שאלה
האם מותר או אסור לברך על טלית שרובו פוליאסטר?
תשובה
בבגד ניילון עשוי מאריגה יש לשים בו ציצית אבל לא יברך על טלית זו.
אבל בגד ניילון שנעשה בלי אריגה אינו חייב בציצית.
מקורות
תשובה:
הנה כדי לבאר דין זה שומה עלינו לעסוק בטלית מעור שפטורה מהציצית וכמו דאיתא בגמ' מנחות מ ע"ב "ואמר רבא: הא מילתא אמרי, ואיתמר במערבא משמיה דר' זירא כוותי: היא של בגד וכנפיה של עור – חייבת, היא של עור וכנפיה של בגד – פטורה, מאי טעמא? עיקר בגד בעינן רב אחאי אזיל בתר כנף", וראה בב"י סי' י' שהביא מחלוקת ראשונים אם הלכה כרבא או כרב אחאי וכתב "כיון דהרי"ף (ציצית יב.) והרמב"ם (פ"ג ה"ד) והרא"ש (סי' י) ז"ל פסקו בפשיטות כרבא אין לנו לחוש לדברי החוששין להחמיר".
והביאור בדבר למה אזלינן בתר עיקר בגד, כתב מהרי"ק בשורש קמ"ט בשם ה"ר מנוח דטעמא משום דכתיב (דברים כב יב) אשר תכסה בה ואין אדם מתכסה אלא בעיקר הבגד ומשום הכי אזלינן בתריה בין לפטור בין לחיוב ע"כ.
ופסק השו"ע סי' י' סעי' ד' "טלית של בגד וכנפיה של עור, חייבת. היא של עור וכנפיה של בגד, פטורה", כלומר שהולכים אחר עיקר בגד.
והטעם שבגד שעשוי מעור פטור כתב הלבוש בסעי' ד' "אין חייב בציצית אלא דבר הנקרא בגד, דכתיב [במדבר טו, לח] ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם, ובגד הוא כל דבר הנארג באריגה ונעשה בגד, לאפוקי מלבוש של עור שאינו נקרא בגד, ואינו חייב בציצית אפילו יש לו ארבע כנפות", הביאו השו"ע הרב סעי' ז' המשנ"ב ס"ק י"א.
ועתה יש לדון האם בגד ניילון הוא בכלל בגד עור או שכיון שישנו באריגה יש עליו שם של בגד?
וכתב בשו"ת הר צבי חאו"ח א' סי' ט' ע"פ דברי הלבוש הנ"ל, שהטעם שבגד של עור אינו חייב בציצית הוא משום שאינו נארג ואם היה נארג יהיה חייב בציצית וה"ה לניילון.
אולם כתב בשו"ת אגרות משה או'ח ח"ב סי' א', שבגד עור שנארג עדיין הוא פטור כיון שניתן לעשות ממנו בגד ללא אריגה, והוכיח זה ממשנה כלים פכ"ז מ"א "מוסף עליו העור שהוא מטמא משום אהלים מוסף עליו הבגד שהוא מטמא משום אריג ופירש הר"ש משאנץ וז"ל "משום אריג – משא"כ בעור דאם עשה ממנו רצועות דקות וארגו אין בו טומאה", וביאור בזה שכיון שניתן לעשות בגד מעור ללא אריגה כלל, וכן דרכו תמיד, ממילא זה שעכשיו אני עושה אותו בדרך אריגה אינו נותן לו שם בגד.
וע"פ זה כתב האג"מ " וא"כ גם בגדים דמינים אלו דניילאן ורייען וכדו' שג"כ אין צורך לעשותן חוטין ולארוג מהן בגד דאפשר לעשות מהן בגד בלא חוטין ואריגה לכן אף כשעשאן חוטין וארגן לבגד אין להם חשיבות אריג ואין לרבותן מהכנף כמו שלא מרבינן בגד מעור ויש לפוטרן מציצית אף כשעשאם באריגה וכ"ש כשעשאן בלא אריגה שפטורין מציצית" עכ"ל, עי"ש שהאריך בזה.
אמנם בתשובות והנהגות כרך א סימן לד כתב "אבל נראה דשורש הפטור בעור שאין שם חוטין ואריגה ולא משתמשים בו ככל בגד, ולפי זה נראה דבניילון היום הארוג ודרכו בכך ומשתמשים בו כבגד ראוי לחייבו, ואף שלענין טומאה מבואר ברע"ב (ר"פ כ"ז דכלים) שבעור גם בחתכן לרצועות דקות וארגן לא חשיב אריג ואינו מטמא, היינו שאין בזה חשיבות דארוג כיון שלא נהגו כן וכמבואר בפיהמ"ש לרמב"ם שם, אבל היום דאורגים ומצוי וחשוב לא גרע משאר בגדים וחייב…
מסתברא שחייבין אף בגדי ניילון ככל הבגדים וכמ"ש אם נעשה מחוטין אבל כשנעשה מחתיכה אחת נראה שדינו כעור דפטור", כלומר דס"ל שאה"נ אם יהיה דרך לארוג בגד מעור יהיה חייב בציצית, ומכל מקום לא קבע כן להלכה רק בעשאו אל באמת כך, וכמו שהסיק לגבי ניילון.
