שאלה
האם ניתן ליטול את הלולב לפני התפילה בשביל ליטול בסוכה?
תשובה
הזמן הראוי לנטילת לולב הוא לפני אמירת הלל, ובהלל, ויש ליטול אז את הלולב בסוכה.
אין לו סוכה בבית הכנסת – יטול לפני התפילה בביתו ויברך וכן כתב מרן הרב מאמ"ר חגים נ"ג ט
מקורות
איתא במשנה מגילה דף כ עמוד ב "כל היום כשר לקריאת המגילה ולקריאת ההלל, ולתקיעת שופר, ולנטילת לולב", ובמשנה סוכה דף לז עמוד ב "והיכן היו מנענעין? בהודו לה' תחילה וסוף, ובאנא ה' הושיעה נא, דברי בית הלל, ובית שמאי אומרין: אף באנא ה' הצליחה נא. אמר רבי עקיבא: צופה הייתי ברבן גמליאל ורבי יהושע, שכל העם היו מנענעין את לולביהן, והם לא נענעו אלא באנא ה' הושיעה נא", ובגמ' "היכן מנענעין. תנן התם: שתי הלחם ושני כבשי עצרת כיצד הוא עושה? מניח שתי הלחם על גבי שני הכבשין, ומניח ידו תחתיהן ומניף, ומוליך ומביא, מעלה ומוריד, שנאמר אשר הונף ואשר הורם. אמר רבי יוחנן: מוליך ומביא – למי שהארבע רוחות שלו, מעלה ומוריד – למי שהשמים והארץ שלו. במערבא מתנו הכי, אמר רבי חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מוליך ומביא – כדי לעצור רוחות רעות, מעלה ומוריד – כדי לעצור טללים רעים אמר רבי יוסי בר אבין, ואיתימא רבי יוסי בר זבילא: זאת אומרת שירי מצוה מעכבין את הפורענות. שהרי תנופה שירי מצוה היא, ועוצרת רוחות וטללים רעים. ואמר רבא: וכן בלולב. רב אחא בר יעקב ממטי ליה ומייתי ליה, אמר: דין גירא בעיניה דסטנא. ולאו מלתא היא, משום דאתי לאיגרויי ביה".
ולגבי מי שצריך לצאת לדרך איתא בגמ' ברכות דף ל עמוד א "אבוה דשמואל ולוי כי הוו בעו למיפק לאורחא הוו מקדמי ומצלי, וכי הוה מטי זמן קריאת שמע קרו. כמאן; כי האי תנא – דתניא: השכים לצאת לדרך – מביאין לו שופר ותוקע, לולב ומנענע, מגילה וקורא בה, וכשיגיע זמן קריאת שמע קורא. השכים לישב בקרון או בספינה – מתפלל, וכשיגיע זמן קריאת שמע קורא; רבי שמעון בן אלעזר אומר: בין כך ובין כך קורא קריאת שמע ומתפלל, כדי שיסמוך גאולה לתפלה".
וכתב הטור "סי' תרנ"ב "מצות לולב ביום ולא בלילה וכל היום כשר לנטילת לולב שאם לא נטלו שחרית יטלנו ערבית ומ"מ זריזין מקדימין למצות ונוטלין אותו בבוקר שמצותו מעלות השחר ועיקר מצותו בשעת ההלל ואם צריך לילך בדרך ואינו יכול להמתין נוטלו מיד קודם שילך ובלבד שיעלה עמוד השחר וקורא ההלל בלא לולב".
וכתב הב"י "ומ"ש שמצותו מעלות השחר. לאו עיקר מצותו לכתחלה קאמר דעיקר מצותו לכתחלה אינה אלא משתנץ החמה כדין דברים שמצותן ביום וכדתנן בפרק ב' דמגילה (כ.) אין קורין את המגילה ולא מלין ולא טובלין ולא מזין וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר, ומ"ש ועיקר מצותו בשעת ההלל. הכי משמע מדתנן בפרק לולב הגזול (לז:) והיכן מנענעין בהודו ליי' תחלה וסוף וכו'".
