שאלה

האם דלת אוטומטית של חניה פתוחה(לא מקורה) רחבה מי' אמות שאין לה משקוף (צורת הפתח) נחשבת כפירצה בחצר כשהיא פתוחה?

{חשבתי לומר שאין זה פירצה שהרי זהו צורת הפתח של הדלת הזו, כמו שאין בנין וסתירה בדלת הנפתחת שזה דרכה, גם כאן היינו הך, שיש שם דלת ע"ז ולא שם פירצה}

תשובה

נראה פשוט ברה"י כגון חניה או מושב שהשער חשמלי יותר ארוך מי' אמות, דלא חשיב פירצה כלל כדעת רוב האחרונים, וגם הגאון ר"נ אדלער זצ"ל לא מצינו שיאסור בזה, וזהו אפי' לכתחילה, (רק יזהר שאין ג' טפחים גובה מתחת השער).
מסקנה: יש להתיר בשופי אותם השערים בלי צוה"פ של חניות ומושבים הרחבים יותר מי' אמות ולא חשיב כפירצה, וכן נהגו אבות אבותינו בכל מקום, אך יש ליזהר שלא יהיה ג' טפחים אויר מתחת לשער.

מקורות

שער חניה
דבר זה נמצינו למדים ממה שדיברו האחרונים בעניין ה"שראנקין" (שהיו עושים שני עמודים ועליהם מקל שעומד כלפי מעלה, ויכולים לסגרו ואז יהיה צוה"פ), ושם היו אחרונים שדנו בזה להקל דחשיב כסגור וחשיב צוה"פ, אך דעת רוב האחרונים לאסור ושאין להחשיב זה לצוה"פ, אך בעצם הענין שדבר העומד לסגור חשיב כסגור לא מצינו שנחלקו, ואדרבה החתם סופר בתשובה (או"ח סי' צ') השיב לשואל שודאי חשיב כסגור, וז"ל "משא"כ הכא בקורה העשויה חוליות ע"י גלגלים אינו אלא מחוסר קריבה, וקי"ל מחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה דמי, וחילוק זה מבואר להדיא במס' שבת קד': "א"ר אמי כתב אות א' בטבריה ואות א' בציפורי חייב כתיבה היא אלא שמחוסר קריבה", וכו', ה"נ דכוויתיה ממש כנ"ל, מ"מ הכא נמי ליכא אלא מחוסר קריבה לסגור הקורה ע"י גלילים העשויים לכך ואפשר דלא הוה כמחוסר מעשה", עכ"ל, וא"כ ה"ה בנידון דידן שיש שער העומד לכך, ודאי שמחוסר הקריבה לא יחשב כפירצה.
וכדבריו מפורש ג"כ בשו"ת מהר"י אסאד (או"ח סי' נ"ד) בשם ספר דברי ר"ש, וז"ל "אגב באתי להזהיר את העם באיזו מקומות שאין עושין צוה"פ רק דלתות שקורין שראנקן, אבל שראנקן הללו צריכים להיות ראויים לנעול, ואם ננעלות הוי מחיצה", מפורש בדבריו שמועיל בתורת מחיצה (ועי"ש בהמשך שהצריך שיהיה בשראנקן שיעור מחיצה כשיורידהו עי"ש), ודבר זה מפורש גם בשו"ת פנים מאירות ח"ב קמג' וז"ל "נשאלתי בעיר אחת שלא היה להם צוה"פ במבוי, רק בסוף המבוי היה דופן בנוי באמצע המבוי והעמידו אותו דופן על הציר באמצע המבוי וביום הוא פתוח וכו', ונשאלתי אם מותר לטלטל בשבת כשהוא פתוח, נראה בשאלה ראשונה יש לנו ללמוד להתיר וכו'," הרי דפשיטא ליה דלא בעינן צוה"פ.
וכן בשו"ת ברית אברהם (פצנובסקי) או"ח סימן טו' אות ג', ושם בסי' יח' אות יא' "אמנם לדינא נלפע"ד ברור שהדלת מהני בלא צוה"פ, ודוחק לומר דסתם דלתות הנאמרים בתלמודן המה עם צוה"פ", והמשיך להוכיח כדבריו מדברי הרמב"ן במלחמות ה' פרק עושין פסין דף כב., ומהמרדכי ריש פרק הדר (שלמד שצוה"פ מועילה לדידן שאין לנו רה"ר וכ"ש דלת הראויה לינעל שיש לה צורת פתח, ולא אמר שכבר יש לה צורת הפתח), וציין לדבריו גם בדעת תורה למהרש"ם (סי' שסד' סעיף ב' ד"ה "ויע"ש").
וכן מבואר גם באבני נזר מסימן רעב' עד רפ', ושם רואים שאף אחד מהשואלים לא העלה צד שדלת צריכה גם צוה"פ, (וכן מבואר דעת הר"י מקוטנא שהביא בתשובה רעג').
ועיין עוד בשו"ת חסד לאברהם (תאומים) מהדו"ת סי' לו' ששם האריך לפלפל בדברי הברית אברהם, ולהלכה דעתו, שבמקום שסומכים רק על דלתות הראויות לינעל אין להקל בלא צוה"פ, אך במקום שצד אחד נעול שפיר סמכינן בצד השני על דלת הראויה לינעל, וכן אם הוי דלת הננעלת בלילה ממש ג"כ אין צורך בצוה"פ.
