שאלה
כתם על סת"ם שאינו כמראה הדיו האם פוסל את הכתיבה?
תשובה
כיון שאין הכתם דומה למראה הדיו כשר, והטוב ביותר אם יכול שינקה את הכתם.
מקורות
כתב בים של שלמה (מסכת גיטין פרק ט' (סי' כ"ד), וז"ל: "מצאתי כתוב בליקוטי גיטין, וזה לשונו: ראיתי שמהר"י מרפורק צוה לסופר… ואחר כך ראה שהיה דבוקים פ' ויוד של נהר פישון, והעידו כולם שמתחלה לא היה כן, רק על ידי שהקלף היה דק מאד, וגם הדיו היה קלוש, ולא עב, לכן נתפשט שחרורית הדיו, ונבלע בקלף, צו פלאסין [תרגום: התפשט], ונסכמנו לגרור בינו ובינו, להבדיל האותיות, אף לאחר החתימה, וציוה לסופר לגרור בפני עדים, וכן עשה, ולא הועיל הגרירה, לפי שהיה נבלע בקלף עצמו, והסכמנו כולנו יחד שאין מזיק כלל, כיון שניכרים האותיות, ונקראים יפה, ונכתבים בשורה, ואין כאן אלא התפשטות לחות הדיו, ונראה שהיא לבן יותר מכתב האותיות, לכן הכשרנו לגרש בו לכתחילה, וכן עשה מעשה". וכן כתב בדרכי משה הקצר (אבן העזר סימן קכ"ו ס"ק ה'): "עוד בשם מהר"י ברי"ן מעשה שנתפשטו האותיות שקורין צו פלאסי"ן עד שהיו נראין כדבוקות, מכל מקום היה ניכר שלא היה אלא מלחות הדיו שהיה לבן יותר מגוף האות, ונתן הגט לכתחלה". וכן פסק הרמ"א (אה"ע סי' קכ"ה סעי' ט"ז) וז"ל: "נתפשטו האותיות מכח לחות הדיו שקורין גיפלאס"ן, עד שנראין כדבוקין ומכל מקום נראה שאין האותיות נוגעין – כשר", כלומר שאם אינו מצבע הדיו כך שאע"פ שהם מחוברים מחמת גיפלאסן ניכר לעין שהם נפרדים שאינו מאותו צבע כשר.
וכן נראה בדברי הנודע ביהודה (מהדורא קמא – אבן העזר סימן פ"ה), וז"ל: "שאלה: לבאר דין גט ע"י שליח שני ששלחוהו ב"ד שקיבלו לפניהם מיד שליח ראשון ומחמת שנפל השליח השני למים דרך הילוכו נטשטשו כמה אותיות וגם דיו נתפשט רשומו חוץ להאותיות ובין האותיות ובחלק שבין שטה לשטה באופן שגם חוץ להאותיות הקלף שחור מחמת הדיו שנתפשט לחלוחית שלו שמה אלא שעכ"פ האותיות ניכרים כי גוף האות שחור מאוד בתכלית השחרות ומה שחוץ להאות אף שהקלף נעשה שחור אבל הוא דיהה הרבה… תשובה: … מ"מ כיון שהאות ניכר א"כ בודאי דיו של האות משחיר טפי ולכך ניכר ממילא אינו מפסיד מה שיצא מן הטפה על הגויל המקיף שגם במקום הטפה מקרי גויל נגד שחרות האות, וא"כ אין מקום להחמיר מצד שאינו מוקף גויל, וקמ"ל רמ"א שאעפ"כ מחמירין לכתחילה ועכ"פ בדיעבד כשר". וכ"כ בשו"ת מהרש"ם (ח"ב סי' קפ"ו).
ועיין בפתחי תשובה (סימן קכ"ה ס"ק ט"ז) שכתב בשם הגט פשוט: "וכ"ש אם נפל מי עפצא או מי קאפ"י על הגט ועשה בו כתמים כתמים – דאין לפוסלו כיון שהאות ניכר". והביאו הקול יעקב (סי' ל"ב ס"ק ע"ט). ועיין שדי חמד (מערכת גט סימן ט"ז אות י"ד). וז"ל המשנ"ב (סימן ל"ב ס"ק ע"ח): "ואם נתפשטו האותיות מכח לחות הדיו שקורין גיפלאסין עד שנראין כדבוקין ומ"מ נראה שאין האותיות נוגעין – כשר".