והניף ידו בשנית בכרך ה סימן ג "ולענ"ד נראה, דשורש הפטור בעור הוא, כיון שאין רגילות לעשות בגד מעור ואין משתמשים בו ככל בגד. וא"כ לענין בגדי ניילון שהיום מצויים הרבה בגדים העשוים מניילון ומשתמשים בבגדי ניילון כשאר בגדים הארוגים, ועל כן דינם כבגדים העשויים משאר מינים וחייבים בציצית (ועיין עוד בדברינו בח"א סימן ל"ד).
ועוד אפשר דאזלינן בתר מין הבגד, והיינו שאם הדרך לעשות בגדים ממין זה, א"כ אפילו אם עשה בגד ממין זה באופן שאין דרכו בכך, יהיה חייב בציצית (וכעין זה איבעי לן בגמ' חולין צ"א: לעניין גיד הנשה בעוף, והראשונים שם דנו לענין איטר). ולפיכך, בבגדי נילון שהדרך לעשות מהם בגדים באריגה, יהיה חייב בציצית אף בגד שאינו ארוג (וכ"ש לפי מה ששמעתי, שהדרך לעשות בגדים עליונים כגון מעילים וכיו"ב מחומר סינטטי שאינו ארוג) וד"ז צ"ב]". כלומר דכיון שדרכו באריגה שוב יש לו שם בגד ואפשר אף אם לא ארגו את הבגד.
[ועי"ש בדבריו בזה שגם לדיני טומאה וטהרה אם יעשו בגדים סינטטים יהיה ראוי ליטמא (ונפק"מ לענין כתם), והוסיף עוד לצדד שאולי שאף לדעת השו"ע שרק צמר ופשתים חייבים מה"ת, זהו רק מפני שזה היה חשיבות בגד אך אם יתחדש אופן שרגילים ללבוש בגד מסוג אחר יתחייב מה"ת (עי"ש שהביא סימוכין לדבריו)].
וכתב בשו"ת ציץ אליעזר חלק יב' סי' ג' לחלוק על האגרות משה, "ולפענ"ד אין בזה בכדי הכרע, ושפיר יש מקום לחלק מההיא דעור אשר תחילת הויתן הטבעית המה שלא בצורת אריגה וכנ"ל ולכן לא כללה אותם התורה בכלל בגד, ומשא"כ בבגדים דמינים אלו דניילאן ורייען וכדומה שאין להם הויה טבעית שכזאת, וכנ"ל. וכמו שהבעל אגרות משה בעצמו מרגיש להלן בדבריו שיש מקום לחלק בדומה לזה ולומר דהתם בבגד עור היה כבר עור שלם שהיה ראוי לעשות ממנו בגד כמו שהוא אך ששינה וחתכו תחילה לחוטין לכן אין ע"ז שם אריגות, אבל מינים דניילאן ורייען אם מתחילה נעשו לחוטין שממילא האריגה הכרח בהם אולי יש להם חשיבות אריגות. ומה שדוחה דלא נראה לחלק בכזאת מאחר דעכ"פ לא דמו לבגדים דצמר ופשתים, לדעתי אין בזה בכדי דחיה דאנן קיימינן דהתורה לא מיעטה אלא עור. והדומה לו ממש".
והביא בשם שו"ת מהר"י שטייף סי' כח', שאם אינו טווי ושזור מצדד שאינו חייב בציצית ועי"ש שהסיק שחייבים בציצית ובפרט כשארוגים אך לא יברך עליהם, וברכות אינם מעכבות.
כתב מרן הרב במאמר מרדכי לימות החול פ"ז שאם הבגד ניילון הוא יריעה פטור מציצית ואם הוא ארוג חייב בציצית וסיים "ומאחר שקשה למצוא חוטי ציצית מניילון הטוויים ושזורים לשמם, יטיל בו ציציות מצמר". ראה שו"ע סי' ט' ובכה"ח ס"ק ד".
העולה
בבגד ניילון עשוי מאריגה יש לשים בו ציצית אבל לא יברך על טלית זו.
אבל בגד ניילון שנעשה בלי אריגה אינו חייב בציצית.