אך בשו"ת בנין ציון סי' כו' הביא תשובת הגאון ר' נתן אדלר זצ"ל, וז"ל "והגם דאי' סי' שסד' באו"ח די"א דסגי בדלתות ראוים לנעול, זה מיירי שעושים כדרך דלתות שיש להם גיפופים דומיא דדלתות ירושלים דאיתא בעירובין דף ו' דודאי היה להם גיפופים ומשקוף כדאי' בתוספתא (דף כב'), אבל בנידון דידן אין שום היתר, וכן פסק אדמ"ו הגאב"ד כאן נר"ו הלכה למעשה וכו'", הרי שדעתו דצריך גם צוה"פ.
אך תשובה זו הוזכרה גם בשו"ת יד הלוי סי' סח' (בתשובתו לבנין ציון, ר' יעקב עטטלינגער, בעל הערוך לנר), ושם הציע פיתרון לגלול רשת מתכת על עמוד בצד אחד של רה"ר ויהיה חשיב כדלת הראוי לנעול, והביא שם שר' מענדל קארגויא זצ"ל לא הסכים לזה שאין זה נראה כדלת אלא כמקל, והאריך לחלוק עליו (וע"ז התשובה השיב הבנין ציון הנ"ל), ושם בסי' סט' (תשובה שניה לבנין ציון), "הנה כמדומני ע"י טירדות ולימוד רפ"מ נ"י אישתמיטתיה לפי שעה שגדולה מזו שאלתי מרפ"מ ני' בחודש אדר שעבר ואז לא הסכים להתיר, אמנם כמדומני עיקר יסודו היה שחשש לסברת החסיד מו"ה נתן אדלער בתשובה ע"י הביא תשובת הרב מענדל קארגויא זצ"ל שכשעשה דלת ממש ללא צוה"פ הסכים להקל, הא לנו שגם הבנין ציון בסוף חזר בו וחלק על הגאון ר' נתן אדלער זצ"ל, וכן דעת רמ"ק וכן דעת היד הלוי שאי"צ צוה"פ.
וכן דעת התשובה מאהבה ח"ב רמה' בפשיטות וגם האב"ד במקומו.
והנה בחזו"א סי' עח' אות א' כתב וז"ל ראינו מתקנים את המבואות בדלתות בלא צוה"פ במקומות שא"א לעשות צו"ה מטעם פקידי העיר, ואת הדלתות נועלים פעם אחת ואח"כ פותחים אותם ועומדים תמיד פתוחים, ונראה דאין תיקון דלתות בלא צו"ה מועיל כלום שדלת בלא צוה"פ אינו עושה פתח וכו'", והאריך להוכיח כן מדין מזוזה, ועוד הוכחות, ולדינא מרחק רב בין החזו"א ור"נ אדלר, דלר"נ אדלער צריך רק שיראה כפתח, אולם לחזו"א צריך צוה"פ ממש וכמו שכתב שם בהמשך דבריו (סוף אות ה').
אך ראיתי בספר נתיבות שבת פכ"ג הערה ט"ו (לר' יעקב בלויא) שכתב לדעת החזו"א שזהו רק כשנעשה שלא לשם פתיחה וסגירה אך כשנעשה לפתוח ולסגור יותר קל (וכעין סברת החסד לאברהם שהבאנו לעיל), ומצאתי שכ"כ במפורש בשו"ת מנחת יצחק ח"ו סי' לד' וז"ל "עוד נראה דגם החזו"א לא החמיר רק להתיר רה"ר ובדלתות שלא נעשו לנעול כלל, אבל לא בחצר ונעשו לנעול ממש," וכו', יוצא שגם לדעת החזו"א אם פותחים ונועלים את הדלת, או במקום חצר שפיר יש להקל.
וכן ראיתי בכף החיים סי' שס"ד סקט"ו שמבואר בדבריו שבדלת אין צריך גם צוה"פ ("א"כ ה"ה בדלתות הראויות לנעול דלא גרע מצוה"פ").
וכן פסק להלכה בשו"ת שבט הלוי ח"ד סי' מא' וז"ל "הטענה השניה שאין כאן צוה"פ רק דלת הראוי לנעול, בזה יפה כתב כ' לסמוך על זקני הגאון פנים מאירות ח"ב סי' קמ"ג, דכה"ג, ובפרט דאמ"ד [שם עיר] לכל הדיעות אינו ראוי רה"ר דאוריתא די בהיתר דראוי לנעול בלי צוה"פ," עכ"ל.

העולה למעשה ע"פ כל הנ"ל נראה פשוט ברה"י כגון חניה או מושב שהשער חשמלי יותר ארוך מי' אמות, דלא חשיב פירצה כלל כדעת רוב האחרונים, וגם הגאון ר"נ אדלער זצ"ל לא מצינו שיאסור בזה, וזהו אפי' לכתחילה, (רק יזהר שאין ג' טפחים גובה מתחת השער).
מסקנה: יש להתיר בשופי אותם השערים בלי צוה"פ של חניות ומושבים הרחבים יותר מי' אמות ולא חשיב כפירצה, וכן נהגו אבות אבותינו בכל מקום, אך יש ליזהר שלא יהיה ג' טפחים אויר מתחת לשער.