אמנם אם המראה הכתם קרוב למראה דיו פסול אע"פ שאינו דיו, וראה בספר סת"ם (לגר"ש קלוגר – הלכות תפילין תשובה כ"ג), שכתב: "הנה נשאלתי מק"ק בולקאמין בדין אות זיי'ן מתפילין שנעשה מזבוב כעין טיפה ונראה כה' מה דינו. והשבתי דנראה בפשיטות דהתפילין פסולין בודאי, מה לי טיפת דיו שנפלה מעצמה מה לי טיפת זבוב, כל שנראה כאות אחר נחשב נשתנה צורת האות". וכ"כ בשו"ת ברכת יוסף (לנדא – סי' נ"ט), וז"ל: "על דבר שאלתו בסופר שכתב ס"ת וכתב שם הוי"ה כתיקונו ואח"כ נפל מחוטמו טבק על השם ונדבקו ה"ו להדדי, והנה אם אין הצבע של הטבק שחור – מותר למחוק הצבע והשם ישאר בכשרותו… ובאם הטאבק מראה שחור אז… פסול דתינוק ודאי יקרא ח'… והגם שמראה השחור הוא מהטבק ולא מהדיו, מ"מ בכל צבע שחור כשר".
ועיין בספר דעת תורה (למהרש"ם – סי' ל"ב סעי' י"ז): "ובדין נפל טיפה של צואת זבוב ונוטה לשחור קצת ועי"ז נראה הדלי"ת כה"א, נ"ל להקל לגרור הטיפה, ואף דבשו"ת סת"מ מחמיר בזה, אבל יעויין בנו"ב מהד"ת אהע"ז סי' קי"ג גבי קו דק שהוא שחור וזה מפסולת הנייר דמוכח דיש להקל, וה"נ בנ"ד. ואפשר לדחות דשאני כל דבר שחור שדינו כדיו, אבל מלבד דאין נראה כן הנה בנ"ד אינו אלא נוטה לשחור, וא"כ בודאי יש להקל לענ"ד. ועי' שו"ת ברכת יוסף חיו"ד סי נ"ט דכל צבע שחור פוסל, כמ"ש בא"ר סי' זה סק"ד שדינו כדיו, וא"כ קשה להקל אא"כ דיהה הרבה".
וכ"כ בשו"ת אבני נזר חלק (אורח חיים סימן ז'), וז"ל: "בדבר התפילין אשר נמצאו נקודות שחורות מצואת הזבובים בתוך האותיות. הדבר ברור שהם פסולין. שדומה לנפל טיפת דיו בתוך האות שפסול… אבל טיפין אלו שמתקיימים וכיון ששחורים הם חשובים דיו ממש כמ"ש הרמב"ם [פ"א מתפלין ה"ה] דדיו היינו שחור וכל שחור הוי דיו". ועיין במקדש מעט (יו"ד סי' רע"ד ס"ק מ"א), שכתב: "נטפל איזה שחרות מועט אל האות… וכשהנטפל הוא רק בדרך נגיעה מאות לאות, נ"ל דא"צ תקון כיון דגוף האות שחור טפי כנ"ל". וכ"כ באו"ח (סי' ל"ב ס"ק ס"ז)
ולכן למעשה כתב מרן הרב בספר מאמר מרדכי סת"ם פרק ח' בסופו "אותיות שנתפשטו מכוח לחות הדיו או ממים, רוק וכדו', וההתפשטות של הדיו מאות אחת נוגעת באות אחרת, אם ההתפשטות של הדיו בהירה כך שניכר הבדל בין התפשטות הדיו לבין הדיו של עיקר האות – כשר (מיהו טוב שיפריד וימחק את הדיו שהתפשט מסביב לאות). אבל אם התפשטות הדיו היא כהה וקרובה לצבע הדיו שבאות, כך שאין האות ניכרת – פסול (ואם לא נשתנתה צורת שום אות – יכול לגרור הדבק שבין האותיות כדלעיל סעיף כ"ו) [דין זה הוא גם לגבי תפילין ומזוזות].
דיבוק אותיות שנעשה שלא ע"י דיו אלא ע"י דבר חיצוני, כגון שנפלו טיפות קפה שחור על הקלף ויצרו דיבוק בין האותיות, אם כתמי הקפה כהים וקרובים לצבע הדיו – פסול כדלעיל. אולם אם כתמי הקפה בהירים מהדיו כך שהאותיות ניכרות – כשר (מיהו טוב שיפריד וימחק את כתמי הקפה שהתפשטו מסביב לאות)".
*העולה*
כיון שאין הכתם דומה למראה הדיו כשר, והטוב ביותר אם יכול שינקה את הכתם.