שאלה
האם מותר להגיד תהילים במוצאי שבת?
תשובה
לספרדים אין לקרוא מקרא בלילה גם לא בליל מוצאי שבת.
לאשכנזים טוב יותר שלא לקרוא מקרא בלילה ואפשר להקל ובפרט במוצאי שבת.
מקורות
כתב בשו"ת רב פעלים ח"ב סי' ב' "כתב בשער המצות פרשת ואתחנן שאין ראוי לקרא מקרא בלילה, לפי שהמקרא הוא בחי' עשיה, והלילה היא בחינת עשיה, והכל הוא דינין, ואין ראוי לעורר הדינין וכתב הרב המקובל מהר"ם פאפירש ז"ל, כונת רבינו ז"ל הוא דבחינת המקרא עליונה מאד, ומתפשטת עד העשיה, ועל ידי לימוד המקרא מברר מן העשיה, ולכן אין לקרא מקרא בלילה לפי שמבררת מן העשיה, והלילה בחינת עשיה, ואין ראוי לעורר הדינין ע"ש, וכתב על זה הגאון חיד"א ז"ל, אף על גב דתורה שבכתב היא כנגד שם הוי"ה ב"ה, והוא רחמים מדת יום, ותורה שבע"פ כנגד שם אדנ"י שהוא דין, עכ"ז תורה שבע"פ לומדים אותה גם בלילה, אבל תורה שבכתב שהוא המקרא, כיון שיש לו כח לברר בעשיה, לכן אין לקרא המקרא בלילה, כדי לברר בעשיה משום דאין לעורר הדינין עכ"ד ע"ש ".
וכתב בשו"ת יוסף אומץ סי' נ"ד "הנה כי כן אנחנו נזהרין בזה שלא ללמוד תהלים קודם עלות השחר, מיהו אם אנחנו רואין אנשים אומרים תהלים באשמורת אין אנחנו מוחין בידם לבטלם, ורק הבא לשאול נאמר לו שלא ילמוד תהלים, אלא ילמוד תורה שבע"פ דשב ואל תעשה עדיף בכ"מ" וראה בשו"ת חיים שאל ח"ב סי' כ"ה
וכתב עוד בשו"ת רב פעלים חלק ב – אורח חיים סימן ב "וכתב עוד ולמאן דאתן עלה, הנה בעה"ק ירושלים וחברון תוב"ב אשר ישבתי בהם ראיתי שאין קורין מקרא בלילה, ועם כל זה מנהג קדום כי בכל לילה באשמורת קורין בבתי כנסיות חמשה ספרי תהלים בכל לילה, ושמעתי ממקובל מופלא בדורינו דאמר מר, דאין לימוד התהלים בכלל אזהרת רבינו האר"י ז"ל, ויכול לקרות התהלים באשמורת, ואני בעניי מצאתי סמך לזה בב"ר, דאמרו שם דיעקב אה"ע היה קורא תהלים בלילה, ומעיקרא דוד הע"ה רוב תהילותיו יסדן ואמרן לראש אשמורות, הגם שיש לחלק בזה. ועתה אמת אגיד כי לקורא תהלים באשמורת ושואלני אני אומר שיש לו סמך, אמנם בעצמי יראה אנכי, ואין אני קורא תהלים בלילה, כי אם בליל שבת קודש עכ"ל. ובהשמטות הספר הוסיף הרב ז"ל על דברים אלו וז"ל, הטעם כי ירא אנכי לקרא התהלים בלילה, מפני כי רבינו האר"י ז"ל סתם וכתב דאין לקרא מקרא בלילה, קא פסיק ותני מקרא, והתהלים הוא בכלל המקרא, וכל כהא הו"ל לאודעי וכו' ע"ש.
ומ"ש הגאון חיד"א ז"ל ששמע ממקובל גדול דס"ל אין לימוד התהלים בכלל אזהרת רבינו האר"י ז"ל, נראה דלא הוות האי מילתא פסיקה ליה להרב המקובל ז"ל ההוא, אלא בדרך אפשר ואולי אמרה, כי כן ראיתי בספר פתח עינים להגאון חיד"א ז"ל בהשמטות הספר בברכות דף ב' שכתב בזה"ל, ושמעתי מאדם גדול ומקובל, דאפשר דגם לאזהרת רבינו האר"י ז"ל אין התהלים בכלל עכ"ל, הרי קאמר להדיה דאמרה בלשון אפשר, וכן כתב עוד דבר זה להדיה בספרו חיים שאל ח"ב ס' כ"ה דף כ"ט ע"א, וז"ל ושמעתי מהמקובל המופלא ח"ק כמהר"ר שלום שערבי זלה"ה, שהיה מפקפק על מה שנהגו לקרות בבתי כנסיות סמוך ליום תהלים, ונתפשט מנהג זה בכל ארץ ישראל שיש חבורות לזה, והיה אומר שאולי אין התהלים בכלל אזהרת הרב, ואין ולאו ורפיה בידיה, והמקובלים נמנעים לקרות תהלים בחול כל שלא האיר היום עכ"ל, וידוע כי המקובל מופלא בדורינו שזכר בספר יוסף אומץ קאי על רבינו הרש"ש ז"ל. הנה כי כן אנחנו נזהרין בזה שלא ללמוד תהלים קודם עלות השחר, מיהו אם אנחנו רואין אנשים אומרים תהלים באשמורת אין אנחנו מוחין בידם לבטלם, ורק הבא לשאול נאמר לו שלא ילמוד תהלים, אלא ילמוד תורה שבע"פ דשב ואל תעשה עדיף בכ"מ.
