שאלה

מיחם של שבת פרווה שמרק עוף רותח ישפריץ מבחוץ. איך אפשר להחזיר אותו לפרווה?

תשובה

• אם ניתז כמות של מרק בשרי על מיחם פרווה אשר תמיד יש שישים במים תוך המיחם כנגד מה שנתז על הכלי, והמיחם עכשיו נקי ממה שנתז עליו, ואינו ב"י, לרוב הדיעות יש להקל, ואינו צריך הגעלה.
• ואם המיחם עשוי משני חלקים ויש אויר ביניהם נראה שאין להחמיר כלל (גם אם אין שישים דעת הרבה פוסקים שיש להקל אם המיחם אינו ב"י, אך הרבה פוסקים מחמירים).
• וכל זה כשהחלק החיצון מגיע ליד סולדת בו, אך אם חלק זה לא מגיע ליד סולדת בו אין צורך הכשרה.
• ואם צריך הגעלה צריך להגעיל את כל הכלי גם מבחוץ וגם מבפנים, אך אי"צ להגעיל הכל בפעם אחת אלא יכול להכניס חלק למים ואז חלק אחר עד שכל הכלי יהיה במים.

מקורות

הנה ראשית נדון בעיקר השאלה האם הכלי נהפך להיות בשרי, שהרי כלי זה תשמישו לחימום מים בלבד והמים האלו שמים בכוס שלאחר מכן מוסיפים חלב, וא"כ על המים האלו חל הדין של נ"ט בר נ"ט, זאת אומרת שהמרק הבשרי נגע בדופני הכלי וזה נ"ט ראשון ולאחר שינקה את המרק ויבשל בזה מים יהיה נ"ט שני (הכלי במים) והוא עדיין דהיתרא וא"כ בדיעבד יהיה מותר לשים חלב עם המים הנ"ל כמבואר בשו"ע יו"ד בסימן צ"ה, (ומה שהחמיר הרמ"א גם בסעיף ג' במים שנוהגים להחמיר לכתחילה, כבר ביאר שם הש"ך סקי"ד שודאי שמעיקר הדין מותר וזהו רק לחומרא לכתחילה). אמנם לכתחילה משמע בשו"ע (שם) בסעיף א' שכ"ז הוא רק בדיעבד אך לכתחילה אין להתיר לעשות נ"ט בר נ"ט, דהיינו לחמם את המים בכלי שקיבל טעם מבשר, וא"כ עכ"פ צריך להגעיל לכתחילה את המיחם, (כ"ז ע"פ דעת מו"ר הגר"מ אליהו זצ"ל ע"פ דברי הכף החיים סק"א שדברי השו"ע הינם להלכה ולא כמו שכתב בספרו בדק הבית, וכן פסקו רוב האחרונים).
אך כאן יש להוסיף פרט נוסף שאם הכלי אינו ב"י דעת הרבה אחרונים להתיר וכמו שהביא הכף החיים סק"ג, אך דעת הרמ"א נראה לאסור וכן פסקו בחכ"א כלל מ"ח סעיף ב' ומהריק"ש (הובא בשו"ת בית דוד יו"ד סי' מב').
אך עיקר הסיבה כאן להתיר הוא על פי דברי השו"ע סי' צט' סעיף ז' וז"ל "אם נבלע איסור מועט לתוך כלי כשר אם דרכו של אותו כלי להשתמש בו בשפע היתר, מותר להשתמש בו לכתחילה כיון שהאיסור מועט ואי אפשר לבוא לידי נתינת טעם וכו'" ולפ"ז היה נראה שאם ניתז קצת מרק אשר הדרך הוא שיש שישים כנגדו במיחם לא היה צריך הכשרה.
אך דעת הט"ז והש"ך ורבים מהאחרונים להחמיר בזה נגד השו"ע, אך למעשה דעת הכף החיים לפסוק שם כדעת השו"ע והוסיף שם עוד שכן גם דעת הרמ"א בתורת חטאת כלל פה' דין י"ב ועוד אחרונים, אך לכתחילה יש להחמיר לשהות עד שהכלי אינו ב"י.
