שאלה

מי שנפטר בחו״ל שעתיים לפני החג ,וקברו אותו בחול המועד
מתי צריכים להתחיל לשבת שבעה?

תשובה

אבלות מתחילים לספור מיום טוב שני של שביעי של פסח, והוא עולה בחשבון המנין.
אמנם היכא שזה יכול לגרום לזלזול ביו"ט שני יש מקום לומר שאינו עולה מן המנין והדבר נתון לשיקול הרבנים באותו מקום.

מקורות

כתב השו"ע סי' תקמ"ח סעי' א' "הקובר את מתו בתוך הרגל לא חל עליו אבילות ברגל, אלא לאחר הרגל מתחיל למנות ז' ונוהג בהם אבילות; ומונה שלשים מיום הקבורה ונוהג בשאר השלשים ככל גזירת שלשים".
וכתב השו"ע בסעי' ב' לגבי יו"ט שני "במקומות שעושין שני י"ט מונה השבעה מיום טוב שני האחרון, אף על פי שאינו נוהג בו אבילות, הואיל ומדבריהם הוא עולה לו מן המנין; ומונה מאחריו ששה ימים בלבד. הגה: אם יום שני של ר"ה עולה למנין ז' עבי"ד סימן שצ"ט סי"ג בהגהות", וכן כתב השו"ע ביו"ד סי' שצ"ט סעי' ב'.
וכתב המשנ"ב בס"ק ח' "עולה לו מן המנין – וה"ה בשני ימים טובים של ר"ה בין שנקבר ביום א' ע"י עכו"מ ובין שנקבר ביום שני שאינו נוהג בהן אבילות לכו"ע מ"מ יום שני עולה לו מן המנין", וביאר בשער הציון ס"ק ה' לגבי שני ימים טובים של ראש השנה, וז"ל "מגן אברהם וש"ך ביורה דעה סימן שצ"ט וב"ח שם ואליה רבה וישועות יעקב וחיי אדם, דלא כט"ז וסיעתו שמחמירין בזה".
וכן כתב הכה"ח בס"ק ז' "מונה השבעה מיום טוב שני האחרון וכו'. והוא הדין בשני ימים טובים של ראש השנה כגון שמת לו מת ביום טוב ראשון של ראש השנה מונה השבעה מיום טוב השני דהוי גם כן מדבריהם. ב"ח ביורה דעה סוף סימן שצ"ט, ש"ך שם ס"ק ח'. מיהו הט"ז שם ס"ק ז' לחלק יצא דדוקא כשנקבר ביום שני דראש השנה עולה לו אבל נקבר ביום ראשון אין עולה לו יום שני יעו"ש. וכן כתב בסימן זה ס"ק א'. וכן כתב המבי"ט חלק ב' סימן פ"ט, פרח מטה אהרן חלק א' סימן צ"ח. אמנם המגן אברהם ס"ק ב' כתב דיש להקל כהב"ח ודעמיה יעו"ש. וכן כתב אליה רבה אות ב'. וכן בתורת חסד סימן ד' ובגנת ורדים חלק יורה דעה כלל ה' סימן ז' הסכימו להלכה כהב"ח יעו"ש. וכן הסכים בית דוד סימן שי"ג, שלחן גבוה אות ג', ישועות יעקב אות ג', מטה יהודה מ בספרו שבט יהודה על יורה דעה סימן שצ"ט, וכתב וכן הם נוהגים. וכן העיד מהר"ם אמארילייו שכן נעשה מעשה בבית דין של הרב פרח מטה אהרן, והובאו דבריו בספר תורת חיים חלק ג' בספר עוללות הכרם סימן י"א, יד אהרן בהגהות בית יוסף, ערך השלחן אות א', נהר שלום אות ב', חכמת אדם כלל קס"ט אות ב', משנה ברורה אות ח'", כלומר שאף בשני ימים טובים של ראש השנה היום השני עולה לו למנין ימי אבלות.
וכתב הכה"ח בס"ק ט' על דברי הרמ"א "עיין ביורה דעה סימן שצ"ט וכו'.צריך עיון דלא נזכר שם מזה כלום. לבושי שרד. וי"ל שרומז אל מה שכתוב שם בהגה דאין שום אבילות דאורייתא וכו', ואם כן כיון שהוא דרבנן הולכין בספיקו להקל, ועל כן גם יום טוב שני של ראש השנה עולה למנין שבעה ולא אמרינן דכיומא אריכתא דמיא. ועיין לעיל סימן תקכ"ו אות כ"ט".
והוסיף עוד בכה"ח ס"ק ח' "אפילו היה יום טוב שני האחרון בשבת כגון ביום טוב של גליות אפילו הכי עולה דלא גרע משמע שמועה קרובה בשבת דעולה. ב"ח שם".

