שאלה
יום הולדת לילדים במעון עד גיל 3 בשלושת השבועות.
האם אפשר להפעיל מוזיקה? אין אפשרות למוזיקה ווקאלית.
תשובה
למעשה הטוב ביותר לדחות אמנם אם אי אפשר, ניתן להקל בתשעת הימים. אך בשבוע שחל בו יש להימנע אלא א"כ הילדה (עד גיל 3) תצטער מאוד שאז יש להקל.
מקורות
מקור לחגיגת יום הולדת
כתוב בתהלים פרק ב פסוק ז-ח "אספרה אל חק ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ". ומכאן למדו שביום הולדת יש כח מיוחד לפעול על ידי תפילה.
ובגמ' מגילה דף יג עמוד ב שהמן "הפיל פור הוא הגורל, תנא: כיון שנפל פור בחדש אדר שמח שמחה גדולה, אמר: נפל לי פור בירח שמת בו משה. ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד".
כתוב בירושלמי ראש השנה פרק ג הלכה ח "ריב"ל אמר עמלק כושפן היה מה היה עושה היה מעמיד בני אדם ביום גינוסיא שלו לומר לא במהרה אדם נופל ביום גינוסיא שלו. מה עשה משה עירבב את המזלות הה"ד [חבקוק ג יא] שמש ירח עמד זבולה וגו'. וכתיב [שם י] נתן תהום קולו רום ידיהו נשא מרום ידיהו נשא [דף יח עמוד א] נתן תהום קולו". וביאר קרבן העדה "היה מעמיד. למלחמה עם ישראל בני אדם שהיה אותו היום יום לידתו לומר לא במהרה אדם ניזוק ביום מולדתו שאז המזל השולט ביום ההוא עוזר לו".
והקשה המג"א בספרו זית רענן מקשה אם ביום הולדת גובר המזל למה צדיקים ביום שנולדו מתים, ותירץ שאם הגיע קצם למות, ממתין הקדוש ברוך הוא עד יום לידתם כדי למלא שנותיהן, אבל אין אדם נהרג בלא זמנו ביום הולדת, ע"ש.
ובשיירי קרבן תירץ "לומר לא במהרה אדם נופל ביום גינוסי' שלו. ונ"ל דהיינו טעמא שהקב"ה יושב וממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום להראות שאין מזל שולט בהם אלא הם תחת ממשלתו של הקדוש ברוך הוא".
ובגמ' ברכות דף כח עמוד א כשבאו למנות את ר' אלעזר בן עזריה לנשיא הלך להתייעץ עם אשתו אמרה לו הרי אתה צעיר "ההוא יומא בר תמני סרי שני הוה, אתרחיש ליה ניסא ואהדרו ליה תמני סרי דרי חיורתא. היינו דקאמר רבי אלעזר בן עזריה: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא בן שבעים שנה". וביאר הבן יהוידע שכיון שאותו יום היה יום הולדת שלו היה בכוחו לפעול יותר " שידוע שיום הלידה יהיה המזל של האדם חזק בו ומוצלח, על כן נוהגים שכל אדם יעשה יום הלידה יום טוב לעצמו".
וראה בישרי לב ברכת שהחיינו שכתב שמשנת תרכ"א אביו ר' חיים פלאג'י היה עושה סעודה ביום הלידה.
אמנם בשו"ת הלל אומר (או"ח סימן קלט) האריך בגנות חגיגת יום הולדת, וכתב שהיא חג גויי, וכמו שמצינו בעבודה זרה (דף ח ע"א ודף י ע"א) שאחד מיום אידיהם של הנכרים הוא יום הלידה, והביא גם שאנטיוכס אפיפנס גזר על ישראל לחוג חג הלדת, והיהודים היו נזהרים אז מזה, ומזה נזהרו כל ישראל מלחוג חג כזה.
ובשו"ת דברי יציב ליקוטים והשמטות סימן סד "ובאמת אצל אבוה"ק זי"ע לא ראינו שחגגו יום הלידה באיזה שמחה, ובפשטות הטעם דנוח לו לאדם שלא נברא משנברא. אך התוס' בעירובין דף י"ג ע"ב [בד"ה נוח] כתבו א"נ הכא איירי בסתם בני אדם אבל צדיק אשריו ואשרי דורו עיין שם, ובזה י"ל שם עכשיו שנברא יפשפש במעשיו וכו' היינו שבזה יבא למדרגת נוח לו שנברא".
