שאלה
בהמשך לתשובה שקיבלתי לגבי קשירת הלולב. נכתב לי שאם יבוא משיח צדקנו בערב שבת אז ניטול לולב גם בשבת לכך יש לקשור את הארבעת המינים כבר בערב /שבת למרות שלא יינטל בשבת. אבל כתוב שהמשיח לא יגיע בערב שבת? ובשבת לא יבנה בית המקדש?
אז ממה נפשך?
תשובה
אליהו הנביא לא בא בערבי שבתות, אבל משיח יכול לבוא ביום שישי או בערב חג! וזה לכולי עלמא
לגבי אם אליהו הנביא יכול לבוא בערב שבת, בגמ' עירובין מבואר שלא, לדעת הרמב"ם מבואר שהוא יכול לבוא, וא"כ לפשט הגמ' משיח לא יכול לבוא בשבת, ולדעת הרמב"ם משיח יכול לבוא בשבת
ושמעתי ממרן הרב שאמר שאליהו יכול לבוא בערב שבת, וכפסק הרמב"ם ומשום טירחא אנחנו נמחל לו.
מקורות
איתא בגמ' עירובין דף מג עמוד א "בעי רב חנניא: יש תחומין למעלה מעשרה או אין תחומין למעלה מעשרה?", וכדי לפשוט את הספק מביאה הגמ' משנה "תא שמע: הריני נזיר ביום שבן דוד בא – מותר לשתות יין בשבתות ובימים טובים, ואסור לשתות יין כל ימות החול. אי אמרת בשלמא יש תחומין – היינו דבשבתות ובימים טובים מותר", כלומר כיון שיש תחומין למעלה מעשרה ממילא אליהו לא יכול לבוא בשבת, ולכן הוא מותר לשתות יין, ממשיכה הגמ' "אלא אי אמרת אין תחומין, בשבתות ובימים טובים אמאי מותר?"
מתרצת הגמ' "שאני התם, דאמר קרא הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא וגו', והא לא אתא אליהו מאתמול" כלומר כיון שאליהו הנביא צריך לבוא יום קודם ולא בא לכן מותר", מקשה הגמ' "אי הכי, בחול כל יומא ויומא נמי לישתרי, דהא לא אתא אליהו מאתמול! ", מדוע אם כן הוא לא מותר בכל יום לשתות שהרי אליהו הנביא לא בא מאתמול, מתרצת הגמ' " אלא אמרינן: לבית דין הגדול אתא. הכא נמי – לימא: לבית דין הגדול אתא! כבר מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח", ופרש"י "מפני הטורח – שמניחין צרכי שבת והולכין להקביל פניו", ממילא יכול להיות מצב שאליהו בא בחמישי לפני בי"ד, ואנו לא ידענו מזה, וביום שישי יבוא משיח.
ממשיכה הגמ' ואומרת "קא סלקא דעתך: מדאליהו לא אתא – משיח נמי לא אתי, במעלי שבתא לישתרי! – אליהו – לא אתי, משיח אתי. דכיון דאתי משיחא – הכל עבדים הן לישראל", כלומר שאף על פי שאליהו הנביא לא בא בערב שבת משום הטורח, משיח מגיע כיון שבעת בוא משיח נהיים הגויים עבדים לעם ישראל, וממילא יהיה מי שיכין צרכי הסעודה.
מקשה הגמ' "בחד בשבא לישתרי! לפשוט מינה דאין תחומין, דאי יש תחומין – בחד בשבא לישתרי, דלא אתא אליהו בשבת! – האי תנא ספוקי מספקא ליה אי יש תחומין או אין תחומין, ולחומרא. דקאי אימת דקא נדר? אילימא דקאי בחול – כיון דחל עליה נזירות, היכי אתיא שבתא ומפקעא ליה? אלא דקאי בשבתא, וקא נדר, וביום טוב וקא נדר, וההוא יומא דשרי ליה, מיכן ואילך – אסיר ליה".
מגמ' זו למדנו שני הדברים, א. שמשיח יכול לבוא ביום שישי, אבל אליהו לא יבוא ביום שישי, ב. שאליהו הנביא יכול לבוא בשבת רק שהתנא מסתפק אם אליהו יכול לבוא אם יש תחומין למעלה מעשר, ולכאורה אם למעלה מעשרה אין תחומין אליהו יכול לבוא אבל משיח לא יבוא שאין אליהו בא בערב שבת.
וראה בשו"ע סי' ת"ד סעי' א' שפסק לקולא שאין תחומין למעלה מעשרה, והנה כתב הרמ"א סי' רצ"ה "ונהגו לומר ולהזכיר אליהו הנביא במו"ש, להתפלל שיבא ויבשרנו הגאולה", וכתב המג"א ס"ק א' "אליהו הנביא במ"ש. שאין אליהו בא בע"ש וגם מבע"י אם יש תחומין למעלה מי' וא"כ דלמא הלכה יש תחומין ולא יבא בשבת לכן אומרים במ"ש [לבוש] דלא כע"ש דלא דק ועסי' ת"ר דבי"ב מיל קיי"ל לחומרא ע"ש". וביאר המחצ"ש "דלא כעולת שבת. שהקשה הא קיימא לן אין תחומין למעלה מעשרה. ולא קשה מידי, דאנן פסקינן אין תחומין מפני שהוא איבעיא דלא אפשיטא, וכיון דתחומין דרבנן ספיקא דרבנן לקולא, והיינו לדידן דאיכא ספיקא, אבל דלמא לאליהו ליכא ספיקא ופשיט ליה דיש תחומין. ועוד, דחוץ לי"ב מיל הוי דאורייתא לדעת הרמב"ם [שבת כז, ב] ודעימיה, וכהאי גוונא לדידן אזלינן לחומרא דיש תחומין, דהוי ספיקא דאורייתא, וא"כ דלמא אליהו הוא חוץ לי"ב מיל ואינו יכול לבא בשבת".
