שאלה
מוכר דגים שיש לו חנות אבל הוא לא שומר שבת בוודאי שמוכר דגים בפחות מחצי מחיר מחנות של שומר שבת, מה עדיף? האם יש בעיה לקנות אצלו? (יש לציין כי החנות סגורה לגמרי בשבת)
תשובה
כשיש חנות של נכרי או יהודי שאינו שומר תורה ומצוות, ויש עוד חנות של יהודי השומר תורה ומצוות מצוה להעדיף את היהודי השומר תורה, והיא מצוה מן התורה, אך כ"ז כשההפרש מועט, אך אם הוא הרבה אין מצוה, ואם הוא יותר משישית אין להחמיר לכו"ע
מקורות
באופן כללי בענין קניה מאדם כזה כשאין חנות אחרת אין איסור כלל, ובפרט כשהחנות סגורה בשבת:
בענין קניה מאדם שאינו שומר תורה ומצוות במקום שיש אדם שומר תורה, עיין גמ' פסחים דף כא: "תניא לא תאכלו כל נבילה, לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי וגו' אין לי אלא לגר בנתינה ולעכו"ם במכירה וכו' ור' מאיר או להקדים נתינה דגר למכירה דנכרי ור' יהודה הא לא צריך קרא כיון דגר אתה מצווה להחיותו ועכו"ם אי אתה מצווה להחיותו, לא צריך קרא סברא הוא" ע"כ, רואים מהגמ' שאם יש לי אפשרות לתת לאדם שאני מצווה להחיותו, "לא צריך קרא סברא הוא" ואם יש אפשרות להקדים אדם שמצווה להחיותו, אפי' בהפסד ממוני, פשוט בגמ' שחייב להקדימו.
ומכיון שדין המחלל שבת בפרהסיא כדין האפיקורסים שדינם מבואר בשו"ע יו"ד סי' רנ"א סעיף א' "מי שהוא עברין במזיד על אחת מכל מצוות האמורות בתורה ולא עשה תשובה אינו חייב להחיותו ולא להלוותו", מבואר שאין חיוב להחיותו, וא"כ פשוט שהשומר שבת קודם לשאינו שומר שבת, (ובענין אם תינוק שנשבה חייבים להחיותו עיין שו"ת תשובות והנהגות (ח"ו סי' צ') שהביא בזה מח' גדולה, ובכלל אם נחשבים היום תינוק שנשבה עיי"ש, ובשו"ת שבט הלוי (ח"ו סי' ל"ו) ואכמ"ל, אולם מ"מ גם אם בשאר התורה נחמיר לומר שמצווים אנו להחיותם אך כאן שמדובר במצוות עשה לתת לשומר תורה ומצוות ודאי שיש להחמיר שאין אנו מצווים להחיותם, ועיין גם בהערות תורת חסד על ספר אהבת חסד (לבעל החפץ חיים זצ"ל, ח"א פרק חמישי סוף אות ב') שצריך להקדים השומר תורה ומצוות מדין עמיתך, ע"פ המכילתא שנביא לקמן, והביא שם שכן פסק בתשובות והנהגות (ח"ה סי' תת"ה) ושמע גם פסק זה מהגריש"א זצ"ל).
ובתשובת הרמ"א (סי' י') וז"ל "היסוד הגדול השלישי, הנה הוא במדרש תורת כהנים פרשת בהר (פ"ג) וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך, למדה תורה דאם באת לקנות קנה מיד עמיתך, וכן למכירה ואין לומר דזהו דוקא כשהגוי והישראל נותנין בערך ובמקח אחד, אבל כשהגוי מוזיל טפי שרי ליקח ממנו כדי להרויח במקחו, הנה דברים אלו ג"כ הבל המה, דהא גרסנין בפרק איזהו נשך "תני רב יוסף אם כסף תלוה את עמי, עמי וגוי עמי קודם וכו' ופריך בגמ' עמי וגוי עמי קודם פשיטא, ומשני אמר ר"נ אמר רב הונא תנא לא נצרכה אלא דאפי' לגוי בריבית וכו', ואין לומר דוקא התם שאינו מפסיד משלו אלא שאינו מרויח, אבל במקום שמפסיד משלו כי הכא אינו צריך להקדים לישראל וכו', דהא בהדיא גרסנין פ"ק דע"ז (כ' ע"א) ובפסחים פרק כל שעה וכו'", והאריך בגמ' שהזכרנו לעיל.
וכן פסק באהבת חסד (חלק ראשון פרק חמישי סעיף ו') "ודע עוד דה"ה לענין מכירה ג"כ הצריכה תורה כשיהיה לישראל דבר מה למכור ונזדמן לפניו ישראל וכנעני, מכור לישראל וכן ה"ה לענין לקנות וכו'" ושם בסעיף ז' ואפי' אם הכנעני מוסיף מעט יותר על המקח, אפ"ה מוטב למכור לישראל בפחות וכן הוא הדין לענין קנין מוטב יותר שיקנה מישראל אפי' אם יצטרך להוסיף מעט יותר", אך מבואר מדברי אהבת חסד שהוא רק בהפסד מועט.
וכן ראיתי גם בהערות הגריש"א זצ"ל שהוכיח שאי"צ להוסיף הרבה מתוס' ע"ז (כ. ד"ה ור"מ) "וי"ל דדוקא נבילה שאינה שוה אלא דבר מועט לישראל שלא היו עובדי כוכבים מצויים ביניהם ולגר היא שוה הרבה כשאר בשר", מבואר בתוס' שהוא דוקא כשההפסד מועט (שו"ר שכתב כן בחידושי ח"ס בפסחים שם) וכן הביא הדרכי תשובה (יו"ד קמ"ט סק"ז) בשם השער משפט (סי' צ"ג) שג"כ דעתו שרק בדבר מועט (ומה שהביא שם מספר מרבה תורה שדוקא בפחות משוה פרוטה צריך עיון מגמרא פסחים מע"ז הנ"ל, ונראה שהפוסקים לא נקטו כן).
ובשו"ת מנח"י (חלק ג' סי' קכ"ט) ציין לשו"ת נחלת שבעה (שאלה נ"ה) וז"ל "מי שליבו מהסס ורוצה להיות מן המחמירין נ"ל כל מה שהוא הפסד הקרן קצת יותר משתות, הרי זה הפסד מרובה בלי ספק, שהרי בפחות משתות הוי מחילה, ש"מ שאין מקפידין על הפסד כזה שהוא פחות משתות הקרן, ודבר זה למדתי מהתרומת הדשן סימן של"ו וכו' וזה הוי הפ"מ אף לעשיר", וכן פסק לי פעם הגר"י אליהו שליט"א הלכה למעשה בנכרי וישראל.
וע"כ בנידון דידן שהוא הפרש של חצי מחיר, אין חשש כלל ויכול לקנות לכתחילה מהיהודי שאינו שומר תורה ומצוות.
מסקנה: כשיש חנות של נכרי או יהודי שאינו שומר תורה ומצוות, ויש עוד חנות של יהודי השומר תורה ומצוות מצוה להעדיף את היהודי השומר תורה, והיא מצוה מן התורה, אך כ"ז כשההפרש מועט, אך אם הוא הרבה אין מצוה, ואם הוא יותר משישית אין להחמיר לכו"ע.