שאלה
יש ליהודייה מסויימת שם נוצרי מובהק ומוכר ("דיאנה") היא רוצה לשנות את השם שנקראה בו לשם יהודי – מה עושים במקרה זה?
תשובה
יש לשנות לשם עברי שהוא תרגום של השם הלועזי או לשם אחר.
בשינוי כזה אין צורך לעשות בעליה לתורה אלא שתודיע לחברותיה שמכאן ואילך שמה הוא כזה. (כן כתב בקוראי שמו בשם מרן הרב הגר"י נויבריט ולהבדה"לח הגר"א נבנצאל).
מקורות
כתב בספר חסידים סימן אלף קלט "זה ספר תולדות אדם לפסוק (שם ד' כ"ו) לקרא בשם ה' ד"א לקרא לנער בשם ה' שהוא שמו של יהודי" וראה בשו"ת מהרשד"ם יו"ד סי' קצ"ט וכתב הבית עובד שיש להיזהר שלא לקרוא לתינוק בשם מגויים "משמות שרגילים בהם אומות העולם כי השם פועל והוא פוגם פגם גדול כנודע ודלא כאותן שקורין לבניהם בשמות עלי דמו"ת לנכרים והוא גבר לא יצלח בנושאי חלציו וענוש יענש מן השמים".
ובשו"ת מהרש"ם חלק ו סימן י כתב וז"ל "אבל באם ששינתה את שמה והציגה אותו בכינוי כפי שקורין העכו"ם כנהוג בזה"ז, הרי יש בזה פוקה ומכשול להיות בכלל מעכבי הגאולה, שהרי חז"ל מנו זאת בין זכויות ישראל במצרים שנגאלו בשביל שלא שינו את שמם, והיא שעמדה לאבותינו, ועי' שו"ת מהר"ם שיק סי' קס"ט שהתמרמר מאד על המנהג הרע הזה שמשנים שמותיהם (וכתב שיש בזה משום בחוקתיהם לא תלכו), והביא כמה ראיות לזה ע"ש, ואין לומר דהגם שד"ז נחשב לזכות בשעת יצ"מ, אבל אין במניעתו עון וחטא אם אין עושים כן, זה אינו שהרי אמרו בירושלמי פ"ק דיומא ה"א כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו, והוי כמעכב הגאולה, ועי' ברכות נ"ה ע"א ג' דברים מקצרין ימיו של אדם וכו', משום דכתיב בהוא אריכת ימים ומונע מהם, וכבר כתב הר"מ במו"נ בהקדמתו לח"ב הקדמה י"ח ובעקדה ריש מגילת איכה כי הסרת המונע יחשב למוציא מכח אל הפועל, וא"כ מניעת הטוב הוא כפועל רע, [ומזה יש לדון במ"ש הרמ"א יור"ד סי' של"ט ס"א בשם ש"ג דהסרת המונע לא הוי מעשה ואכמ"ל], ובש"ס דשבת קמ"ט ע"ב כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא, מנ"ל וכו' מהכא גם ענוש לצדיק לא טוב אין לא טוב אלא רע וכתיב לא יגורך רע ע"ש, הרי מבואר כי מניעת הטוב הוא בכלל רע וכיון שמניעת שינוי השם נחשב לזכות, נשמע מזה כי שינוי השם נחשב לחטא, וכמעכב הגאולה בידים דמי, וא"כ אין לנו להניח במקום הקודש והצדק אשר שם אנו עומדים לבקש רחמים על גאולתינו ופדות נפשינו להיות שמה מקום הרשע למזכרת עון" וראה בבני יששכר חודש ניסן מאמר ד' דרוש י' וכן כתב ביפה ללב ח"ג יו"ד סי' רס"ה .
