שאלה

מניין שטעו בקריאת התורה בחול המועד וקראו "אם כסף תלווה…" במקום "קדש", מה יעשו מחר?

תשובה

ישלימו מחר את הקריאה שהחסירו.

מקורות

כתב השו"ע סימן תצ סעי' ה' "סימן הפרשיות של שמונת ימי הפסח, משך, תורא, קדש, בכספא, פסל, במדברא, שלח, בוכרא; וזה הסדר לא ישתנה כי אם כשחל פסח ביום ה', שביום שלישי שהוא שבת קורא ראה אתה אומר אלי שהוא פסל, וביום א' ב' ג' קורין קדש, בכספא, במדברא".
וביאר המשנ"ב בס"ק ח' "משך תורא – והם סימני ראשי פרשיות, דהיינו: יום ראשון משכו וקחו וגו' יום ב' שור או כשב, יום ג' קדש לי כל בכור, יום ד' אם כסף תלוה, יום ה' פסל לך, יום ו' במדברא דהיינו וידבר וגו' במדבר סיני ויעשו בני ישראל את הפסח, ביום ז' פ' בשלח, ביום ח' בוכרא כל הבכור אשר יולד וגו'". והוסיף הכה"ח בס"ק כ' " וטעם סדר פרשיות הללו משום דבשני אית לן למיקרי שור או כשב משום דכתיב ביה וספרתם לכם ובשני מתחילין לספור את העומר, ובשביעי אית לן למיקרי ויהי בשלח שבשביעי אמרו ישראל שירה על הים, והשאר כולן נקראות כסדר כתיבתן בתורה וכתוב בהן מענינו של פסח. הר"ן פרק בני העיר, מגן אברהם ס"ק ג', חק יעקב אות ז', רבינו זלמן אות ח' ואות ט'".
וכתב הבה"ל בד"ה "סימן הפרשיות וכו' – בפמ"ג בשם הפר"ח אם טעה ושינה הסדר בד' ימי חול המועד קורין ביום שלאחריו פ' שדילג, ונסתפק הפמ"ג גם בי"ט אם קרא ביום א' פ' שור למה לא יקרא ביום ב' פרשת משכו שדילג", כלומר שדעת הבה"ל שאם טעו יקראו ביום השני את הפרשה ששכחו לקרותה אתמול, וכן הדין בכל ימי חול המועד, אך לא גילה את דעתו מה הדין אם עדיין לא גללו את הספר תורה.
וכתב הכה"ח בס"ק כ"ב "אם במקום משכו קרא קדש וגמר הפרשה ובירך המשלים ברכה אחרונה יצאו ידי חובתם ויום שלישי יקרא משכו וטוב שיקרא גם פרשת קדש… שלמי צבור דף רפ"ו אות י"ג, לדוד אמת בתורת השלמים סימן משך אות י"א". וכתב בס"ק כ"ג "וכן הדין גם כן שאם במקום משכו קרא בכספא או פסל או בשלח, אם כבר בירך המשלים ברכה אחרונה עלתה להם וביום השלישי יקרא משכו וקדש ופרשת בכספא או פסל או בשלח יחזור לקרות שנית ביום המיוחד שקבעו חז"ל, ואם נזכר קודם צריך לגלול הספר תורה ולקרות פרשת משכו כמ"ש בסמוך. שלמי צבור שם אות י"ד, לדוד אמת שם אות י"ב. ועיין לעיל סימן תפ"ח אות כ"ח".
וכתב בס"ק כ"ז "אם טעה ושינה והקדים המאוחרת בסדר ארבעה ימים של חול המועד קורא ביום של אחריו פרשה שדילג ואף על פי שלא קראן כסדר הכתוב בתורה יצא. מהריק"ש בהגהותיו, פרי חדש, חק יוסף אות ח', יד אהרן בהגהות הטור, שלחן גבוה אות ט', ברכי יוסף אות ג', וכתב שכן הסכימו מה"ר אברהם אזולאי והרב בני חיי והכי נקטינן ודלא כמהר"י קוב"ו ומהר"ש יצחקי שהורו למי שקרא בכספא במקום קדש שאף למחר יקרא בכספא יעו"ש. וכן כתב בספרו לדוד אמת סימן ט' אות ח', שלמי צבור דף רס"ח ע"ב, כסא אליהו אות ב', אשל אברהם אות ג', רבינו זלמן אות ט'. ועיין באות שאחר זה". ששם כתב "ואם טעה שליח ציבור וקרא בכספא במקום קדש וכשסיים עולה ראשון ברכה אחרונה הרגישו שהם טועים, כתב המטה יהודה דיגללו ספר תורה ויקראו קדש ועולה שני יקראו עמו שיעור תרי גברי ועולה ראשון יצטרף עם העולים לחובת היום, וכתב דאף על גב דכתב הפרי חדש בשם מהריק"ש שאם טעה ושינה בסדר ארבעה ימים של חול