שאלה
האם בחתימה בברכת על המחיה צריך להוסיף "ועל הכלכלה"?
תשובה
דעת הרמב"ם סמ"ג ועוד הרבה ראשונים (הובאו בשער הציון בסימן ר"ח אות נ"ב) שחתימת ברכת על המחיה היא "על הארץ ועל המחיה" ואין מוסיפים "ועל הכלכלה" דהוי חתימה בשני עניינים. וכך דעת הבית יוסף וכך פסקו המשנ"ב, כה"ח, אול"צ, חזו"א ועוד.
לעומת זאת דעת הטור ואבודרהם שיש להוסיף "ועל הכלכלה" וחשיב לדעתם כחתימה בעניין אחד. וכך פסקו המג"א, לבוש, בן איש חי ועוד, וכך דעת מורנו הרב זצ"ל.
מקורות
ברכת על המחיה:
תקנת חכמים לברך ברכה מיוחדת על פירות שבעת המינים, יין ומאפה מחמשת מיני דגן (ברכות מד., טור ושו"ע או"ח סימן ר"ח)
לדעת השו"ע (סימן ר"ט סע' ג') ברכה זו מדרבנן, ואמנם המשנה ברורה (שם ס"ק ו') מביא דיש הרבה ראשונים הסוברים דהיא מדאורייתא. ואמנם מבואר בשער הציון (סי' ר"ח ס"ק א') דגם לשיטתם אפשר שמהתורה די בברכה אחת וחכמים קבעו הנוסח דג' ברכות.
חתימת הברכה באוכל מיני דגן:
הטור בסימן ר"ח מביא את נוסח החתימה; "ברוך אתה ה' על הארץ ועל המחיה ועל הכלכלה". ובב"י מביא דכתב סמ"ג דהחתימה היא "על הארץ ועל המחיה" – ללא "על הכלכלה", ומביא דכן כתב הרמב"ם והלכות גדולות.
המשנ"ב (סימן ר"ח ס"ק נ') כתב בפשיטות כהבית יוסף דהחתימה היא "על המחיה" בלבד.
בשער הציון שם בס"ק נ"ב מאריך בעניין זה ומבאר דאמנם במגן אברהם הביא בנוסח החתימה "ועל הכלכלה" – כמו שכתוב בטור ובאבודרהם, אך כתב "לא העתקתי דכבר כתב הבית יוסף על דברי הטור שמה"ג ורמב"ם וסמ"ג מוכרח בהדיא שלא לחתום רק "ועל המחיה", וכן הוא גם כן נוסחת הרי"ף והרא"ש." וממשיך השעה"צ בעוד הרבה ראשונים הסוברים כן. וכותב עוד "ותמהני על המג"א והלבוש שהעתיקו נוסח הטור שהיא דעת יחידאה וכבר השיג עלה הבית יוסף. והנה בספר מקור חיים כתב שטעות סופר הוא במג"א במה שסיים "ועל הכלכלה" וגם בספר מעשה רב בהנהגות הגר"א משמע גם כן שלא יאמר "ועל הכלכלה". והנה ביד אפרים ראיתי שמצדד קצת לאומרו ונשאר בספק מחמת שראה איזה מעתיקים שהעתיקו כהמג"א ולבוש, וברור אצלי שאילו ראו כל הני ראשונים לא היה אצלם שום ספק בדבר, וכן בסידור הגר"ז נוסחתו גם כן לבסוף רק על המחיה" עכ"ל.
וכדעתו הברורה של המשנה ברורה פסקו גם בכף החיים אות נ"ז, אור לציון ח"ב עמוד ש"ח וכן נהג החזון איש (דינים והנהגות פ"ז אות ב').
ואמנם הבן איש חי פרשת מסעי סעיף א' העתיק הנוסח עם תיבת "כלכלה", וכן נהג הסטייפלר (ארחות רבינו ח"א עמוד פ"ח), והגרי"ש אלישיב זצ"ל (וישמע משה ח"ב עמוד פ"א), וכן דעת מורנו הרב זצ"ל (קיצור שו"ע ופסקי הרב, סימן נ"א הערה ז').
בביאור המחלוקת כתב בספר "הליכות ברכות" (סימן ר"ח הערה ק"ח) דהרי אין חותמים ברכה אחת בשני עניינים, ואמנם הטור והפוסקים הסוברים להוסיף "על הכלכלה" צריך לומר שסברו שאין זה חותם בתרי היות ומחיה וכלכלה זה אותו עניין. והחולקים סוברים שאינו אותו עניין שהרי בתחילת הברכה נאמר גם מחיה וגם כלכלה וגם תנובת השדה, ועל כרחך שכל אחד הודאה נפרדת.
יש שרצו לומר פתרון מעניין (יעויין בפסקי תשובות ר"ח הערה 124) שמסיימים "ועל הכלכלה", ומייד אומרים בלחש "אין לומר" וטענתם דיוצאים ממה נפשך. אך מביא שם דהחזו"א כ' דאין בכך תועלת וגם שבאופן זה לא יוכלו לענות אמן היות ועבר תוך כדי דיבור.
ולעניין מי שנוהג שלא להוסיף "ועל הכלכלה", כשיוצא יד"ח בברכת חבירו הנוהג לסיים "ועל הכלכלה"-הורה הגר"ח קנייבסקי זצ"ל (שאלת רב עמוד רפ"ה) שיענה אמן מייד אחר "ועל המחיה".
והנה בני ספרד נוהגים לחתום בקמח של ארץ ישראל "על הארץ ועל מחייתה" (כמו בפירות א"י), ולפי"ז כתב בבן איש חי (שם) שיחתמו "ועל כלכלתה".
ושאלתי את מורנו ראש הכולל הרב יוסף אליהו שליט"א ואמר לי שכך דעת הרב זצ"ל אלא שהקמח שנמצא בא"י הוא מחו"ל ורק בפסח יתכן דין זה (לומר "ועל כלכלתה") כשעושים עוגיות מקמח מצה.
ואמנם בני אשכנז נוהגים גם בקמח של א"י לומר "ועל המחיה" היות ואינו ניכר הדגן במראה או בטעם שהרי נשתנה לגמרי בבישול או אפייה (הליכות ברכות סימן ר"ח סעיף מ"ג).
המסקנא העולה לדינא:
דעת הרמב"ם סמ"ג ועוד הרבה ראשונים (הובאו בשער הציון בסימן ר"ח אות נ"ב) שחתימת ברכת על המחיה היא "על הארץ ועל המחיה" ואין מוסיפים "ועל הכלכלה" דהוי חתימה בשני עניינים. וכך דעת הבית יוסף וכך פסקו המשנ"ב, כה"ח, אול"צ, חזו"א ועוד.
לעומת זאת דעת הטור ואבודרהם שיש להוסיף "ועל הכלכלה" וחשיב לדעתם כחתימה בעניין אחד. וכך פסקו המג"א, לבוש, בן איש חי ועוד, וכך דעת מורנו הרב זצ"ל.