שאלה
אדם הזמין אוכל ממסעדה בשרית לבית, משלוחן גוי הגיע עם ההזמנה אבל לא היה לה חתימה רק שקית עם קשר ונייר ניילון למגש האם נאסר מדין בשר שנתעלם מין העין?
תשובה
בשר כשר שנשלח ממסעדה לבית הלקוח ע"י שליח גוי, בלי חותם כלל אם היה לזמן קצר ואין סיבה לגוי להחליף, שרי, אך יש להזהיר למסעדה שזהו פירצה חמורה, ועליהם לדאוג להבא לשלוח בחותם בתוך חותם כראוי.
מקורות
כתוב בגמ' ע"ז דף לט. "אמר רב חבי"ת אסור בחותם אחד. חמפ"ג מותר בחותם אחד: חלב בשר יין תכלת אסורין בחותם אחד וכו'". דין זה נפסק בשו"ע יו"ד סי' קי"ח סע' א' להלכה, וא"כ אדם ששלח בשר על ידי גוי בלא חותם בתוך חותם, הבשר אסור.
ולגבי מה הנקרא חותם בתוך חותם הגמ' שם דף לא. אומרת "היכי דמי חותם בתוך חותם אמר רבא אגנא אפומא דחביתא שריקא וחתימא הוי חותם בתוך חותם, ואי לא לא (ופירש"י ד"ה שריקא – טח בטיט ודיבק סביבות פי המזרק לדופני החבית). הגמ' ממשיכה: דיקולא ומיהדק הוי חותם בתוך חותם. לא מהדק, לא הוי חותם בתוך חותם (ופירש"י ד"ה ומהדק – נכנס בדוחק פי הסל לבלוע את החבית הוי חותם בתוך חותם ולא טרח לזיופי כולי האי, ורש"י ד"ה לא מיהדק כותב נוח ליטלו הוי כמאן דליתיה), והגמרא ממשיכה עם עוד דוגמאות, מכל מקום למדנו שהחותם צריך להיות דבר שלא יטרח לזייף ולפי זה היה נראה שהכיסוי שמכסה את האוכל אינו נקרא חותם וכן גם הקשר שקשר בראשו אינו נקרא חותם שהרי קל מאוד לפתוח ולהחליף, ועיין גם בפת"ש שם סק"ג שאפי' מסמרים אינם נחשבים לחותם.
אך נראה שיש להקל כאן מכמה טעמים: טעם ראשון – דהש"ך תחילת סימן קי"ח ס"ק א' כתב וז"ל "ובשר – משמע דהא דצריך בבשר חותם בתוך חותם היינו אפי' במקום שהטבחים ישראל, ולא דמי למה שכתב הטור בסימן א' ס"ד דהמוצא בהמותיו ותרנגולותיו שחוטין כראוי בשוק דשרי ברוב טבחי ישראל, משום דהתם לא ידעינן מי שחטן הלכך אזלינן בתר רובא, אבל הכא שהבשר ביד עכו"ם אית לן למימר שהחליפו בנבילה שהיה לו, וכ"כ המחבר בסימן ס"ג סעיף א' "וכבר אסרו חכמים כל הבשר הנמצא ביד עכו"ם אע"פ שכל המוכרים והשוחטים ישראל" עכ"ל. מיהו צ"ע שהרב כתב שם בסוף הסימן שאם היה ביד עכו"ם בשר במקום שרוב המוכרים הם ישראלים כשר, ואולי מיירי הכא כשאין רוב המוכרים ישראלים, ונראה לחלק דהתם לא מיירי אלא בנמצא בשר ביד עכו"ם שלקחו מהמקולין הלכך במקום שהמוכרים הם ישראלים שרינן ליה דליכא למיחש שמא נבילה לקח, וגם ליכא למיחש לאחלופי בנבלה שהיה לו בביתו דלאיזה צריך יחליפנו הרי הכל שלו, אבל הכא דמיירי בשולח או מפקיד ביד עכו"ם דאיכא למיחש באחלופי בנבילה שיש לו. עוד יש לחלק בין שולח או מפקיד ששוהא הבשר זמן רב בידו ויש לו שהות שיזדמן לו בשר נבילה, ושיחליף, ובין לוקח מהמקולין וכו'" עכ"ל הש"ך סק"א. והנה מבואר בתירוצו השני שחילק בין נמצא ביד עכו"ם לבין שולח ע"י עכו"ם, שכל מה שאסרינן בשר שנשלח ע"י עכו"ם הוא רק אם שהה זמן מרובה בידו של הגוי אך אם היה לזמן קצר אין חשש שיחליף, וא"כ ה"ה הכא במקרה שלנו שהמנה נשלחה ע"י המסעדה זמן קצר קודם לזמן ההגעה לידו, יהיה הדין שאין חוששים שהגוי החליף לבשר אחר.
עוד יש להקל מדברי הרמ"א שם סעיף ב': בשו"ע כתב "אבל אם חזר על חותמו ולא הכירו אסור, אפי' עשה שני חותמות" וכתב עליו הרמ"א "ומיהו דוקא אם הוא דבר שיש לחוש שהחליפו ונהנה בחליפין וכו', אך אם רואה הדבר ששלח או הפקיד והוא טוב כמו ששלח ולא נהנה עכו"ם אם החליפו לא חיישנין וכו'", יוצא מדבריו שאם רואה שזהו המנה שהזמין ואין לגוי טעם ורווח להחליף, הרי הבשר מותר.
אך עיין בגיליון מהרש"א על שו"ע סעיף י' שכתב שכל זה כשלא נמצא לו להחליף בנקל אך אם נמצא לו להחליף בנקל יש לאסור, אך עיין בתשובות והנהגות ח"ב סי' שע"ב שהביא שלא נוהגים כדברי הגיליון מהרש"א בזה, וכן הביא שם שהמנהג פשוט בדרום אפריקה לשלוח את המשרתת לקצב היהודי להביא את הבשר בלא חותם בתוך חותם.
(אך יש להעיר שכתב הבית מאיר שכל היתר זה הוא דוקא אם מגיע בדרך קרובה, אך אם הוא מעיר אחרת ויש לחוש שבדרך לא היה לו מה לאכול, אז יש לחוש שאכל את זה ובעיר הביא אחרת במקום, עיי"ש.)
טעם נוסף להקל הוא שכאן הרי היהודי הזמין במיוחד ממסעדה פלונית, וא"כ השליח הגוי יודע שאם היה מחליף את הבשר המוכן יצטרך למצוא מקום שטעמו זהה לטעם האוכל שמכינים במסעדה הכשירה ובזה ודאי מירתת שהיהודי יטעם את האוכל ויטעם שהאוכל שונה, ויתפס השליח שהחליף, ולכן יש לו גם סיבה שלא להחליף.
(וכל זה אם באמת אין שום חותם אך אם יש חותם אחד יש לסמוך על הרמ"א שכתב שבדיעבד אם נשלח ע"י גוי בחותם אחד מותר (סוף סעיף א') וכתב עליו הפר"ח שכן עיקר להלכה, ואף שיש אחרונים שחילקו ע"ז מ"מ דבריו לא נדחו מהלכה, עיין כף החיים סקכ"א שגם לבני ספרד יש לצרף לסניף).
מסקנה: בשר כשר שנשלח ממסעדה לבית הלקוח ע"י שליח גוי, בלי חותם כלל אם היה לזמן קצר ואין סיבה לגוי להחליף, שרי, אך יש להזהיר למסעדה שזהו פירצה חמורה, ועליהם לדאוג להבא לשלוח בחותם בתוך חותם כראוי.