שאלה
יש מניעה או חסרון לברך ברכת האילנות בליל ראש חודש ניסן ?
מדובר בפעילות עם נוער שספק גדול אם יברכו אם לא שנארגן אותם לזה בזמן הנ"ל.
תשובה
אפשר לברך ברכת אילנות עם שם ומלכות גם בליל ר"ח ניסן ורק שיהא אור טוב, ובודאי שיש בזה זיכוי הרבים גדול במה שאתם מזכים אותם לברך.
מקורות
הנה שאלה זו מתחלקת לשתים האחד האם יש בעיה לברך בליל ר"ח ניסן כי אולי יש דין דוקא בניסן ביום והשני האם יש דין לברך דוקא ביום או אפשר לברך גם בלילה?
הנה מקור דין זה הוא בגמ' בברכות דף מג: שהגמ' אומרת שהיוצא בימי ניסן צריך לברך ברכת האילנות וכן לשון הרמב"ם פ"י מהל' ברכות הל' יג' וגם לשון הטור והשו"ע באו"ח סי' רכו' סעיף א' שהיוצא בימי ניסן ולכאורה היה נראה לדייק מדבריהם שדוקא יוצא ביומי ניסן עצמם ולא לפני ואחרי וכן מדייק ההלכות קטנות ח"ב סי' כח' ומביאו הכף החיים סי' רכו' ס"ק א' אבל ההלק"ט רק מדבר על שקדים שגודלים הרבה לפני ניסן בתשובתו והוא לא מדבר על דברים אחרים.
אבל שיטת רוב הפוסקים שזה לאו דוקא כך מפורש בריטב"א ר"ה יא. ד"ה "האי" וז"ל "יומי ניסן לאו דוקא אלא כל מקום ומקום לפי מה שהוא דמלבלבי" וכן במרדכי בברכות סי' קמח' לא כתב יומי ניסן וכן בעוד ראשונים וכך הכריעו האחרונים הלא הם המחצה"ש סי' רכו' וכן בא"ר ס"ק א' בשם צידה לדרך [מאמר א' כלל ג' פכ"ח], הגהות חת"ס, באר היטב ס"ק א', חיי"א כלל סג' אות ב', ובמ"ב ס"ק א' ועוד וכן פסק להלכה הציץ אליעזר חי"ב סי' כ' אות ג'.
אמנם על דרך הסוד יש לברך רק ביומי ניסן כמו שכתב הברכ"י אות ב' ובפתח הדביר ס"ק ב' ומביאם הכף החיים ס"ק א' וגם כך מכריע הכף החיים לא לברך רק ביומי ניסן וכן הוא אומר שזה המנהג. אבל שיטת רוב הפוסקים אינה כן כאמור.
ובברכ"י רצה לומר פשרה בין האחרונים שדברי הלק"ט הוא מדבר על שקדים שתמיד מלבלבים לפני ניסן לכן אין לברך ע"ז משא"כ אם כל האילנות באותו שנה לבלבו לפני הזמן אז זה כמו הצידה לדרך ויש לברך ע"ז קודם ניסן ג"כ ובשו"ת הר צבי סי' קיח' הסביר את הדברים שהברכה צריכה להיות בזמן שרוב האילנות מלבלבים ולכן ההלק"ט אומר שבגלל ששקדים רגילים ללבלב לפני ניסן זה לא סיבה לברך ע"ז אבל באמת גם לפי ההלק"ט ניסן זה לאו דוקא שם החודש ניסן אלא זמן הלבלוב ובאמת ע"ז יכול להיות שגם הכה"ח הנ"ל יודה שניסן זה לא ממש חודש ניסן אלא זמן הלבלוב.
וממילא בנדון דידן שהם רוצים לברך בליל ניסן לא מצאנו סיבה שלא יברכו לפי רוב האחרונים ודאי שהם יוכלו לברך וגם לפי הלק"ט לא ברור שא"א לברך וגם לפי המקובלים מכיון שכבר נכנס ניסן מסתבר שאפשר לברך ע"ז.
ובנדון השני האם אפשר לברך בלילה והנדון תלוי שגם פה יש לדייק את לשון הגמ' שהלשון הוא היוצא "ביומיה" ניסן משמע דוקא בימים וכבר הסתפק בזה בהר צבי הנ"ל אבל באמת דיוקו חלש מאד שהרי מצאנו גם לשון זו בב"מ קב: שעביד איניש דפרע ביומיה דמשלם זימניה ונפסק בשו"ע חו"מ שיז' סעיף א' ולא מצאנו מי שיאמר שזה דוקא ביום אבל איך שלא יהיה כל הפוסקים חלקו על דברי הגרצ"פ שהסתפק בזה הלא הם היין טוב [רחמים לפני יותר ממאה שנה] סי' מד', הציץ אליעזר הנ"ל אות ו' והרבבות אפרים ח"ו סי' תנח' אות ב' וכן גם בכסא שלמה [מאזוז] סי' כט' אות ג' וכך הוא גם מביא מהיפה ללב.
היוצא ששיטת רוב רובם של האחרונים שאפשר לברך בלילה ובאמת קשה למצוא מקור למה לא לברך בלילה אבל כבר הזהיר בציץ אליעזר הנ"ל שיהא שם אור טוב בשביל שיראו את זה טוב אחרת א"א לברך ע"ז.
העולה למעשה אפשר לברך ברכת אילנות עם שם ומלכות גם בליל ר"ח ניסן ורק שיהא אור טוב, ובודאי שיש בזה זיכוי הרבים גדול במה שאתם מזכים אותם לברך.