וכתב השו"ע בסעי' ד' "זה שאמרנו שהקובר מתו ברגל לא חלה עליו אבילות, הני מילי דברים של פרהסיא; אבל דברים שבצנעה, נוהג (מיהו מותר לישן עם אשתו בחדרו ואין צריך שמירה)".
נקבר ביום טוב שני
וכתב השו"ע בסעי' ג' "הקובר את מתו בי"ט שני של גליות שהוא יום טוב האחרון, או בי"ט ב' של עצרת, נוהג בו אבילות אם היה אותו היום יום מיתה וקבורה, הואיל וי"ט שני מדבריהם ואבילות יום ראשון של תורה, ידחה עשה של דבריהם מפני עשה של תורה; אבל אם קברו ביום טוב שני של ר"ה, אינו נוהג בו אבילות, ששניהם כיום ארוך. הגה: ויש חולקים דסבירא להו דאין נוהג אבילות בשום יום טוב שני, וכן מנהג פשוט ואין לשנות. (רבינו חננאל והרא"ש)".
אולם ביו"ד השו"ע בסי' שצ"ט סעי' י"ג כתב לאחר שהביא דין זה " והעולם נוהגין שלא להתאבל בי"ט שני של גליות על שום מת, אפילו הוא יום מיתה וקבורה. הגה: דסוברין כדעת האומרים שאין שום אבלות דאורייתא, וכן המנהג פשוט, ואין לשנות (ר"ת ור"י ורא"ש).
וכתב המשנ"ב בס"ק י"ב "יום מיתה וקבורה – אבל אם מת מאתמול ונקבר ביום אחרון יום קבורה מד"ס ואינה דוחה יום טוב אף על פי שהוא רק מדברי סופרים". וכתב בס"ק י"ד "דאין נוהג וכו' – טעמם דס"ל דאפילו אבילות יום ראשון הוא רק מדרבנן ולכך שמחת הרגל עדיפא דהוא מצוה של רבים". וכתב הכה"ח בס"ק י"ג שהעיקר כדברי הרמ"א, שכן כתב השו"ע ביו"ד וכתב בס"ק י"ד "וכן המנהג פשוט ואין לשנות. ומי שבא לנהוג כדברי הגאונים מוחין בידו משום לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות שכבר קבלנו עלינו לנהוג בזה כר"ת והרא"ש. ב"ח".
למעשה במקום שיש חשש שיצא תקלה כתב באגרות משה באו"ח ח"ג סי' ע"ו שלא יקברו ביום טוב שני וז"ל "אבל הרי חזינן שיצא מזה תקלות שעוברים על כמה איסורים בהודעת הלויה בקריאה בטעלעפאן שהקרובים והמכירים יבואו ללוות את המת והרבה מהמלוים נוסעים במאשינעס מביתם עד מקום הלויה ואחר כך לבית הקברות, וזה הא אסור כמפורש /בסי' תקכ"ו/ בסעיף ו' המלוים את המת אסורים לרכוב על בהמה אפילו ביום טוב שני ואפילו האבלים והמג"א כתב דאפילו בספינה אסור וכ"ש במאשינעס שאסור אף להבנים והאחים, והוא להרבה מחסרון ידיעה שזה מוכיח שאינם מבני תורה שהוא טעם לאסור לגמרי כמו בבני בשכר לבד האיסור לפני עור, ולהרבה הוא מצד שאינם שומרי תורה בעוה"ר שנמצא שאלו שסדרו הלויה גרמו לעבור ואיכא איסור לפני עור דאף למזידין איכא איסור לפני עור, וגם הוא בזיון היותר גדול להמת שחללו ממש יום טוב שני באיסור בשבילו לכן לענ"ד פשוט וברור שעל הנהלת עדת ישראל להודיע שאין מסדרין שום קבורה ביום טוב שני אף כשעי"ז יהיו שלשה ימים לפעמים שלא יוכלו לקבור. ".ובשנית כתב ביו"ד חלק ג סימן קסא "והנה כבר כתבתי באגרות משה או"ח ח"ג סימן ע"ו שהיום אין לקבור ביום טוב שני, ואלו שעושין כדין ואין מקברין מהטעם שכתבתי שם, דמשום שלא בקיאי בדיני גריעי במדינה זו מבני בשכר (ביצה ו' ע"א תוד"ה והאידנא), אין להם דין אנינות ביום שני". ואפשר שזה מה שאמרו הרבנים שם.
העולה
אבלות מתחילים לספור מיום טוב שני של שביעי של פסח, והוא עולה בחשבון המנין.
אמנם היכא שזה יכול לגרום לזלזול ביו"ט שני יש מקום לומר שאינו עולה מן המנין והדבר נתון לשיקול הרבנים באותו מקום.