המועד יצא, התם שכבר סיים הקריאה, אבל כאן שעדיין ספר תורה לפניו ונזכר בעולה ראשון לא יסיים כי אם בסדר היום יעו"ש. וכן כתב שערי אפרים שער ח' אות י"ז. אמנם המחזיק ברכה אות ב' כתב כיון שקרא העולה ראשון פרשת אם כסף ובירך ברכה אחרונה יגמרו קריאתם בפרשת אם כסף ולמחר יקראו פרשת קדש כיון דכולהו שייכי ואין קפידא ולא יגללו הספר תורה, והכי עדיף ממה שכתב הרב ז"ל דיגללו הספר תורה ומנין העולים יהיו משני פרשיות יעו"ש. וכן כתב בספרו לדוד אמת שם. וכתב השלמי צבור דף רפ"ח אות ב' דאפילו נזכר מהטעות בעולה ראשון קודם שבירך ברכה אחרונה לא יגלול הספר תורה לפרשת קדש אלא יגמור כל הקריאה בפרשת אם כסף ולמחר יקרא פרשת קדש במקום בכספא. וכן כתב הרב לדוד אמת בתורת השלמים סימן קדש אות א'. מיהו נראה דזהו דוקא בקהל הקבוע בבית הכנסת דאלו שהתפללו היום בבית הכנסת זו יתפללו גם למחר, אבל אם מתחלפים כולם או מקצתם כל זמן שלא גמרו הקריאה של אם כסף יש לגלול הספר תורה ולקרות פרשת קדש, דהא אי אפשר להניח קדש למחר כיון שבאים אחרים שלא קראו אם כסף ואלו של היום אם לא יקראו קדש הרי חסרו פרשה אחת דהא למחר יקראו גם כן אם כסף עם קהל אחר. ועוד יש לומר דהני מילי דוקא במקום שאין בו אלא בית הכנסת אחד, אבל אם יש בתי כנסיות הרבה יש לחוש משום איסור לא תתגודדו אם אלו קורין קדש ואלו קורין אם כסף. ועוד יש לומר אפשר דיש סוד בדבר לקרות דוקא דבר יום ביומו. ועל כן יש לעשות כמו שכתבנו. ועיין בית דוד סימן ס' ויפה ללב חלק ג' אות ב' ודוק. ועוד עיין לקמן אות ל"א", כלומר שלכתחילה ישלימו ויתקנו את הקריאה של היום, ואם סיימו לקרות וגללו את הספר תורה והחזירו למקום לכולי עלמא יקראו מחר את הקריאה שהחסירו וראה לקמן.
וכתב הכה"ח בס"ק ל"א "חוץ מפרשת אם כסף אם טעה שבמקום קדש קרא באחת משאר פרשיות המועד כל עוד שלא בירך העולה השלישי ברכה אחרונה צריך לגלול הספר תורה ולקרות פרשת קדש, ואם כבר גמר השלישי הפרשה ובירך עלתה הקריאה ופרשת קדש שדילג אין לה תשלומין ביום אחר כלל. שלמי צבור שם אות ה'. אמנם בספר אות אמת אות ע"ט כתב להשיג על זה שכתבו לחלק בין אם כסף לשאר פרשיות דהא מדברי מהריק"ש שכתבנו לעיל אות כ"ז משמע דאין חילוק, ועל כן כתב דאפילו אם טעה וקרא אחת משאר פרשיות במקום קדש שיקרא קדש ביום שהיתה ראויה לקרות אותה פרשה שקרא במקום קדש, וכן הדין בכל אחד מארבעה ימים של חול המועד אם טעה והחליף זה בזה בכל גוונא יעשה כמשפט הזה יעו"ש. ועיין לעיל אות כ"ח שכתבנו דהני מילי במקום שאין להם אלא בית הכנסת אחד דכולי עלמא ידעי שקורין היום מה שדלגו אתמול, אבל אם יש בתי כנסיות הרבה אף אם טעו וקראו אם כסף במקום קדש אם לא גמרו עדיין הקריאה יקראו קדש, ואם גמרו שכבר בירך השלישי ברכה אחרונה עלתה להם הקריאה ופרשת קדש שדילג אין לה תשלומין ליום מחר".
יוצא שאם גללו את הספר תורה והחזירו להיכל אם החליפו בין יום אחד להבא אחריו ישלימו את הקריאה ביום שלאחריו ואם החליפו אם שני ימים אחריו אז ישלימו את הקריאה שני ימים שלאחריו.
ואם עדיין לא החזירו את הספר תורה לדעת הברכ"י יחזירו את הספר ולדעת הכה"ח יגללו ויקראו את הקריאה של היום. למעשה שאלתי את מו"ר הגדאון הרב יוסף אליהו והורה כדברי הברכ"י.
העולה
ישלימו מחר את הקריאה שהחסירו.