיבו כאין פת ישראל מצוי, משום כדי חייו, וכמו שמצינו בשו"ת נחלת שבעה סי' מח' שכל הפסד יותר משישית הוא מוגדר כהפסד מרובה, א"כ כ"ש כאן שהמחיר פי שניים ממחיר הלחם היהודי שיש מקום גדול להקל, וראיה לזה מצינו בכף החיים סק"ל שהביא בשם הזבחי צדק (רבו של מרן הבן איש חי זצ"ל) שבעיר בגדאד היו נוהגים להקל לקנות מפת פלטר "והיינו משום דבעירם יש ריבוי ואם קונים הכל מפת ישראל יהיה הפת ביוקר הרבה עי"ש", עכ"ל, מבואר שבמקום שפת ישראל ביוקר יש להקל בפת פלטר.
אך כ"ז רק אם יש השגחה על פת עכו"ם שלא מערבים בפת דברים האסורים כגון סתם יינם וחלב עכו"ם (המצויים מאוד באירופה), וכמו שהעיר בזה בדרכי תשובה שם סק"ב וסקכ"ה, שבזמנו היה חשש לתערובת חלב וכן לתערובת שומן בלחם ודו"ק.
העולה לדינא:

פת פלטר של עכו"ם במקום שיש פת ישראל, אסורה לדעת השו"ע, ולדעת הרמ"א מותר. דעת הש"ך שלכתחילה יש להחמיר כדעת השו"ע וכן פסקו האחרונים, זולת אם הפת פלטר עכו"ם יותר טעים מפת ישראל, ובאם הפת ישראל יקר פי שניים מפת עכו"ם, יש יסודות גדולים להתיר, ע"פ דברי הכף החיים בשם הזבחי צדק, וכן נאמר לי שכך פסק הרב של חסידות וויזני"ץ באנטוורפען, אמנם כ"ז דוקא כשיש השגחה על הפת של הפלטר העכו"ם דאל"כ יש לחוש לתערובת איסור.