שאלה
משגיח כשרות שנמצא במפעל מלפני עלות השחר והוא לא יכול להתפנות להתפלל כמו שצריך עד אחר חצות, יש לו שתי דקות פה ושם אבל לא מספיק לצאת ולהניח תפילין ולהתפלל ברכות קריאת שמע ועמידה.
מה סדר העדיפויות לפי הזמן שיש לו? להתפלל את כל התפילה תוך כדי עבודה בלי תפילין ולהניח תפילין אח"כ, לעמוד בצד ולהתפלל קצת ועוד קצת, תפילה קצרה?
תשובה
משגיח כשרות העובד מלפני עלות השחר עד אחרי חצות, דינו כעוסק במצווה ופטור מכל המצוות ואפי' קר"ש ותפילין, אמנם אם עיקר כונתו רק לשכרו י"ל שאין בזה דין עוסק במצווה פטור מן המצווה (ע"פ הביאור הלכה וערוה"ש הנ"ל), וגם אם עיקר כונתו למצווה אין כל התפקידים נחשבים לעוסק במצווה וע"כ אם יברר אצל מורה הוראה איזה תפקידים אינם נחשבים לעוסק במצווה יתפלל בזמן הזה, אך נראה שיש להקל לו לומר קרבנות ופסוד"ז תוך כדי עבודה, ולהניח טלית ותפילין בברכה לאחר פסוד"ז בשעת הדחק כזה. (אמנם תמוה הדבר שהכשר ישלח משגיח באופן כזה שיפסיד קר"ש או תפילה בזמנה, ועליו לבקש שהם ישלחו משגיח נוסף.)
מקורות
הנה שאלה זו נוגעת בסוגית עוסק במצווה פטור מן המצווה המוזכר בכמה מקומות בש"ס, בסוכה דף כו. "אמר ר' חנינא בן עקביא כותב ספרים תפילין ומזוזות הן ותגריהם וכל העוסקים במלאכת שמים, לאתויי מוכרי תכלת, פטורין מקריאת שמע ומן התפילה ומן התפילין ומכל מצוות האמורות בתורה, לקיים דברי ר' יוסי הגלילי שהיה אומר כל העוסק במצווה פטור מן המצווה" ע"כ, והובא בב"י אורח חיים סי' לח' סעיף ח', והוסיף שם בשם התוס' ורא"ש שכל זה דווקא בשעה שעוסק במצווה, וצריך להפסיק מן המצווה אך אם לא עסוק ממש יהיה חייב במצווה האחרת, והוסיף הבי' שם והביא מח' הראשונים האם כ"ז דווקא כשיתבטל לגמרי המצווה שעוסק בה או שגם אם לא יתבטל, שדעת התוס' ורא"ש ור' ירוחם שאם יכול לעצור את המצווה שעוסק בה, ולעשות את המצווה השנייה, ואח"כ לחזור לראשונה מחויב לעשות כן, אך דעת הר"ן והגהות אשר"י שאם אין לו טירחא כלל לעשות את שניהם יעשה שניהם, אך אם הדבר כרוך בטירחא "כיון שהוא עסוק במלאכתו של מקום, לא חייבתו תורה לטרוח ולקיים מצוות אחרות אע"פ שאפשר," ובשו"ע שם פסק "כותבי תפילין ומזוזות הם ותגריהם ותגרי תגריהם וכל העוסקים במלאכת שמים פטורים מהנחת תפילין כל היום זולת בשעת קר"ש ותפילה" (שלא יהיה כמעיד עדות שקר בעצמו), והוסיף הרמ"א "ואם היו צריכים לעשות מלאכתם בשעת קר"ש ותפילה אז פטורים מקר"ש ותפילין וכו'", וביאר המשנ"ב סקכ"ט שדעתו כהר"ן.