יום הולדת בתשעת הימים
כתב השו"ע סימן תקנ"א סעי' א' "משנכנס אב ממעטין בשמחה", וכתב המשנ"ב בס"ק א' "עיין במג"א דרוצה לומר שאין שמחין בו כלל כמ"ש התוס' פ"ק דמגילה" וכתב הכה"ח בס"ק ב' "פירוש שאין שמחין כלל כמו שכתבו התוספות פרק קמא דמגילה דף ה' ע"ב. מגן אברהם ס"ק א', אליה רבה אות א', שלחן גבוה אות ב', אשל אברהם אות א', חיי אדם כלל קל"ג אות ט', משנה ברורה אות א'. והמטה יהודה כתב ממעטין בשמחה ר"ל עניני שמחה שיתבארו בסמוך סעיף ב' לענין משא ומתן ובנין ונטיעה וכיוצא והכא כללא והתם פרטא, וכתב שכן כתב הר"ן בפרק בתרא דתענית יעו"ש. מיהו מדברי הריא"ז שם משמע כדברי מגן אברהם שכתב משנכנס אב ממעטין בשמחה וממעטין העם מעסקיהם וכו', משמע דהם תרי מילי שמחה לבד ומשא ומתן של שמחה לבד ובשניהם צריך למעט. אלא שדעת מגן אברהם ושאר האחרונים שאין שמחין כלל כנזכר".
ויש לדעת שכתב הכה"ח בס"ק א' "ומי שנזהר בזה שלא לשמוח בעשרת ימים אלו יזכה לעשרת דברים שעתיד הקדוש ברוך הוא לחדש לעתיד לבא כדאיתא במדרש רבה סדר בא פרשה ט"ו. יפה ללב חלק ב' אות א' יעו"ש", ולכן אין לערוך לאדם מעל גיל מצוות יום הולדת בתשעת הימים.
לגבי קטן
כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' י"ד "אסור לגדולים לספר לקטנים ולכבס כסותם בשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה. הגה: מיהו בגדים שמלפפין בהם הקטנים לגמרי, שמוציאים בהם ריעי ומשתינין בהם, הני ודאי משרא שרי; ואפילו בגדי שאר קטנים נוהגים להקל".
וכתב המשנ"ב בס"ק פ"א "לספר לקטנים – דקטנים נמי שייך בהו חינוך אי משום אבילות או משום עגמת נפש". וכתב בשער הציון ס"ק צ"א "ונפקא מיניה בין הטעמים, למי שהוא פחות מבן שש דלא הגיע עדיין לחינוך ומשום עגמת נפש אסור, עיין בפרי מגדים וחיי אדם".
כתב הכה"ח בס"ק קע"ג "דקטנים נמי שייך בהו חינוך אי משום אבילות אי משום עגמת נפש. תרומת הדשן סימן קנ"ב. והא דביורה דעה סימן שפ"ד פסק דאין אבילות לקטן, יש לומר דבאבילות דרבים מחמירין טפי. מגן אברהם ס"ק ל"ח. וקטנים היינו אפילו לא הגיעו לחינוך. חיי אדם כלל קל"ג אות ח"י".
ומקור הדברים הם מדברי החיי אדם כלל קלג סעי' י"ח "אסור לגדולים לספר לקטנים ולכבס כסותם, מפני שצריך לחנכם (ונראה לי אפילו לא הגיעו לחינוך, משום עגמת נפש עי' במ"א ס"ק ל"ח, בשבת שחל תשעה באב בתוכו). אבל בגדים שמלפפין בהם קטנים לגמרי שמוציאין רעי ומשתינין בהם, מותר. וכן שאר בגדי קטנים בני ב' וג' שנים, נוהגים להתיר", משמע שבקטנים פחות מבני שלוש אין להם גם דין עגמת הנפש, וממילא יהיה מותר.
וראה בכה"ח בס"ק קע"ט "ואפילו בגדי שאר קטנים נוהגין להקל. והיינו בני שתים ושלש שנים. חיי אדם שם. וכן משמע מדברי הלבוש שכתבנו לעיל אות קע"ד. וכן כתב בן איש חי שם ויש נוהגין היתר בכיבוס בגדי קטנים בני שלש שנים ואין למחות בהם עכ"ל. ומכל מקום בזה אין להתיר לכבס כי אם בגד אחד וכמו שכתבנו לעיל סימן תקל"ד אות ט' יעו"ש". וממילא יהצא שמי שפחות מבן שלוש ניתן להקל ולעשות יום הולדת עם מוזיקה בתשעת הימים, ומכל מקום ראוי להחמיר היכא דאפשר.
העולה
למעשה הטוב ביותר לדחות אמנם אם אי אפשר ניתן להקל בתשעת הימים אך בשבוע שחל בו יש להימנע אלא א"כ הילדה (עד גיל 3) תצטער מאוד שאז יש להקל.