שאלה

נוזל שוקולד פרווה שהוכן בסיר חלבי בן יומו
אפשר להכין איתו עוגה פרווה בתנור בשרי?

תשובה

כשהמיס שוקולד פרווה בכלי חלבי בן יומו, לדעת השו"ע נחשב השוקולד כפרווה ממש ומותר להשתמש בו כמו שוקולד פרווה. אבל לדעת הרמ"א תולה דין השוקולד בכוונתו. אם כשהמיס השוקולד כוונותו הייתה בסתם מותר לכתחילה לבשלו בתנור בשרי, אבל עדיין אין לאכול אותו ביחד עם בשר, אבל אם בשעה שהמיס השוקולד הייתה הכוונה כדי לאפותו בתוך עוגה בתנור בשרי, יש מחלוקת הפוסקים האם מותר לכתחילה לבשלו בתנור בשרי ולכן לכתחילה יש להחמיר שלא לבשלו בתנור בשרי ובשעת הדחק מותר, אבל עדיין לכתחילה אין לאכול אותו ביחד עם בשר.

מקורות

השאלה הזה מקיף בו כמה עניינים שונים. ראשית כל נתחיל לדון בדין השוקולד שהומס בכלי חלבי בן יומו, האם נחשב השוקולד עכשיו כשוקולד חלבי על ידי בישול בכלי חלבי או שעדיין דינו של השוקולד כשוקולד פרווה?
כשבישל בתוך כלי מאכל חלבי אז נחשב הכלי ככלי חלבי, אבל דין האוכל שבושל בו (בתוך כ"ד שעות מבישול מאכל חלבי) נקרא נותן טעם בר נותן טעם (נ"ט בר נ"ט) ופירושו שכשבישל המאכל חלבי אז טעם חלב נכנס לתוך הכלי, וכשבישל בתוך הכלי עוד פעם (מאכל פרווה) אז הטעם החלבי שבתוך הכלי יוצא מהכלי ונכנס לתוך האוכל, וזה נקרא נ"ט בר נ"ט.
בנוגע לדין זה של נ"ט בר נ"ט (כשמאכל השני הוא פרווה) האם עדיין נחשב כפרווה או כמין הראשון (במקרה שלנו חלבי) יש מחלוקת בין מרן הב"י ובין הרמ"א. ביו"ד סי' צ"ה סעיף ב' פסק השו"ע שדינו כפרווה לגמרי אבל הרמ"א שם חולק וכתב שיש מחמירים לכתחילה שיש בזה הדינים כמו מין הראשון, ובדיעבד מותר בכל ענין. ולכן השוקולד בנידון דידן לדעת השו"ע נחשב כפרווה לכל דבר, ומותר להשתמש בו בעוגה פרווה ולאפותו בתנור בשרי. אכן לדעת הרמ"א הנ"ל שלכתחילה יש להחמיר (שדינו כמין הראשון שבישלו בתוך הסיר) יש לדון:
הרמ"א בעצמו ממשיך שם שדווקא לאכול ביחד עם מין השני אסור לכתחילה, אבל ליתנו בכלי של המין השני מותר לכתחילה, וכן נהגו. ולכן השוקולד שהומס בכלי חלבי בו יומו אין לאכול את השוקולד ביחד עם בשר אבל מותר לכתחילה להשים את השוקולד בכלי בשרי. וכן אם רוצה לערבב את השוקולד ביחד עם שאר דברים לאפות עוגה פרווה דינו כפרווה. (אבל אין לאכול העוגה ביחד עם בשר כנ"ל.) אבל יש לדון האם לבשל אותו בתנור בשרי דינו כמו לאכול אותו ביחד עם בשר שאסור לכתחילה, או האם דין בישול השוקולד כמו דין לשים אותו בכלי בשרי שמותרת לגמרי?
בתפארת למשה (על הש"ך ס"ק ה') ורעק"א (בהשמטות) וחמודי דניאל (סי' ל"ז) כולם כתבו שדין בישול השוקולד בתנור בשרי שווה לדין של השתמשות אתו בכלי בשרי שמותר לכתחילה, אבל להמיס שוקולד בכלי חלבי (לכתחילה) אם דעתו לאפות אותו בתנור בשרי, הפרי מגדים (משבצות זהב ס"ק ד') מביא דעת הב"ח ופרי חדש שמתירים בזה לכתחילה, אבל הפמ"ג בעצמו כתב שיראה לאסרו אם בדעתו לבשלו עם מין השני, ובס"ק ה' מסיק שלכבוד שבת וכדו' יש מקום להקל.
ולכן אם בשעה שהמיס השוקולד בכלי חלבי בן יומו הייתה בלי כוונה לאפות אתו בתנור בשרי רק בסתם, מותר לכתחילה לאפות אתו בתנור בשרי, אבל, אם בשעה שהמיס השוקולד הייתה הכוונה כדי לאפות אתו בתנור בשרי יש מחלוקת הפוסקים האם מותר לבשלו בתנור בשרי או האם דינו כחלבי ממש ואסור לבשלו בתנור בשרי, ובשעת הדחק מותר לכולי עלמא.
למסקנא: כשהמיס שוקולד פרווה בכלי חלבי בן יומו, לדעת השו"ע נחשב השוקולד כפרווה ממש ומותר להשתמש בו כמו שוקולד פרווה. אבל לדעת הרמ"א תולה דין השוקולד בכוונתו. אם כשהמיס השוקולד כוונותו הייתה בסתם מותר לכתחילה לבשלו בתנור בשרי, אבל עדיין אין לאכול אותו ביחד עם בשר, אבל אם בשעה שהמיס השוקולד הייתה הכוונה כדי לאפותו בתוך עוגה בתנור בשרי, יש מחלוקת הפוסקים האם מותר לכתחילה לבשלו בתנור בשרי ולכן לכתחילה יש להחמיר שלא לבשלו בתנור בשרי ובשעת הדחק מותר, אבל עדיין לכתחילה אין לאכול אותו ביחד עם בשר.