אמנם כתה בשו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ג סימן לה "בדבר ענין השמות שעורר כתר"ה שבמדינה זו כמעט רובא דרובא אף מיראי השי"ת ואף מרבנים נקראים בשמות הנכרים של המדינה משמות האנגליים, אשר הוא נגד השבח ששיבחו חז"ל את אבותינו במצרים בכמה מדרשות שלא שינו את שמם ושבשביל זה נגאלו ממצרים, וכו'
ומצד עצם הדבר שמשנים את שמותיהם לשמות נכרים ודאי הוא דבר מגונה מאד מאחר שחז"ל שיבחו זה וחשבו זה מהדברים שבשבילם נגאלו ממצרים, אבל איסור ממש לא מצינו בזה. והוא כמו לא שינו את לשונם דג"כ הוא מהארבעה דברים שחשיב התם, שחזינן שאף שהוא מצוה לדבר בלה"ק כדאיתא בספרי ס"פ עקב והובא ברש"י בפ' החומש שם על הפסוק לדבר בם, מ"מ אינו איסור דהא כל ישראל מדברים בלשון חול של האומות מזמן שגלינו בחטאינו בין האומות, ואף גדולי תורה וחסידי עולם לא דברו בלה"ק, ועיין בפיה"מ לרמב"ם ריש תרומות שמשמע שנשכח ממנו חלק גדול מלה"ק מהדברים שלא הוזכרו בקראי, והוא משום שלא דברו בלה"ק, וכן אפשר הוא גם בלא שינו את שמותן ולכן כיון שאינו איסור רק מעלה גדולה לא הועילה הצויחה".
ובאורח חיים חלק ה סימן י "הנה בתשובתי באג"מ או"ח חלק ד' סימן ס"ו כתבתי שלקרוא הבנים והבנות בשמות לעז הוא דבר מגונה, ואינו איסור, הוא ודאי אמת וברור. וכו' וכדהבאתי הרבה גדולי עולם שנקראו בשמות לעז, כרבינו ווידאל בעל המ"מ והר' מיימון אביו של הרמב"ם. וכשתעיין בריב"ש תמצא ערך כ"ה שמות ת"ח שהם שמות לועזיות לבד, שכנראה לא היה להם אלא זה השם דלעז לבד. ומה שפי' מע"כ איזה שמות שיש להם באור, שווידאל הוא תרגום צרפתי חיים, הנה שם ווידאל מצינו בחכמי ספרד ולא בחכמי צרפת, ובלשון ספרד תרגום של חיים הוא ביבאנט, עיין בלשון המחבר בש"ע אה"ע סימן קכ"ט סעיף י"ז. וכמו כן נקרא חיים בנבנשת, בלשון ספרד, כמו שהיה נקרא בעל כנה"ג. מ"מ אפשר שהיו אבותיו של רבינו ווידאל מצרפת שבאו אחר זמן לספרד. אבל בריב"ש שהוא ספרדי איתא עוד אינשי בשם ווידאל, או אנווידאל, שהוא ג"כ שם ווידאל אך בהוספת אותיות אנ קודם עיקר השם, כמו שאיתא שם הרבה שמות בהוספת אותיות כמו אנשמואל אנמשה וכדומה, וכן הוא אנווידאל שהוא היה מי שנקרא ווידאל, אבל בהוספת אותיות אנ והוא כנראה היה סימן לאיזה גדלות וחשיבות וכדומה, שא"כ חזינן שא"א לומר כפירוש מע"כ וכו'
אבל בשמות השייכים לע"ז, כהא דכמרים מפורסמים וכדומה, וודאי אסור לקרוא, בין לגברי בין לנשי, אף לא לכינוי ולצרוף בעלמא".
למעשה כתב מרן הרב שיש לשנות לשם עברי שקיבל בברית מילה או לעשות שינוי השם או תרגום של השם לעברית וכן כתב בשערי הלכה ומנהג ח"ג עמ' ש' בהערה בשם הרבי מחב"ד.
העולה
יש לשנות לשם עברי שהוא תרגום של השם הלועזי או לשם אחר.
בשינוי כזה אין צורך לעשות בעליה לתורה אלא שתודיע לחברותיה שמכאן ואילך שמה הוא כזה. (כן כתב בקוראי שמו בשם מרן הרב הגר"י נויבריט ולהבדה"לח הגר"א נבנצאל.