ולענין אם מקבל שכר, בביה"ל סימן תר"מ סעיף ז' ד"ה שלוחי מצוה הביא משו"ת כתב סופר שהוא דווקא אם כוונתו למצווה אבל בהולך בשכר ועיקרו של השליח להנאתו מתכיון אין בזה פטור מן הסוכה, וכן דעתו בביאור הלכה לס' ל"ח סע' ח' ד"ה "הם ותגריהם" (ושם דעתו שיש להקל בסופר בשכר עי"ש), וכן מצינו בערוה"ש סימן תר"מ סעיף ג' שג"כ דעתו שהמשמשים של חולה אם היה הטעם משום עוסק במצווה, היו משמשים בשכר חייבים בסוכה, ועפ"ז נראה שאם אותו משגיח כוונתו לשכר, אין בזה את הכלל של עוסק במצווה.
אך אם אין כוונתו העיקרית לשכר אז היה לו דין עוסק במצווה וכמו שכבר כתב המגדלות מרקחים סימן כז' (הוזכר גם בשו"ת רבני אירופה סימן ד') הנה נשאלתי אם מותר להחזיק משגיח על חלב, בכפר שאין דרים בו יהודים והוא יהיה מוכרח להתפלל שם בלא מנין, תשובה, הנה בער"ה אין פנאי להאריך ע"כ מוכרח אני לקצר, ותמצית תשובתי היא דחלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו הוא טריפה וכדי להציל אפי' איש אחד מישראל מאכילת טריפות מותר להתפלל כל ימיו בלא מנין, ואם א"א לו להתפלל כלל אז פטור לגמרי מתפילה, כי עוסק במצוה פטור מן המצוה ואין לך מצוה גדולה מזו מלהציל איש מישראל מאכילת טריפות, ומכ"ש להציל כמה מאות נפשות מאכילת טריפות, ע"כ חוב גמור מוטל על הקהל להוציא הוצאות ולשלוח יהודי שם להשגיח על החליבה ועל הפסטור וכו'.
אך מכל מקום נראה שאין כל עניני המשגיח שווים, ויש תפקידים אשר תועלתם היא רק חומרא בעלמא (כגון בדיקת הרבה מפירות וירקות ודברים אשר אינם צריכים השגחה מעיקר הדין), וע"כ יש לשאול מורה הוראה לגבי איזה מן תפקידיו הם מצוה גמורה, שיחשב מצוה כדי לדחות קר"ש ותפילה.
אך היה נראה להקל אם יתפלל פסוקי דזמרה ואח"כ יניח תפילין (בין ישתבח ליוצר), ואף שכבר פסק המשנ"ב סימן נג' סק"ז שזהו דוקא כשלא היה לו טלית ותפילין קודם, אך אם היה לו קודם לא יברך, אך כבר כתב האג"מ או"ח ח"ד ס"ס ז' שזהו קנס על מה שנתכוין להפסיק בחינם, וכאן שהוא שעת הדחק היה נראה להקל בזה.
מסקנא: משגיח כשרות העובד מלפני עלות השחר עד אחרי חצות, דינו כעוסק במצווה ופטור מכל המצוות ואפי' קר"ש ותפילין, אמנם אם עיקר כונתו רק לשכרו י"ל שאין בזה דין עוסק במצווה פטור מן המצווה (ע"פ הביאור הלכה וערוה"ש הנ"ל), וגם אם עיקר כונתו למצווה אין כל התפקידים נחשבים לעוסק במצווה וע"כ אם יברר אצל מורה הוראה איזה תפקידים אינם נחשבים לעוסק במצווה יתפלל בזמן הזה, אך נראה שיש להקל לו לומר קרבנות ופסוד"ז תוך כדי עבודה, ולהניח טלית ותפילין בברכה לאחר פסוד"ז בשעת הדחק כזה. (אמנם תמוה הדבר שהכשר ישלח משגיח באופן כזה שיפסיד קר"ש או תפילה בזמנה, ועליו לבקש שהם ישלחו משגיח נוסף.)