שאלה
גבי תחליף מזון לתינוקות שנותנים לתינוקות כמו מטרנה וכד' יש מהם שיש בו אבקת חלב נוכרי שיש בהם מעלה נוספת על חלב ישראל האם ניתן להקל לכתחילה?
תשובה
כתב מרן הרב במאמר מרדכי שבת ח"ה פרק קכ"א סעי' מ"ה "אסור להורים או לאדם אחר לתת לתינוק אבקת חלב נוכרי, אפילו לתינוק בן יומו. אמנם שהקטן רגיש לאבקת חלב ישראל (אפי' שהוא לא חולה) או שאין ברירה אחרת – מותר לתת לו. אמנם, כשאפשר עדיף שאדם אחר ייתן לקטן ולא אביו
תינוק, מותר להוריו לתת לו בפסח מטרנה וכדו' שיש בה קטניות, אפילו שהוריו נוהגים שלא לאכול קטניות".
מקורות
וראה מש"כ בשו"ת מאמר מרדכי (ח"א יו"ד סי' ד'): "הנה בזמן האחרון רצו כמה רבנים להקל בעניין האבקת חלב, וטעמם שלא אסרו חז"ל אבקת חלב בפירוש בשום מקום ואין לנו להוסיף על דבריהם.
הראשון שדיבר ע"ז היה רבה של טבריה הגאון רבי מאיר ועקנין בספרו ויאמר מאיר (בתקופת מלחמת העולם הראשונה) וכתב שם שכיון שאין שום אפשרות למצוא חלב בגלל תהפוכות המלחמה וקושי הדרכים, ע"כ מצא מקום להתיר בדוחק ובקושי גדול אבקת חלב לילדים קטנים. אך גם מתשובתו יש להבין שאין מקום להקל בימינו ובמצב השורר בעולם כיום. ועיין לשו"ת "הר צבי" (חלק יו"ד סי' ק"ג) וחזו"א (יו"ד סי' מ"א).
ואף לקטנים יש ליזהר שלא ליתן להם מאכלים המכילים חלב נכרי או אבקת חלב נכרי (אם לא לצורך וכדלקמן), שהנה פסק השו"ע (או"ח סימן ק"ו סעי' א'): "כל הפטורים מק"ש פטורים מתפלה, וכל שחייב בק"ש חייב בתפלה. ועוד שם (סעי' ב') כתב: "וקטנים שהגיעו לחינוך, חייבים לחנכם". וביותר מצווה האב שלא להכשיל את בנו באיסור שהרי בשלושה מקומות בתורה הוזהרו הגדולים על הקטנים. נאמר בשרצים (ויקרא י"א, מ"ב): "לא תאכלום כי שקץ הם", נאמר על הדם (ויקרא י"ז, י"ב): "כל נפש מכם לא תאכל דם", ונאמר בטומאת כהן (ויקרא כ"א, א'): "אמור… ואמרת", ובכולם דרשו חז"ל להזהיר גדולים על הקטנים (יבמות קי"ד ע"א), וכתב על כך המשנ"ב (או"ח סי' שמ"ג ס"ק ט') משם גדולי הראשונים: "והנה משלש מצות אלו אנו למדין לכל התורה כולה דכל איסורי תורה אסור להאכילם או לצוותם שיעברו".
והנה הרמב"ם (הלכות מאכלות אסורות פרק י"ז הל' כ"ז-כ"ח) כותב: "קטן שאכל אחד ממאכלות אסורות או שעשה מלאכה בשבת – אין ב"ד מצווין עליו להפרישו לפי שאינו בן דעת. בד"א בשעשה מעצמו, אבל להאכילו בידים – אסור, ואפילו דברים שאיסורן מדברי סופרים. וכן אסור להרגילו בחילול שבת ומועד, ואפי' בדברים שהן משום שבות". וכן פסק השו"ע (או"ח סי' שמ"ג סעי' א').
