שאלה

תלמידה צריכה לחזור על מבחן בהיסטוריה ולסכם.
כמובן המבחן בדיוק אחר החג.
האם ניתן להתיר לה לכתוב לצורך זה בחול המועד?

תשובה

שנראה דחשיב כחשבונות ושייך בו הטעם של דבר האבד ואינו נהר כל כך בכתב ובתנאי שתכתוב בכתב יד וטוב שאת השורה ראשונה תכתוב עקום  ראה משנה ברורה לה או במחשב
וכן כתב הגרש"ז אוירבך
ובלבד שלא כיוונה מלאכתה למועד כלומר שהשאירה את הלימודים לחו"ל המועד.

מקורות

כתב השו"ע סי' תקמ"ה סעי' א' "אסור לכתוב בחול המועד ואפילו להגיה אות אחת בספר, אסור. הגה: ולצורך רבים יש אוסרים כל שאינו לצורך המועד (ת"ה סימן פ"ה), ויש מתירין (כל בו וב"י). ונהגו להקל בכתב שלנו שאינו מעשה אומן", וכתב המשנ"ב ס"ק ד' "יש אוסרין – ס"ל דסתם כתיבה מעשה אומן הוא והיש מתירין ס"ל דכל כתיבה זולת ספרים תפילין ומזוזה אפילו כתיבה מרובע הוי כמעשה הדיוט שאין אדם מקפיד לכתוב אותן כתיקונן כ"כ".
ובס"ק ה' כתב "בכתב שלנו וכו' – היינו בכתב משיט"א דנקטינן לדינא שזה הכתב אינו מעשה אומן ועיין ס"ה דמבואר שם דאף בזה הכתב נהגו להחמיר לשנות מ"מ בענינינו שהוא צרכי רבים א"צ לשנות".
כתב הכה"ח בס"ק ב' "אסור לכתוב בחול המועד וכו'. ור"ת התיר לכתוב כתב מש"ק כמו שכתבו בשמו בארחות חיים ובספר רבינו ירוחם, ופירשו מור"ם ודעמיה שהוא כתב משיט"א, וכן הוא האמת, ודלא כהרב אליה רבה אות א' שכתב לכתוב במשקין, וכן מוכח מדיהיב טעמא שאינה כתיבה תמה ולא ניתנו בסיני וכו', וזה ברור. ברכי יוסף אות א'. וכן כתב עוד בשיורי ברכה אות א' להוכיח דכתב מש"ק הוא משיט"א ודלא כהרב אליה רבה. וכתב עוד שם בשם הגהות מיימוניות סוף פרק ז' דספר תורה דכתיבה דקה שלנו דהיינו משיט"א אין חוששין בו כיון שאינו כתיבה גמורה יעו"ש. וכן כתב חיי אדם כלל קי"א אות א' דהא דאסור לכתוב בחול המועד דוקא בכתב שכותבין בו סת"מ דהוי מעשה אומן. וכן כתב מקרא קודש סימן נ"ג אות א'", ובס"ק יא כתב "ולצורך רבים יש אוסרים וכו'. כן כתב בתרומת הדשן סימן פ"ה. וכתב שם דסתם כתיבה שאסרו חכמים חשיבה מלאכת אומן וכו', ומשמע מדבריו דאפילו כתיבה משיט"א שלנו ולצורך רבים אסור אם אינו לצורך המועד יעו"ש. אמנם הב"ח חלק עליו וכתב דהדבר פשוט דלא אסרו כתיבה במועד אלא בכתב אשורית שכותבים בהם סת"ם דמעשה אומן הוא, אבל כל כתיבה מאשי"ט שלנו אינו מעשה אומן ומשום הכי התירו לכתוב אפילו שאילת שלום וחשבונותיו, ומכל שכן דשרי לכתוב לצורך רבים אפילו אינו לצורך המועד ובלא שינוי, אלא שכתב דנוהגים לדקדק לכתוב בשינוי והשינוי יהא שהכתב בעצמו לא יהא יפה באותיותיו כמו שהוא נוהג לכתוב יפה בחול, אבל אם הכתב יפה כמנהגו בחול אלא שמשנה להתחיל לכתוב בקרן זוית של הנייר אין זה שינוי יעו"ש. והביא דבריו שיירי כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף אות ג', עולת שבת אות א', אליה רבה אות ה'. והמיקל לכתוב בלא שינוי במקום שאין מנהג לא הפסיד. דרכי משה אות ד', אליה רבה שם".
ב
כתב השו"ע בסעי' ד' "מותר לכתוב חשבונותיו ולחשוב יציאותיו. הגה: וה"ה הכתבים שכותבים כשמלוין על משכונות, שרי".
