שאלה

האם מותר לישא אישה בליל י"ז בתמוז ?

תשובה

אין לערוך שמחות בליל התענית י"ז בתמוז ועשרה בטבת.

מקורות

התשובה נכתבה לעילוי נשמת משמח אלוקים ואנשים, ומידידי מרן הרב ה"ה אברהם בן דינה אלקבץ זצ"ל
כתב הבית יוסף אורח חיים סימן תקנ "תנן על ששה חדשים השלוחים יוצאים על ניסן מפני הפסח על אב מפני התענית וכו' ופריך בגמרא (שם:) וליפקו נמי אתמוז וטבת דאמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא מאי דכתיב (זכריה ח יט) כה אמר ה' [צבאות] צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה קרי להו צום וקרי להו שמחה בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה אין שלום צום אמר רב פפא הכי קאמר בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה יש שמד צום אין שמד ואין שלום רצו מתענין רצו אין מתענין אי הכי תשעה באב נמי אמר רב פפא שאני תשעה באב הואיל והוכפלו בו הצרות. ופירש רש"י דאמר רב חמא בר ביזנא וכו'. דכולהו ימי תענית נינהו בזמן הזה שאין בית המקדש קיים ומתניתין בזמן הזה קא מיירי: שיש שלום. שאין יד האומות תקיפה על ישראל: יהיו לששון ולשמחה. ליאסר בהספד ובתענית: יש שמד צום. חובה להתענות בהם".
וכתב הטור סי' תק"נ "פריך בגמרא קרי להו צום וקרי להו ששון ומשני רב פפא בזמן דאיכא שלום וליכא שמד כגון שב"ה קיים ששון בזמן דאיכא שמד וליכא שלום צום והאידנא דליכא שלום וליכא שמד רצו מתענין רצו אין מתענין ופירוש דליכא שלום שהבית חרב וליכא שמד במקום ידוע בישראל רצו רוב ישראל והסכימו עליהם שלא להתענות אין מתענין רצו רוב צבור מתענין והאידנא רצו ונהגו להתענות לפיכך אסור לפרוץ גדר וכ"ש בדורותינו הלכך הכל חייבין להתענות מדברי קבלה ומתקנת נביאים ומיהו כולם מותרים ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה ואין צריך להפסיק בהן מבע"י חוץ מתשעה באב ואם חלו בשבת נדחין עד אחר שבת", כלומר שס"ל שהיום המנהג להתענות וכן יש לנהוג אך התענית לא מתחילה מהערב, וכן דעת הרמב"ם, וראה לקמן.
וכתב הב"י "ומ"ש רבינו פירוש דליכא שלום שהבית חרב וליכא שמד במקום ידוע מישראל וכו' עד הלכך הכל חייבין להתענות מדברי קבלה ותקנת נביאים. הכל לשון הרמב"ן בספר תורת האדם (שם) וגם כך כתב הרב המגיד בפרק ה' (ה"ה) שעכשיו נהגו הכל להתענות תעניות אלו והרי הן חובה על כל ישראל עד שיבנה בית המקדש".
למעשה פסק השו"ע סי' תקמ"ט סעי' א' "חייבים להתענות בתשעה באב ובי"ז בתמוז ובג' בתשרי ובעשרה בטבת, מפני דברים הרעים שאירעו בהם", והטעם כיון שעכשיו זה זמני צרה שאין בית מקדש קיים וכך קיבלו עליהם אבותינו.
ולגבי אם התענית מתחילה מהלילה כתב הב"י "כתב הר"ן בפרק קמא דראש השנה (על הרי"ף ד: ד"ה ודאמרי' ה. סוד"ה והאידנא וחי' יח:) בשם הרמב"ן (שם) מסתברא דכולהו ארבעה צומות תענית ציבור הן ונביאים גזרו אותם וכל חומרי תענית עליהם מפסיקים בהם מבעוד יום ואסורים ברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה כתשעה באב אלא האידנא כיון דנהגו להתענות בהן ולא נהגו בחומרות הללו משמע דמעיקרא כך רצו להתענות בלבד אבל לא רצו לנהוג באותן חומרות וכיון דהני ברצו תליא הרשות בידן אבל מעיקר התקנה ודאי אסורין בכולן עד כאן. וכתבו התוספות בסוף פרק קמא דתעניות (יג. ד"ה וכל) דשאר תעניות בר מתשעה באב מותרים ברחיצה אפילו בחמין כך פסק ראבי"ה (סי' תתנד) ורבינו יואל אביו אסר לרחוץ בחמין עד כאן. וכן כתב המרדכי (סי' תרכח) וכתב בשם ראבי"ה שנהגו העולם היתר בדבר עד כאן וכן מנהג הפשוט", כלומר שנחלקו הראשונים אם התענית מתחילה מהלילה או לא, ומכל מקום למעשה המנהג להקל לענין אכילה ושתיה.
