שאלה

האם מותר לסכם עם גוי לפני החג שיעשה עבודה בשביל ישראל (עבודת נגרות בביתו של הגוי)
והוא ודאי יעבוד בחול המועד? העבודה גדולה – אין שהות לגמרה לפני כניסת החג..
אבל יש שהות לגמרה בחול המועד בלי היו"ט?

תשובה

מותר לתת לגוי דבר תלוש (לא מחובר כגון בניין) כגון עבודת נגרות וכדו' בביתו של הגוי לפני חול המועד אע"פ שממשיך בעבודתו בתוך חול המועד.

מקורות

איתא בגמ' מועד קטן דף יא עמוד ב לגבי אבל "היתה מלאכתו ביד אחרים, בביתו – לא יעשו, בבית אחר – יעשו. מריון בריה דרבין ומר בריה דרב אחא בריה דרבא הוה להו ההוא גמלא דתורא בהדי הדדי, איתרעא ביה מילתא במר בריה דרב אחא בריה דרבא, ופסקיה לגמליה. אמר רב אשי: גברא רבה כמר בריה דרב אחא עביד הכי? נהי דלפסידא דידיה לא חייש, אדאחרים לא חייש? והא תניא: אם היו מושכרין או מוחכרין אצל אחרים – הרי אלו יעשו! – הוא סבר: אדם חשוב שאני", כלומר שהיכא שמלאכה נתנה לפני שאירע לו אבל ונעשית בבית אחרים יכול להניח להם לעשותה אע"פ שהוא אבל. ועיי"ש בגמ' שדימו חוה"מ לאבל, וא"כ ה"ה באבל שהיכא שביד אחרים ולא בביתו יכולים לעשותה ה"ה בזה .
וממשיכה הגמ' "אמר שמואל: מקבלי קיבולת, בתוך התחום אסור, חוץ לתחום – מותר. אמר רב פפא: ואפילו חוץ לתחום לא אמרן אלא דליכא מתא דמקרבא להתם, אבל איכא מתא דמקרבא להתם – אסור. אמר רב משרשיא: וכי ליכא מתא דמקרבא להתם נמי, לא אמרן אלא בשבתות ובימים טובים, דלא שכיחי אינשי דאזלי להתם. אבל בחולו של מועד, דשכיחי אינשי דאזלי ואתו להתם – אסור",
וכתב הב"י סי' תקמ"ג "כתב הרא"ש (סי' ו) בשם הראב"ד (ספר האשכול ח"ב עמ' 148 ובנחל אשכול אות ז) האי קיבולת לאו קיבולת דשדה איירי דההיא אפילו בימי אבלו מותר לכתחלה וכל שכן במועד ולא קיבולת דתלוש הוא דאפילו בשבת מותר אלא בקבלנות דבנין איירי. וכתבו הגהות מימון (דפוס קושטא פ"ח הכ"ה) בשם סמ"ק (סי' קצה עמ' קעז) דתלוש מותר בביתו של הגוי והני מילי בקיבולת אבל בשכיר יום אסור בכל ענין ע"כ: ובהגהות אשיר"י (סי' י) כתוב מי שמקבל עליו קיבולת קודם המועד כגון מידי דאית ליה קלא כמו קרקעות ובהמות אסור לישראל שיניח לעשות מלאכתו במועד ואפילו עושה מלאכתו חוץ לתחום ע"כ".
וכך כתב בשו"ע סימן תקמג סעי' ב' "אינו יהודי שקבל מערב יום טוב לבנות ביתו של ישראל בקבלנות, אסור להניח לעשות בחול המועד, אף על פי שהוא חוץ לתחום; אבל אם נתן לו מלאכה בתלוש קודם המועד, בקבלנות, לעשותה בתוך ביתו של אינו יהודי, מותר".
וכתב המשנ"ב ס"ק ה' "בתלוש – ופעמים יצוייר היתר אף במחובר כגון שנתן לו שדה באריסות [דהיינו למחצה או לשליש ורביע] מותר להניחו לעשות במועד דעביד אדעתא דנפשיה ולא אתי למיחשדיה שהוא שכיר יום שהכל יודעין ששדה עומדת לאריסות ואפילו נכרים בני ביתו של ישראל האוכלים אצלו מסייעים להאריס במועד אפ"ה שרי כיון שאין הישראל נותן להם שכר על כך נמצא שאין באים בשליחותו". והוסיף בס"ק ו' "בקבלנות לעשותה בתוך ביתו וכו' – ר"ל דבזה תו לא אתי לידי חשד ומותר כיון שהוא בקבלנות", וכ"כ הכה"ח ס"ק י"א.
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי הל' חגים פרק יט סעי' י"ג "כל דבר שאסור לעשותו, אסור גם לומר לנכרי לעשותו, ולכן אסור לנכרי לבנות בית של יהודי או לסייד את דירתו וכד'. אמנם אם הנכרי קיבל עבודה לפני המועד. והעבודה מתבצעת בבית הנכרי או בבית המלאכה של הנכרי – אין בכך איסור".
כל זה איירי בנתן לפני המועד אבל אם נותן במועד כתב השו"ע שם סעי' ג' "מותר ליתן לאינו יהודי מלאכה, בקבלנות או בשכיר יום, שיעשנה אחר המועד; ובלבד שלא ימדוד וישקול וימנה כדרך שעושה בחול. הגה: ואף אם יעשה האינו יהודי אח"כ מלאכה, שרי, הואיל והתנה עמו לעשותה אחר המועד".
וכתב הכה"ח ס"ק י"ג "פירוש שיאמר לו בהדיא שיעשנה אחר המועד. מגן אברהם שם ומחצית השקל. מיהו האליה רבה אות ד' כתב דאין צריך להתנות שלא יעשה עד אחר המועד אלא כיון דנותן לו לעשות אחר המועד סגי יעו"ש. והביא דבריו הברכי יוסף אות ב' וכתב דכן משמע מדברי הנמוקי יוסף והמרדכי ורבינו ירוחם יעו"ש. אמנם חיי אדם שם אות א' פסק כדברי מגן אברהם. וכן כתב מקרא קודש שם אות ה', משנה ברורה אות ח'". כלומר שלא צריך להתנות איתו להדיא אלא די שאומר לו שלא יצטרך את זה עד לאחר המועד, בשיוער זמן שיכול להספיק אז.
וכתב המשנ"ב ס"ק י"א שאף אם רואה אותו במועד עושה את מלאכתו אינו צריך למחות בו".
העולה
מותר לתת לגוי דבר תלוש (לא מחובר כגון בניין) כגון עבודת נגרות וכדו' בביתו של הגוי לפני חול המועד אע"פ שממשיך בעבודתו בתוך חול המועד.