וכתב המשנ"ב ס"ק יח "מותר לכתוב חשבונותיו – דהוי דבר האבד שמא ישכח ואם אינו דבר האבד אסור אא"כ הוא לצורך המועד שצריך לחשוב מה שמוציא על המועד אבל אז אינו שרי לכו"ע כ"א מעשה הדיוט כמ"ש סימן תקמ"ד ועיין לעיל סק"ד וע"כ יראה לכתוב אותן בכתב משיט"א ואם חשבונותיו כתובים כבר רק שרוצה לסדרם אסור במועד. ואפילו בשאינם כתובים מכבר יראה עכ"פ שלא לכוין אותם במועד [א"ר]".
וכתב הכה"ח בס"ק ל"ה "מותר לכתוב חשבונותיו וכו'. הטעם כתב הרמב"ם בפרק ז' מפני שכתיבות אלו אין אדם נזהר בתיקונם מאד ונמצאו כמעשה הדיוט. והרשב"א בתשובה כתב הטעם משום שמא לא יזכור ויאבד ממנו. והמגיד משנה כתב הטעם בשם הרמב"ן מפני מלאכת הדיוט וצורך המועד הותרו יעו"ש. והביא דבריהם בית יוסף וכתב שלדעת הרמב"ם צריך לומר שאם אינם לצורך המועד אף על פי שמעשה הדיוט הוא לא היו מתירים חכמים וכמו שנתבאר בסימן תקמ"א גבי ההדיוט תופר כדרכו, ומיהו לדברי הרשב"א דמפרש טעמא משום דבר האבד אפילו אינם לצורך המועד שרי עכ"ל. וכתב הט"ז ס"ק ו' דבכתיבה דידן שהוא משיט"א יש לסמוך להקל כטעם הרשב"א. וכן כתב אליה רבה אות יו"ד. אבל אם אינו דבר האבד אסור, אלא אם כן הוא לצורך המועד שצריך לחשוב מה שמוציא על המועד דאז שרי לכתוב בכתב שלנו דהוי מעשה הדיוט. מגן אברהם ס"ק י"א, חיי אדם כלל קי"א אות ג', מקרא קודש סימן נ"ג אות ז', משנה ברורה אות ח"י", וכתב בס"ק ל"ו "וכתב בשלחן עצי שטים דכל הדינים המבוארים בשלחן ערוך דמותר לכתוב בחול המועד חוץ מסת"ם כיון דליכא הפסד אם יכתוב בשינוי צריך לכתוב על ידי שינוי דהיינו בכתב משיט"א ולא בכתב אשורית, כמו שכתב הט"ז ס"ק ו' דאפילו דבר האבד אי ליכא פסידא בשינוי יעשה בשינוי, וגם כאן לא ישכח אף אם יכתוב בכתב משיט"א עכ"ל. והביא דבריו מקרא קודש שם בליקוטי רימ"א אות י"א, תוספות חיים על חיי אדם שם אות ג'. ועיין לעיל אות י"א שכתבנו דגם בכתב משיט"א צריך שינוי במקום שנהגו לשנות אבל במקום שלא נהגו אין לחוש יעו"ש".
כתב מרן הרב "חשבונות וכיוצא בזה שאם לא יכתבם ישכחם, מותר לכתבם משום דהוי "דבר האבד". וכן מה שהוא לצורך המועד, מותר לכתוב. אבל שאר דברים, אסור לכתוב". ויראה שלא יכווין אותם למועד.
מחשב
כתב הכה"ח סי' תקמ"ה ס"ק ל"ט "ולהדפיס ספרים במועד אף על ידי גוי אסור. מור וקציעה, מחזיק ברכה אות ב'. אבל לסדר האותיות מותר אפילו על ידי ישראל, ולקשור האותיות המסודרות שלא יתפרדו אסור, וכן אסור להפריד האותיות מחבור סדורם אחר ההדפסה להחזירם אל מקומם בתיבות המסדרים. מור וקציעה שם. והביא דבריו השערי תשובה", ולמד מכאן מרן הרב שם "הקלדה של מכתב במחשב הרי היא כמו כתיבה רגילה, מה שמותר לכתוב, מותר גם להקליד ומה שאסור לכתוב – אסור גם להקליד. תיקון מאמר מודפס – אסור". וכן כתבו בשו"ת באר משה ח"ז סי' מ"א, שו"ת קנין תורה ח"ב סי' צ"ז.
אמנם דעת הגר"מ פיינשטיין זצ"ל בס' הל' חוה"מ סעי' ל', והגרש"ז אויערבך זצ"ל בשש"כ פס"ו הערה ר"ט, שמכונת כתיבה נחשב כמעשה
העולה
שנראה דחשיב כחשבונות ושייך בו הטעם של דבר האבד ואינו נהר כל כך בכתב ובתנאי שתכתוב בכתב יד וטוב שאת השורה ראשונה תכתוב עקום  ראה משנה ברורה לה או במחשב
וכן כתב הגרש"ז אוירבך
ובלבד שלא כיוונה מלאכתה למועד כלומר שהשאירה את הלימודים לחו"ל המועד.