ועיין במשנ"ב (שם ס"ק ג') שאסור ליתן בידים מאכל איסור אפי' לתינוק בן יומו.
ומבואר שאביו חייב לחנכו למצוות וכל שכן שמחויב להפרישו מעבירות. ולא רק מאכילת איסור אלא כדברי המשנ"ב (שם), וז"ל: "ופשוט דאם שמע לבנו ובתו הקטנים שהם מדברים לשה"ר – מצוה לגעור בהם ולהפרישם מזה וכן ממחלוקת ושקר וקללות, ובעו"ה כמה נכשלין בזה שהם מניחין לבניהם לדבר לשה"ר ורכילות ולקלל ונעשה מורגל בזה כל כך עד שאפילו כשנתגדל ושומע שיש בזה איסור גדול קשה לו לפרוש מהרגלו שהורגל בזה שנים רבות והיה הדבר אצלו בחזקת היתר". ובבה"ל (שם ד"ה "ומדברי סופרים") כתב שאפילו לדעת הרשב"א אין היתר לאב לבקש מבנו הקטן שיקח לו את הטלית לבית הכנסת במקום שאין עירוב. ומה שמותר להאכיל קטן ביום הכפורים הרי זה לצרכו, ומשמע בביאור הגר"א שיש חילוק בין כאשר האוכל לא כשר שאז אסור להאכילו, לבין היכן שהאוכל כשר אך מצד הזמן אסור לאכלו, כגון אוכל ביום הכפורים או אוכל בשבת לפני הקידוש שאותם מותר לתת לקטן (וכמובן בהגיעו לחינוך יש לחנכו להמתין לקידוש). ובכה"ח (אות כ') הביא שצריך להזהר שלא להניח מצעות שיש בהן כלאיים בעריסת קטן [ובימינו יש להזהר בזה במיוחד במזרנים מתוצרת חו"ל].
והנה, יש הבדל בין אכילת איסור לצורך הקטן כשאין אפשרות אחרת, כפי שכתב שם המשנ"ב (ס"ק ה'): "ואם התינוק צריך לכך כגון שהוא קצת חולה – מותר לומר לעו"ג להאכיל אותם אפילו בדבר שהוא אסור מן התורה". אולם כתב הרמ"א (יו"ד סי' פ"א סעי' ז'): "חלב מצרית כחלב ישראל, ומ"מ לא יניקו תינוק מן המצרית, אם אפשר בישראלית, דחלב עובדת כוכבים מטמטם הלב ומוליד לו טבע רע (ר"נ פא"מ בשם הרשב"א). וכן לא תאכל המינקת, אפי' ישראלית, דברים האסורים (הגהות אשיר"י) וכן התינוק בעצמו, כי כל זה מזיק לו בזקנותו". הרי לנו שלפי ההלכה אסור לתת לתינוק חלב עכו"ם אלא אם כן אין חלב ישראל, ואף על פי כן כתב הרמ"א שזה מזיק לו בזקנותו. ועל כן כאשר האם אינה יכולה להניק בעצמה – יש לתת לתינוק תחליף חלב אם מתוצרת חלב ישראל, או תחליף צמחי המצוי בשוק, אך אם אין אפשרות אחרת וכגון שהתינוק אינו אוכל את התחליפים האחרים אזי – מותר לתת לו אבקת חלב נכרי לכתחילה, כיון שאין ברירה".
העולה
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי שבת ח"ה פרק קכ"א סעי' מ"ה "אסור להורים או לאדם אחר לתת לתינוק אבקת חלב נוכרי, אפילו לתינוק בן יומו. אמנם שהקטן רגיש לאבקת חלב ישראל (אפי' שהוא לא חולה) או שאין ברירה אחרת – מותר לתת לו. אמנם, כשאפשר עדיף שאדם אחר ייתן לקטן ולא אביו
תינוק, מותר להוריו לתת לו בפסח מטרנה וכדו' שיש בה קטניות, אפילו שהוריו נוהגים שלא לאכול קטניות".