וכתב השו"ע סי' רתנ"ב סעי' א' "מצות לולב ביום ולא בלילה; וכל היום כשר לנטילת לולב, שאם לא נטל שחרית, יטלנו אח"כ. ומ"מ זריזים מקדימים למצות ונוטלים אותו בבוקר; וזמנו הוא משתנץ החמה, ועיקר מצותו בשעת ההלל, ואם צריך להשכים לצאת לדרך, נוטלו משעלה עמוד השחר".
וכך כתב גם בסי' תרמ"ד סעי' א' "שחרית, אחר חזרת תפלה, נוטלין הלולב ומברכין: על נטילת לולב".
וכתב המשנ"ב סי' תרנ"ב ס"ק א' "בשעת ההלל – כדי לנענע בהודו והושיעה נא. וקצת מן המהדרים נוהגים לברך על הלולב בהנץ החמה בתוך הסוכה ולנענע ואח"כ בשעת ההלל מנענעים עוד". וכתב משנה ברורה סימן תרנא ס"ק לד "ונהגו וכו' – ובשם האר"י כתבו שיברך תחלה בסוכה על הלולב ואח"כ יעשה שאר הנענועים בבית הכנסת", וכתב בשער הציון ס"ק מ"ג "אפשר שטעמו כדי שלא להשהות המצוה, שמיד שקם מן שנתו בסוכה תיכף יקיים מצות נטילת לולב, ואפשר שהוא על פי סוד".
וכתב הכה"ח סי' תרנ"ב ס"ק ח' "נהגו קצת מהמהדרים לברך על הלולב בהנץ החמה בתוך הסוכה ולנענע, ואחר כך בשעת ההלל מנענעים ארבעה נענועים. ברכי יוסף אות א', שערי תשובה אות ב'. וכן כתב מגן אברהם ס"ק ג' בשם השל"ה. וכן כתבנו לעיל סימן תרנ"א אות מ"ו וסימן תרמ"ד אות ג' בשם שער הכוונות יעו"ש".
ובסי' תרנ"א ס"ק מ"ו הוסיף "והנה טוב הוא שאחר עלות השחר שהוא כבר יום קודם שתתפלל תטול הלולב בתוך הסוכה ותברך עליו, ואחר כך הארבעה נענועים של הלל יהיו בבית הכנסת, ומה טוב היה אם היית מתפלל בסוכה כדי שתתפלל ותיטול הלולב בברכתו בשעה הראויה אליו שהוא אחר תפלת שחרית קודם ההלל. שער הכוונות דף ק"ג ע"ד, פרי עץ חיים שער כ"ט פרק ג', מגן אברהם ס"ק י"ז. ועיין לעיל סימן תרמ"ד אות ג'", שכתב שם "אחר חזרת התפלה נוטלין הלולב וכו'. וכן כתב בשער הכוונות דף ק"ה ע"ד דהלולב ניטל אחר תפלת שחרית קודם תפלת מוסף ויעו"ש טעם בסוד. אלא שבדף ק"ג ע"ד כתב וז"ל והנה טוב הוא שאחר עלות השחר שהוא כבר יום קודם שתתפלל תטול הלולב בתוך הסוכה ותברך עליו, ואחר כך הארבעה נענועים של הלל יהיו בבית הכנסת, ומה טוב היה אם היית מתפלל בסוכה כדי שתתפלל ותטול הלולב בברכתו בשעה הראויה אליו שהוא אחר תפלת שחרית קודם ההלל עכ"ל. ומבואר דכוונתו דיותר טוב לברך בסוכה אפילו קודם תפלה מלברך אחר החזרה בלא סוכה. ועל כן יש נוהגין לעשות סוכה סמוך לבית הכנסת כדי שתיכף אחר חזרת תפלת שחרית נכנסין שם לברך על הלולב ולעשות נענועי הלל ונמצא מקיימים שניהם ברכה בזמנה ובתוך הסוכה".
העולה
הזמן הראוי לנטילת לולב הוא לפני אמירת הלל, ובהלל, ויש ליטול אז את הלולב בסוכה.
אין לו סוכה בבית הכנסת – יטול לפני התפילה בביתו ויברך וכן כתב מרן הרב מאמ"ר חגים נ"ג ט