וכ"ז הוא אפי' בכלי חלב שנפל עליו בשר, אך כאן שהוא כלי פרווה הוא עוד יותר קל, וכמו שפסק החכמת אדם כלל מה' דין ג' (ובבינת אדם אות מ"א) ומקור דבריו הם מהמנ"י כלל נ"ו סק"ה וכרתי ופלתי סי' צ' (בכרתי הוא סי' צב' סקי"ט), וכן פסקו להלכה ביד אברהם צב' סעיף ה' בית מאיר שם סעיף ו', ועיין דרכ"ת שם סקפ"ט שה"ה אם נפל כשאין רוטב עי"ש, אך בדרכ"ת הנ"ל גם דעתו שהפמ"ג מחמיר גם בזה.
ואמנם גם אם ירצה להחמיר, נראה לי שאם המיחם מיוצר משני שכבות דהיינו שיש מעטפת חיצונית מפלסטיק והחלק הפנימי הוא מתכת ויש אויר ביניהם שפיר יש להחשיבו כב' כלים נפרדים וכיון שלא משתמשים בחיצון אלא בפנימי אי"צ להכשיר את הפלסטיק החיצוני (עיין באר היטב סי' צב' ס"ק כ"ג בשם תורת האשם (לבעל התוי"ט) שאם נפל טיפת חלב על אוזן כלי אין לאסור התבשיל, ועיין חוות דעת חידושים סקי"ז שחולק על דבריו ואוסר, אמנם גם זה רק אם הוא יד סולדת בו במקום הנפילה, שאם הוא לא יס"ב א"כ האיסור כאן רק מצד עירוי שנפסק הקילוח שמצריך רק קליפה, וברכתי שם סק קכ"ב הביא מהספר זר זהב על האו"ה כלל ל"ט סק"ג שאולי זהו רק בידית שהיא גוף אחד עם הכלי, אך אם הוא רק בחיבור ע"י מסמר ואפ"י ע"י בדיל צ"ע להלכה, אך דעת הדרכ"ת שאין לחלק, מ"מ ודאי יש לצרף כן לכל הנ"ל, ובפרט שהסברא של האוסרים היא לחוש שמתפשט בכל הכלי עד שישים פעמים וכאן זה לא שייך.)
ומ"מ כ"ז רק אם כשהמיחם חם הוא מגיע בצד החיצון ליד סולדת בו אך אם הוא לא יד סולדת בו אין להחמיר בו, כדין עירוי שנפסק הקילוח המבואר ברמ"א סי' צב' סעיף ז' להיתר ואמנם דעת הש"ך סי' קה' סק"ה להחמיר שצריך קליפה, אך בפמ"ג (הובא בדרכ"ת ק"ה סקס"ד) הביא ממג"א שהוא רק חומרא בעלמא מדרבנן, ושם הביא גם מספר באר יעקב שכל מה שהחמיר הש"ך הוא רק באוכל אך בכלי ודאי יש להקל שאינו אוסר כלל, וכן פסק בערך השולחן סק"ד שגם בכלי חרס אינו אוסר, ושם בשם תשואת חן שלאחר מעל"ע יש להתיר, וגם הוסיף עוד שכל מה שהחמיר הש"ך הוא רק בנפל כמות גדולה, לבין טיפה אחת שאינה אוסרת כלל כמבואר בסי' צב' סעיף ט', וחילוק זה ראיתי גם ביד יהודה בסוף סי' צב', ולכן נראה שאין להחמיר כאן בזה.
לגבי הגעלה במקרה שיש להחמיר, נראה שצריך להגעיל את כל הכלי גם בפנים מחמת שהחשש הוא שגם זה בלע (אמנם אי"צ להכניס את כל הכלי בב"א, ויכול להגעילו כל חלק בנפרד),
העולה למעשה:
• אם ניתז כמות של מרק בשרי על מיחם פרווה אשר תמיד יש שישים במים תוך המיחם כנגד מה שנתז על הכלי, והמיחם עכשיו נקי ממה שנתז עליו, ואינו ב"י, לרוב הדיעות יש להקל, ואינו צריך הגעלה.
• ואם המיחם עשוי משני חלקים ויש אויר ביניהם נראה שאין להחמיר כלל (גם אם אין שישים דעת הרבה פוסקים שיש להקל אם המיחם אינו ב"י, אך הרבה פוסקים מחמירים).
• וכל זה כשהחלק החיצון מגיע ליד סולדת בו, אך אם חלק זה לא מגיע ליד סולדת בו אין צורך הכשרה.
• ואם צריך הגעלה צריך להגעיל את כל הכלי גם מבחוץ וגם מבפנים, אך אי"צ להגעיל הכל בפעם אחת אלא יכול להכניס חלק למים ואז חלק אחר עד שכל הכלי יהיה במים.