שאלה
האם מברכים ברכה כשרואים את הים הגדול?
תשובה
לאשכנזים – מברך על אוקיינס שעשה הים הגדול (ראה משנ"ב בס"ק ג) – לספרדים על ים תיכון מספק מברך עושה מעשה בראשית . ויש מספרדים שנהגו לברך מעשה בראשית, ועל אוקיינוס מברך שעשה את הים הגדול.
הרואה בלילה אם נהנה מכך מברך עושה מעשה בראשית.
מקורות
איתא במשנה בברכות דף נ"ד ע"א "על ההרים ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות, ועל המדברות אומר: ברוך עושה בראשית. רבי יהודה אומר: הרואה את הים הגדול אומר: ברוך שעשה את הים הגדול, בזמן שרואהו לפרקים", כלומר שנחלקו ת"ק ור"י האם על הים הגדול מברכים ברכה מיוחדת או שהוא בכלל שאר ימים.
ופסק הרמב"ם הלכות ברכות פרק י הלכה טו "על ההרים ועל הגבעות על הימים ועל המדברות ועל הנהרות אם ראה אחת מהן משלשים יום לשלשים יום מברך עושה בראשית, הרואה את הים הגדול משלשים יום לשלשים יום או יותר מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם שעשה את הים הגדול", כלומר כדעת ר"י.
וכתב הטור בסי' רכ"ח "על ימים ונהרות הרים וגבעות ומדברות אומר בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית, כתב הרמב"ם ז"ל על ים הגדול מל' יום לל' יום מברך בא"י אמ"ה עושה הים הגדול, ואיני יודע למה פוסק כיחיד שר' יהודה הוא שקובע לו ברכה לעצמו, ורבנן פליגי עליה", כלומר דעת הטור שהלכה כת"ק דיחיד ורבים הלכה כרבים.
ותי' הב"י את דעת הרמב"ם, וז"ל "יש לומר דאפשר שסובר דרבי יהודה לא בא לחלוק אלא לפרש, דעד כאן לא קאמר תנא קמא דעל הימים מברך עושה מעשה בראשית, אלא בשאר ימים אבל בים הגדול מברך ברוך שעשה את הים הגדול. ואח"כ מצאתי להרא"ש שכתב בתשובה (כלל ד סי' ד) וששאלת על הים הגדול שאומר במשנה שמברכין עליו ברוך שעשה את הים הגדול, [אם] הוא ים אוקיאנוס [או הים] שלנו שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים, יראה שהוא ים אוקיאנוס דוקא אף על פי שבלשון הפסוק (במדבר לד ו) נקרא ים שלנו הגדול, מ"מ הכא משמע שהוא ים אוקיאנוס מדקתני רישא על הימים ועל הנהרות, אומר ברוך עושה מעשה בראשית. והדר תנא רבי יהודה הרואה את ים הגדול אומר ברוך שעשה את הים הגדול, מדהזכיר ברישא ימים בסתם, ופירש רבי יהודה הים הגדול משמע דבים אוקיאנוס מיירי ולא פליג אתנא קמא, דת"ק איירי בשאר כל הימים דכמה ימים גדולים ישנם בעולם ואתא רבי יהודה למימר דים הגדול יש לו ברכה בפני עצמו ותנא קמא מודה בהא. וה"ר יונה (מב: ד"ה הרואה את) כתב דהא דתנן ים הגדול למעט ימים קטנים שהם כמו שלוליות שנפרדין מהים הגדול שאינו מברך עליהם", כלומר שדעת ר"י לבאר דעת ת"ק ולא פליג עליה, וכן כתב הריב"ש, והביא עוד מחלוקת בין הריב"ש לרבינו יונה האם הברכה היא על אוקיינוס או שעל כל ים גדולשאינו שלושלית.
כתב השו"ע סי' רכ"ח סעי' א' "על ימים ונהרות, הרים וגבעות ומדברות, אומר: בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית; ועל הים הגדול, והוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים, אומרים: ברוך אתה ה' אמ"ה עושה הים הגדול", כלומר שפוסק כדעת הרמב"ם, ובים הגדול פסק כדעת רבינו יונה, ואפשר שס"ל דסתם הים הגדול הוא ים תיכון אבל אה"נ בשאר ימים שאינם גדולים כ"כ לא יברך.
וכתב המשנ"ב בס"ק א' שטעם הברכה "פי' כיון שיסדן מאז ושבחו של מקום הוא כשאנו מכירין היום דבר שאנו יודעין שהמקום בראו מששת ימי בראשית ועדיין הוא קיים ואין שייך לברך עליהם שכחו וגבורתו מלא עולם כמו על רוחות ורעמים דהתם הם נראים ונשמעים למרחוק אבל ימים ונהרות כל אחד במקומו" וכ"כ הכה"ח בס"ק ג', וא"כ אם מתפעל מכך אפי' ברואה בלילה מברך ומצאתי שכן כתב בהליכות שלמה פכ"ג סעי' כ"ו שאם מתפעל גם בלילה יברך.
ב
כתב המשנ"ב בס"ק ב' "והוא הים שעוברין וכו' – ונקרא ים הגדול מפני חשיבותו של א"י, אבל הרבה אחרונים פליגי על המחבר וס"ל דדוקא על ים אוקינוס שהוא הים הגדול שבכל הימים שמקיף את כל העולם עליו קבעו ברכה בפני עצמו, מפני גדלו אבל על ים שעוברין בו לא"י לא נקרא לענין זה ים הגדול, ומברכין עליו כמו על שאר ימים. ודע דכל הברכות האלו אינן אלא כשרואה אותן משלשים יום לשלשים יום [אחרונים]". וראה בבה"ל שכתב שבדיעבד אם בירך עושה מעשה על הים הגדול יצא ידי חובה.
וכתב הכה"ח בס"ק ה' "ומיהו בלחם חמודות אות ל"ז הוכיח שאין זה ים הגדול ומברכין עליו כמו על שאר נהרות וים הגדול הוא ים אקינוס שמקיף העולם יעו"ש. מגן אברהם ס"ק א'. מיהו עיין בית דוד לפירוש המשניות שנתן טעם לדברי מרן ז"ל. ומכל מקום כיון דאיכא פלוגתא יש לברך עושה מעשה בראשית דבזה יוצא אליבא דכולי עלמא", ונראה שאוקיינוס יכול לברך וכן נראה דעת מרן הרב.
ג
כתב הב"י "כתב ה"ר דוד אבודרהם (עמ' שדמ) בשם ה"ר שמשון דדוקא בהרים וגבעות המשונים וניכרת גבורת הבורא בהן וכן נהרות המשונים כגון פרת וחדקל מברך ברכה זו".
כתב השו"ע בסעי' ג' "ולא על כל הרים וגבעות מברך, אלא דווקא על הרים וגבעות המשונים וניכרת גבורת הבורא בהם", ולמדו הפוסקים מכאן שדווקא אם מתפעל מהים הגדול מברך אבל אם לאו אינו מברך הליכות שלמה פכ"ג הלכה כ"ח, וכן נראה שדעת מרן הרב ועל כן כתב שכיום על כל ימים יברך בלי שם ומלכות.
העולה
לאשכנזים – מברך על אוקיינס שעשה הים הגדול (ראה משנ"ב בס"ק ג) – לספרדים על ים תיכון מספק מברך עושה מעשה בראשית . ויש מספרדים שנהגו לברך מעשה בראשית, ועל אוקיינוס מברך שעשה את הים הגדול.
הרואה בלילה אם נהנה מכך מברך עושה מעשה בראשית.