שאלה
האם הספרדים נוהגים להקל באכילת בשר בראש חודש אב?
תשובה
לספרדים אין לאכול בשר מיום אחרי ראש חודש אב אבל ראש חודש עצמו מותר, ולאשכנזים מראש חודש אב כולל.
מנהג המרוקאים והתמנים הובא בגוף התשובה.
מקורות
כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' ט' "יש נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבת זו; ( ומותר בחומץ של יין); (אגודה ומהרי"ל) ויש שמוסיפין מראש חודש עד התענית, ויש שמוסיפין מי"ז בתמוז. הגה: ומצניעים מראש חודש ואילך הסכין של שחיטה (ר' ירוחם ני"א ח"ג והגהות מיימוני), שאין שוחטים כ"א לצורך מצוה כגון לחולה או שבת או מילה או פדיון הבן וכיוצא בו". וכתב השו"ע בסעי' י"א "כל מי שאוכל בשר במקום שנוהגים בו איסור, פורץ גדר הוא וינשכנו נחש (קהלת י, ח)". וכתב המשנ"ב בס"ק נ"ח "ור"ח בכלל וכן המנהג במדינותינו". וכן כתב הכה"ח בס"ק קכ"ה שכן הוא מנהג האשכנזים, ובס"ק קכ"ו כתב "וכן כתב שיירי כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף אות כ"ו דמנהג פשוט בקושטנדינ"א לאכול בשר ולשתות יין בראש חודש אף על פי שנמנעים מראש חודש ואילך יעו"ש" והביא כן בשם החיד"א והפרי אדמה וקול אליהו דכן המנהג הספרדים בירושלים שאוכלים בשר בר"ח ומר"ח ואילך לא אוכלים. וכן כתב הבא"ח בש"ר דברים ט"ו "אסור מכח המנהג לאכול בשר ולשתות יין בשבוע שחל בו ט"ב, ויש נוהגין בזה מר"ח, ויש מן י"ז בתמוז, ופה עירנו בגדאד יע"א נוהגין איסור מליל שני של חודש אב, עד ליל עשירי, כי ביום ט"ב נוהגין לשחוט טבחי מתא בשביל אכילת ליל עשירי. גם נהגו פה עירנו שגם בסעודת מילה אין אוכלים בשר בימים אלו". וכתב מרן הרב מאמר מרדכי הלכות חגים פכ"ה סעי' ל"ו שכן פשט המנהג.
מנהג מרוקו
מערבים – כתב בספר שער המפקד בשם ספר שולחן מלכים שלא נהגו איסור לאכול בשר בראש חודש אלא מאחרי ראש חודש.
מראקש – וכן כתב בקיצור שולחן ערוך טולדנו סי' תצ"ח סעי' ל"א וכתב עוד שהמנהג שלא לאכול בשר מלוח או יבש. וכן כתב בשו"ת שמש ומגן ח"ג סי' נ"ד וכב שהיו אוכלים בר"ח לפני השקיעה בשר עד השקיעה והיו קוריאים לסעודה זו סעודת סילוק הסכין של שחיטה.
צפרו פאס – וכן כתב נהגו העם דף ק"י סעי' ו' שמנהג בצפרו פאס שלא לאכול בשר מאחרי ראש חודש וכן כתב בספר השמיים החדשים דף ט"ו
חלק ממרוקו – בספר ויאמר יצחק וואליד ח"א ליקוטי הדינים דף ל' אות ב' כתב שמנהגינו שלא לאכול מראש חודש כולל וכן כתב בספר בני חיי סי' תקנ"ז.
ארפוד – נהגו כמו הבא"ח שמאחרי ר"ח לא אוכלים בשר.
מערב הפנימי – ובויקרא אברהם אדאדי דף קכ"ד אות ד' משמע שכבר מראש חודש יש איסור רק שכתב שלא נהגו במערב הפנימי איסור בבשר מלוח או יבש שנקרא קדי"ד או כלי"ע ואולי אין שם בשר עליו וכתב שהוא עצמו מחמיר ואינו מוחה בנוהגים להקל. וחזר וכתב כן בספרו שומר אמת דף קנ"ב אות ד'. וראה בעלי הדס עמ' 618 שכן היה המנהג בתוניס.
דבדבו – וכתב בספר לך שלמה בהשמטות או"ח סי' ט' שמנהג בדבדבו שלא אוכלים בשר גם בשבת חזון.
כתב בקיצור שולחן ערוך טולדנו סי' תצ"ח בסעי' ל"ח ל"ט כתב שמנהג שלא לאכול בשר אפי' בסעודה רביעית וכן שלא לאכול תבשיל שיש בו בשר. [וראה במטה יהודה סי' תקנ"א סעי' כ"ד שאע"פ שהתירו בשר מלוח בדבר שנתבשל בו בשר חמור יותר ואין ראיה מזה להתיר והעתיקו הערך השולחן סי' תקנ"ב סעי' א'].
התמנים נוהגים לאכול בשר מלבד בערב שתשעה באב.
ב
וכתב בסעי' י' כתב "יש מי שאומר שהנוהגים שלא לאכול בשר בימים הנזכרים, מותרים בתבשיל שנתבשל בו בשר, ואסורים בבשר עוף ובשר מלוח ויין תוסס". וכתב המשנ"ב בס"ק ס"ג "אבל שומן של בשר דינו כבשר עצמו ואסור לאכול תבשיל שיש בו שומן והאידנא נהיגי עלמא לאסור אף תבשיל של בשר ודוקא בתבשיל של בשר אבל אם רק נתבשל בקדרה של בשר פשיטא דמותר [אחרונים]. ונראה כל שנפל בשר לתבשיל ויש ס' פשיטא דשרי".וכן כתב הכה"ח בס"ק קמ"ב ומרן הרב במאמר מרדכי שם.
העולה
לספרדים אין לאכול בשר מיום אחרי ראש חודש אב אבל ראש חודש עצמו מותר, ולאשכנזים מראש חודש אב כולל.
מנהג המרוקאים והתמנים הובא בגוף התשובה.