שאלה

אנשים שתמיד מניחים מפות נפרדות לכל סועד.
מה הדין כאשר הם אוכלים על שולחן אחד. זה בשרי וזה חלבי.

האם זה מספיק היכר שהאוכל חלבי יניח מתחת לצלחת את המפה החלבית הכחולה, והאוכל בשרי יניח מתחת לצלחת את המפה הבשרית האדומה וזה עצמו יהיה היכר?

תשובה

למעשה יש להקל לזוג לאכול זה בשר וזו גבינה ע"י היכר, ואם דרכם לאכול תמיד על מפה אחת יכולים לאכול על מפות נפרדות ויועיל מטעם היכר, אך אם תמיד רגילים לאכול על מפות נפרדות, א"כ לא יהיה היכר במה שיאכלו גם כעת על מפות נפרדות, ולכן צריכים היכר אחר דווקא אבל אם משתמשים במפות בצבעים שונים לכאורה פשוט שיועיל.

מקורות

הטור ביו"ד (סי' פ"ח) כתב וז"ל "כל הבשר שאסור לאכלו בחלב אפילו בשר חיה ועוף אסור להעלותו על השולחן שאוכל עליו גבינות שלא יבא לאכלם יחד, וכו', והא שאסור להעלותם על השולחן דוקא בשני בני אדם המכירים זה את זה ואז אסור וכו', ואפי' המכירים אם עשו שום היכר כגון שכל אחד אוכל על מפה שלו או אפי' אוכלים על מפה אחת ונותנים ביניהם פת להיכרא מותר, וי"א שאם יש להם הוצאה אחת שאין להם היתר ע"י היכר שעושים ביניהם" עכ"ל, ובב"י באו"ח סי' קע"ג ביאר דנחלקו בפירוש הגמ' חולין קז: דשם איתא "ולא אסרו אלא בתפיסה אחת (ומקשה הגמ'), תפיסה אחת ס"ד, (ומתרצת הגמ') אלא בכעין תפיסה אחת", ושם בתוס' ד"ה כעין וברא"ש פירושו בפירוש ראשון שכעין תפיסה אחת היינו בלא היכר ביניהם, וזהו דעה הראשונה שבטור, ובפירוש שני כתבו דתפיסה אחת הכונה הוצאה אחת, וכעין תפיסה אחת הכונה שני בני אדם המכירים, ולפ"ז לא מצאנו היתר לעשות היכר, וכתב שם הב"י שדעת הרמב"ם ורי"ף כדיעה שניה, אך המנהג כדיעה ראשונה, וכן כתב הד"מ ביו"ד פ"ח סק"א שכבר כתב הב"י שהמנהג כדיעה הראשונה, וכן סתם השו"ע יו"ד סעיף ב' כדברי הטור בדיעה הראשונה, שמועיל לעשות היכר בין שני בנ"א המכירים.
אך בט"ז סק'ג ביאר דברי הטור באופן אחר שדעת הי"א הוא כך "אלא כוונתו דהיתר ההיכר שעושין שזכר תחילה, לא מהני מידי אם יש להם הוצאה אחת דזה גורם הקירוב אבל אם יש להם שני הוצאות מותר אפי' בלא היכר שעושין כל שאין הם עצמן מכירין זא"ז, ולא כמו שהעלה מו"ח דברי הטור בצ"ע, והשו"ע פוסק כפירוש הראשון של הטור דאפי' במכירין יש היתר ע"י היכר שעושין," וכ"כ הש"ך שם סק"ה וז"ל "ומיהו מדברי הטור באו"ח קע"ג ומדברי המחבר כאן משמע דאפי' יש להם הוצאה אחת מהני היכר וכו'", הא לנו שאע"פ שלמדו בטור דבהוצאה אחת יש אומרים דלא מהני היכר, אך למעשה דעתם להקל וא"כ יש להקל לזוג לאכול זה בשר וזה חלב ע"י היכר.
אמנם בנידון השאלה שדרכם כל השנה לאכול כך א"כ אין טעם להקל מטעם שינוי והיכר, דהרי אין כאן שינוי מהרגיל, אלא רצונם לדמות זה לשתי שולחנות נפרדים, אך נראה פשוט דלא כן דהרי בטור כתב "אם עשו שום היכר כגון שכ"א אוכל על מפה שלו", הרי דמדין היכר אתי עלה, ובזה לא יועיל אם זהו דרכם כל השנה אך מצאתי בכף החיים יו"ד סי' פ"ח סעיף קטן י"ט וז"ל: "כגון שכל אחד אוכל על מפה שלו וכו' והגם דמתחילה היו חלוקים במפות ואח"כ הביאו גבינה ובשר אין צריך להיכר אחר, כנסת הגדולה והגהות הטור אות כ', ברכי יוסף בשיורי ברכה אות ו', זבחי צדק אות ט"ז," עכ"ל, אך נראה לחלק דשם מיירי שעכשיו בדרך מקרה השתמשו במפות נפרדות ועכשיו משתמשים בהם כהיכר אך אם הדבר אינו מהווה שום שינוי מדרך הרגיל אין צד להקל בזה, וכן מפורש בדרכי תשובה סעיף קטן כ' שמתחילה הביא דברי הכנסת הגדולה הנ"ל וסיים שם בשם היד אברהם שכתב דמכל מקום לא הוה מפה היכרא אלא במקום שאין דרכם לאכול כל אחד על מפה בפני עצמו אך אם דרכם בכך שכל אחד אוכל על מפה שלו לא מהני וכן כתב בדלתי תשובה סעיף קטן י', וכן כתב בספר קיצור שו"ע בשר בחלב (הגר"א פפויפר זצ"ל) סימן ט' סעיף ג' וז"ל "כגון אם אוכלים על שתי מפות נפרדות (באופן שבלא זה היו אוכלים על מפה אחת)" עכ"ל, הרי מבואר כדברינו לעיל.
אך אם השתמשו במפות בצבעים שונים לכאורה נראה דמהני דאין לך היכר גדול מזה.
מסקנה: למעשה יש להקל לזוג לאכול זה בשר וזו גבינה ע"י היכר, ואם דרכם לאכול תמיד על מפה אחת יכולים לאכול על מפות נפרדות ויועיל מטעם היכר, אך אם תמיד רגילים לאכול על מפות נפרדות, א"כ לא יהיה היכר במה שיאכלו גם כעת על מפות נפרדות, ולכן צריכים היכר אחר דווקא אבל אם משתמשים במפות בצבעים שונים לכאורה פשוט שיועיל.