וכך פסק בשו"ע סי' תק"נ סעי' ב' "צומות הללו, חוץ מט' באב, מותרים ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה, ואין צריך להפסיק בהם מבעוד יום".
וביאר המשנ"ב ס"ק ז' "ואין צריך וכו' מבעוד יום – כמו בט"ב אלא מותר בהם באכילה ושתייה בלילה". וכתב בשער הציון ס"ק ט "ועיין באליה רבה בשם השל"ה דבעל נפש צריך להפסיק גם מבעוד יום".
וכתב הכה"ח ס"ק י"ד ואין צריך להפסיק בהם מבעוד יום. ואיזה יחיד שמרגיש בעצמו שיוכל לעמוד בזה טוב לו שיפסיק באכילה מבעוד יום בכל ארבעה צומות. של"ה דף קצ"ט ע"ב, אליה רבה אות ב', נוה שלום אות ה'".
ובסי' תקסד ס"ק י"ב כתב "ראוי למאן דאפשר שלא יאכל בשר וישתה יין לפני התענית וגם לאחר התענית, ודוקא למאן דאפשר. ים של שלמה סוף פרק ה' דחולין. וכן כתב בתשובותיו סוף סימן צ"ב והבאנו דבריו לעיל סימן תקנ"ח אות ט"ז יעו"ש".
ובסי' תקמט ס"ק יא "ולא יאכל בלילה קודם התענית יותר מהרגל שלו דאז לא יועיל התענית שהרי אותו מותר שאוכל ישמור לו ביום התענית. קיצור של"ה, נוה שלום אות ב', אליה רבה סימן תקס"ג אות א', בגדי ישע סימן תקס"ד. ונראה דבאדם כחוש יש להקל לאכול יותר כדי שלא יזיק לו התענית".
למעשה כתב א"א הקדוש דאין להחמיר באכילה רק בתענית יחיד כשלא פירש, וכן דעת הרב מאמ"ר חגים פכ"ד סעי' מח.
וכתב הבן איש חי שנה ראשונה פרשת דברים ה "אסור לעשות רקודים ומחולות מן י"ז בתמוז עד אחר ט"ב… וכן ה"ה ביום י"ז בתמוז עצמו שלא ילך בשום אופן וההולכין בעבור שכרם אין רואין ס"ב, וכן צריך להזהר בעשרה בטבת בלילה וביום, שלא לעשות רקודים ומחולות ועיין אליה רבא סק"א ואשל אברהם סוף ס"ק יו"ד ושאר אחרונים", וכתב מרן הרב שם שה"ה לשאר תעניות שאין לערוך שמחות בלילה.
וכתב שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן קסח "נשאלתי מידידי הגאון ר' מנחם פאלאק זצ"ל בשנת תש"י שחל שבעה עשר בתמוז ביום א' אם יש לעשות נישואין בליל מוצאי ש"ק אור לי"ז בתמוז. והשבתי שלצורך יש להתיר. דלכאורה תלוי זה במחלוקת הראשונים אם התענית מתחיל בלילה ואומרים עננו באור התענית דלבעל המאור תענית דף י"א שאין אומרים משום שהתענית מתחיל מבקר, גם דיני בין המצרים אין מתחילין אלא מהבקר.
מכל מקום לענין זה שמדינא לא היה לן לאסור כלל אלא שהוא מנהג בעלמא משום אבלות דרבים ולא מסמנא מלתא אפשר גם הרי"ף ורש"י ורמב"ן הסוברים דהתענית מתחיל מבערב יודו שלענין זה הוא רק מהזמן שניכר שמתאבלין שהוא מהבקר שמתחילין להתענות. וגם לבד זה במנהג יש לילך אחר המיקל ולכן יש להתיר לצורך ובאופן זה שחל י"ז בתמוז ביום א' שהוא דבר שאינו מצוי לא שייך לחקור איך נהגו דבדבר שלא מצוי לא שייך מנהג ולכן יש להקל".
דעת הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה תעניות פי"ג ס"א וארחות הלכה הע' 1) שאין ראוי לעשות כן אם לא בשעת הדחק [אך בליל תענית אסתר אפשר], ואף ביחס לסעודת שבע ברכות, דעתו (שם דבר הלכה אות א) שאין נכון כל כך לקיימה בליל התענית, שהרי כתב בשעה"צ (ס"ק ט) שבעל נפש יחמיר בכל העינויים כבר מהלילה.
העולה
אין לערוך שמחות בליל התענית י"ז בתמוז ועשרה בטבת.