וכך כתב המשנ"ב ס"ק ז' "במו"ש – דאיתא בעירובין [מ"ג] מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי יום טוב מפני הטורח [שמניחין צרכי שבת והולכין להקביל פניו רש"י] וע"כ אנו מתפללים כיון שעבר השבת ויכול לבוא שיבוא ויבשרנו [טור]".
והוסיף הכה"ח ס"ק י"ט "והא דאין מזכירין במוצאי יום טוב, משום דכבר הזכירו במוצאי שבת, ועוד מפני שאנו עושין שני ימים והואיל ונדחה נדחה. אליה רבה אות יו"ד. ובארץ ישראל שעושין יום אחד, כיון דבראש השנה עושין שני ימים ובליל שני אי אפשר לאומרו מחמת הספק, לא חילקו בין יום טוב ליום טוב. ובאליה רבה אות ט' כתב עוד טעם אחר הא דמזכירין אליהו הנביא במוצאי שבת משום דבכל מוצאי שבת נכנס אליהו לגן ויושב תחת עץ החיים וכותב זכותן של ישראל עכ"ד. והיינו שכותב זכויות של שומרי שבת כמו שכתב כף החיים סימן ל"א אות כ"ב בשם התוספתא דשבת יעו"ש".
כלומר מה שאליהו לא בא בערב שבת, אבל בשבת אפשר שיבוא דאין אנו יודעין מה הלכה אם יש תחומין למעלה מעשרה, ולכן מזכירים אליהו הנביא.
אבל משיח יכול לבוא ביום שישי, אבל בשבת לא יבוא משיח כיון שאליהו לא בא בערבי שבתות.
והנה פסק הרמב"ם בהל' נזירות פ"ד הי"א "האומר הריני נזיר ביום שבן דוד בא בו, אם בחול נדר הרי זה אסור לעולם, ואם בשבת או ביום טוב נדר אותה שבת או אותו יום טוב מותר, מכאן ואילך אסור לעולם, שהדבר ספק אם יבא בשבת או ביום טוב או לא יבוא, והואיל והוא ספק ביום שנדר לא חלה עליו נזירות שספק נזירות להקל".
והקשה הכסף משנה "יש לתמוה על רבינו שכתב שהטעם שמותר באותו שבת מפני שהוא ספק אם יבא בשבת וספק נזירות להקל ובגמ' לא אמרו כן אלא טעם ההיתר בשבת הוא מפני שקודם יום שבן דוד בא יבא אליהו וברי לנו שאין אליהו בא בע"ש? ועוד שהוא ז"ל כתב שהוא ספק אם יבא בן דוד בשבת ובגמרא אמרינן דודאי לא אתי בן דוד בשבת משום דמובטח להם לישראל שאין אליהו בא בע"ש? ומה אמרו שהוא ספק אם יבא בשבת אינו אלא על אליהו. ועוד דבגמ' אמרינן דמספקא ליה לתנא ולחומרא ורבינו כתב שספק נזירות להקל. והתימה מהראב"ד שלא השיגו.
ויש לומר דההיא קושיא בתראה הוא דקשיא ליה לרבינו בהאי שהוא ספק בפירוש דספק נזירות להקל ובהאי סוגיא אמרינן דהוי להחמיר ומש"ה פירש דהאי סוגיא אליבא דר"ש דאמר ספק נזירות להחמיר ולית הלכתא כוותיה, והילכך אית לן למימר דתו לא צריכינן למיהב טעמא משום דלא אתא אליהו מאתמול, וכן לא צריכינן לההוא דמובטח להם שאין אליהו בא בערבי שבתות וערבי ימים טובים, אלא אפילו את"ל שאפשר שיבא בע"ש ובעי"ט אפי' הכי שרי בשבתות וימים טובים משום דמספקא לן אי אתי בן דוד בשבתות וימים טובים, משום דאין תחומין או אי לא אתי משום דיש תחומין וספק נזירות להקל. זה נ"ל בדעת רבינו והוא כפתור ופרח", כלומר שלדעת הרמב"ם אליהו יכול לבוא ביום שישי, וממילא משיח יכול לבוא בשבת.
העולה
אליהו הנביא לא בא בערבי שבתות, אבל משיח יכול לבוא ביום שישי או בערב חג! וזה לכולי עלמא
לגבי אם אליהו הנביא יכול לבוא בערב שבת, בגמ' עירובין מבואר שלא, לדעת הרמב"ם מבואר שהוא יכול לבוא, וא"כ לפשט הגמ' משיח לא יכול לבוא בשבת, ולדעת הרמב"ם משיח יכול לבוא בשבת
ושמעתי ממרן הרב שאמר שאליהו יכול לבוא בערב שבת, וכפסק הרמב"ם ומשום טירחא אנחנו נמחל לו.