שאלה
זוג שהתחתנו בעבר ועכשיו נתברר שהנישואים שלהם היו פסולים (בגלל שהעדים היו פסולים) האם יכולים לעשות נישואים בלי תזמורת (רק קידושין וחופה לפני עדים כשרים) בימי הספירה?
תשובה
מותר וחובה לעשות נישואין מיד שימשיכו לגור בהיתר מהטעם העיקרי שהזכרנו שהכת"ס היקל בזה להדיא ובאמת במקרה זה שזה בא להציל מאיסור ודאי שראוי לעשות את הנישואין ולגבי אם הם רוצים לעשות מוזיקה יש לעשות שאלת חכם ושיהא במזל טוב.
מקורות
שאלה: זוג שהתחתנו בעבר ועכשיו נתברר שהנישואים שלהם היו פסולים (בגלל שהעדים היו פסולים) האם יכולים לעשות נישואים בלי תזמורת (רק קידושין וחופה לפני עדים כשרים) בימי הספירה?
תשובה: הנה הטור בסי' תצג' מביא שזה מנהג פשוט בכל המקומות שלא לישא אשה בין פסח לעצרת והטעם שלא להרבות בשמחה אבל לקדש ולארס מותר והטעם כתב במג"א ס"ק א' שמא יקדמנו אחר וכ"כ המ"ב ס"ק ג'.
והנה לענין נישואין ללא סעודה מבואר בכ"מ שזה מוגדר כשמחה שהרי בסי' תקמו' מבואר שאסור לישא אשה ברגל כי אין מערבין שמחה בשמחה ומבואר במ"ב שם ס"ק א' שאסור גם ללא סעודה ובשעה"צ שם ס"ק ב' מביא שכ"כ הריב"ש סי' רס' והנמו"י ועוד. וכן גם מוכח בסי' תקנא' במ"ב ס"ק טו' שאסור נישואין גם ללא סעודה בימי בין המצרים כי יש שמחה בנשואין ללא סעודה והוא מוכיח את זה מהגמ' ביבמות מג:. [ויש להשים לב שאותו מקור שהמ"ב בסי' תקנא' הגר"א מציין בסי' תצג' ללמוד את האיסור נישואין בספירת העומר שא"כ מסתבר שזה אותו דין ממש]
והנה לכאורה יש ללמוד משתי מקומות אלו שיהא אסור נישואין ללא תזמורת בימי הספירה ואף בקידושין לבד יש לדון כי פה לכאורה לא שייך הטעם שכתב המ"א שמא יקדמנו אחר.
והנה יש לדון בזה מצד אחר שהרי באבה"ע סי' סא' ברמ"א מבואר שאם היה קידושין בטעות לא מברכים עוד פעם את ברכת הנשואין בחופה אז א"כ י"ל שמכיון שזה לא ממש נשואין לגמרי חדשים שהרי אפילו ברכת שבע ברכות לא עושים אז אולי אין בזה כ"כ הרבה שמחה אבל מהא לחוד יהא מאד קשה להתיר כי אולי זה כן שמחה וכן מסתבר יותר.
לכן היה נ"ל לדון ממקו"א וזה שהפמ"ג בסי' תקמו' א"א ס"ק ג' מסתפק ממש בנדון דידן שנמצא הקידושין טעות האם יש שמחה ואסור לישא ברגל או אין שמחה ומותר לישא ברגל והוא לא פושט את זה אבל בכתב סופר בחידושים על הש"ס מו"ק ח: בערך "אין מערבין שמחה בשמחה" אות ו' אומר שלדעתו אין בזה כלל שמחה ולכן מותר גם ברגל לישא אשה זו והנה כ"ז הם דיברו על איסור דאורייתא של נישואין ברגל (לפחות לפי חלק מהשיטות) אבל באיסור דרבנן או אפילו לא, אלא מנהג שלא לעשות נישואין בימי הספירה ודאי שיש לסמוך על דברי הכת"ס ולהקל בזה.
עוד נראה לדון ע"פ הכלל שמצאנו בעוד מקומות שאין מנהג במקומות שזה לא שכיח וכמו שמצאנו שאפילו האחרונים ממציאים הלכות על ידי שזה לא שכיח ודוגמא לדבר מצאנו בפ"ת ביו"ד סי' קצו' ס"ק טז' בסופו שהוא מביא שאם אשה רואה מיד אחר טבילתה היא לא צריכה להמתין חמש ימים לפני ז' נקיים והוא מביא שהמעיל צדקה סי' לב' כתב שבגלל שאפילו בדרבנן לא גוזרים על מילתא דלא שכיחא כ"ש בזה שזה גזירה שגזרו על עצמם וא"כ גם בזה יש סברא שהם רק נהגו במילתא דשכיחא לא לישא אשה אבל במילתא דלא שכיחא כי האי לא נהגו ואין להביא ראיה מזה שהפמ"ג לא כתב סברא זו כי הוא דיבר על איסור דאורייתא ופה מדובר על דין דרבנן.
והנה יש לדעת שכל מקום שהוא מחלוקת הפוסקים לגבי ספירת העומר הולכים לקולא שהרי האג"מ יו"ד ח"ב סי' קלז' מביא את המחלוקת ביו"ד סי' שצ' סעיף ה' שהמחבר פוסק כהרי"ף ועוד ראשונים שאחר שבעה מותר לאשה להסתפר והרמ"א אומר שהעיקר כדברי הרא"ש שאסור לאשה להסתפר לאחר שבעה והאג"מ דן מה הדין לגבי ספירת העומר והוא אומר שמכיון שזה רק מנהג בעלמא מסתבר שגם הרמ"א היה מודה להקל בזה והוא אומר שבמקום הצורך ודאי שיש להתיר.
ממילא לכאורה בנדון דידן ודאי שיש להקל מכיון שודאי שהכת"ס היקל בזה אז ודאי ראוי לנהוג בזה היתר כי זה לא גרוע ממקרה שהרמ"א פסק שהעיקר כדברי המחמירים ועדיין אפשר להקל בספירת העומר עוד יש להשים לב שהשו"ע אומר שאחד שעבר וכנס אין עונשין אותו והאחרונים הלא הם השירי כנה"ג הגהות ב"י אות ד' והא"ר ס"ק ג' והפמ"ג א"א ס"ק ה' והמ"ב ס"ק ד' שדוקא בחתונה לא קונסים כי הוא עושה עכ"פ מצווה כך הלשון של הכנה"ג והאחרונים הנ"ל חוץ מהא"ר שכתב מפני שחושב שהוא עושה מצווה ממילא לפי האחרונים הנ"ל יש ללמוד שנישואין קל יותר משאר דברים ולכן יש עוד יותר מקום להקל ולפי הא"ר לא יהא מקור כי שם לא קונסים רק כי הוא חשב לעשות מצווה אבל לא שבאמת זה יותר קל.
העולה לדינא שודאי שמותר וחובה לעשות נישואין מיד שימשיכו לגור בהיתר מהטעם העיקרי שהזכרנו שהכת"ס היקל בזה להדיא ובאמת במקרה זה שזה בא להציל מאיסור ודאי שראוי לעשות את הנישואין ולגבי אם הם רוצים לעשות מוזיקה יש לעשות שאלת חכם ושיהא במזל טוב.