ועל ליל ר"ח נראה ג"כ דנכון להזהר, ושב ואל תעשה עדיף, ואף על פי שהעולם נותנים סימן חודש ושבת קרא מקרא, לא נזכר דבר זה בדברי רבינו האר"י ז"ל, ועל כן כיון דאפשר בלימוד תורה שבע"פ שב ואל תעשה עדיף, והגאון חיד"א ז"ל פירש דבריו ואמר ואין אני קורא תהלים בלילה כי אם בליל שבת קודש כנז' ביוסף אומץ, מיהו ביום טוב פשיטא דאומרים תהלים דאקרי שבת, ולא שנא יום טוב משבת בדבר זה, ופשוט וברור". ועיי"ש מה שכתב על המקשה לילד.
וכתב הבא"ח פקודי סעי' ז' "אין לקרא מקרא בלילות של חול, והטעם דהמקרא בעשיה והלילה בחי' עשיה והכל הוא דינין ואין לעורר הדינין וכמ"ש רבינו ז"ל בשער המצות פרשת ואתחנן ע"ש. מיהו בליל שבת וליל יום טוב קורין מקרא ואין לחוש, וכן בליל ששי קורין כ"ו פסוקים ואין חשש, אבל ליל ר"ח דינו בענין זה כשאר לילות החול".
וכתב השעה"צ סי' רל"ח ס"ק א' "כתב בבאר היטב שאין לקרוא מקרא בלילה, ובפרי מגדים משמע דיכול לקרוא מקרא. ונראה דאפילו להמחמירין לית בזה אסורא, אלא שלכתחלה יותר טוב ללמוד מקרא ביום. ונובע דבר זה ממה דאיתא במדרש שהיה הקדוש ברוך הוא לומד עם משה מקרא ביום ומשנה בלילה".
וכתב הכה"ח בסי' רל"ז ס"ק ט' [לאחר שהביא שאסור מקרא בלילה] "אמנם בענין אמירת תהלים המנהג לומר אחר חצות ואפילו בלילי חול, ונראה הטעם משום שהוא שירות והודאות וכתיב חצות לילה אקום להודות לך וכו'. ועיין ברכות ג' ע"ב ודוק".
וכ"כ מרן הרב במאמ"ר ימות החול פ"א סעי' כ"א כ"ב שלאחר חצות אומרים תהילים ולפני חצות לא אומרים גם על חולה או יולדת. ואשכנזים כתב באשל אברהם (בוטשאטש) שם "יש לומר שאין שום קפידא על אמירת מזמורי תהלים בלילה לכולי עלמא".
עם הארץ
וכתב הבא"ח בש"ר פרשת פקודי סעי' ז' "והגאון חיד"א ז"ל בהשמטות ספר פתח עינים כתב דעם הארץ שאינו יודע לקרות אלא רק תורה שבכתב, שרי לקרות בלילה ע"ש" וכן כתב מרן הרב בימות החול פ"א סעי' כ'".
וכתב הבא"ח בש"ר פרשת פקודי סעי' ז' "ואם קורא המקרא בלשונות אחרים כדי להתלמד ביאור המקרא באותו לשון, פשיטה דשרי, וכמ"ש הכנה"ג דבתרגום לא שייך לומר דברים שבכתב אינו רשאי לאומרם בע"פ ועיין להרב ברכ"י סי' מ"ט סע"ק א' וחק"ל א"ח סי' י"ב". וכתב מרן הרב במאמ"ר ימות החול פ"א סעי' י"ט "מותר בלילה ללמוד תנ"ך עם פירוש" והטעם כיון שנחשב כלומד.
ליל שבת
וכתב הבן איש חי שנה ראשונה פרשת פקודי סעיף ז "אין לקרא מקרא בלילות של חול, והטעם דהמקרא בעשיה והלילה בחי' עשיה והכל הוא דינין ואין לעורר הדינין וכמ"ש רבינו ז"ל בשער המצות פרשת ואתחנן ע"ש. מיהו בליל שבת וליל יום טוב קורין מקרא ואין לחוש, וכן בליל ששי קורין כ"ו פסוקים ואין חשש, אבל ליל ר"ח דינו בענין זה כשאר לילות החול".
כתב במאמר מרדכי הלכות שבת פכ"ה סעי' פ"ג "לפי חכמי המקובלים אין ללמוד מקרא בלילה בימות החול וכן לא קוראים תרגום בלילה, אך נוהגים לקרוא תהילים אחר חצות לילה".
ובסעי' פ"ה כתב "בליל שבת ויום טוב – מותר לקרוא מקרא, תורה נביאים וכתובים, אבל בלילי ר"ח – אסור".
ולפ"ז ודברי הרב פעלים גם במוצאי שבת אין לקרוא פסוקים מלבד פסוקי תפילה. אמנם בזכור לאברהם ח"ג מערכת ל' דעד גמר מלוה מלכה מותר לומר פסוקים דעדיין קדושת שבת קיימת ולכן אומרים ויתן לך ופסוקי ויתן לך. אמנם לרב פעלים אומרים אותם משום פסוקי השיכיים תפילה דומיא דפסוקים של תיקון חצות וערבית
העולה
לספרדים אין לקרוא מקרא בלילה גם לא בליל מוצאי שבת.
לאשכנזים טוב יותר שלא לקרוא מקרא בלילה ואפשר להקל ובפרט במוצאי שבת.