שאלה
האם מותר לנסוע ליון למקום איפה שהיו כל האלילים של היונים? זה ע"ז שהגוים ביטלו?
מה לגבי הפסל הענק של אותו האיש (יש"ו) שנמצא בברזיל בריו דגנירו?
מותר לנסוע לשם סתם לטיול?
תשובה
אין ללכת מדינא למקומות שיש בהם פסלים שנעשו לשם ע"ז, ואף אם ביטלו אותם הגויים מע"ז, ואינם אלא לזיכרון בעלמא, או לסמלים וכדו', שומר נפשו ירחק ממקום כזה, שהוא בכלל התרחק מהכיעור ומהדומה לו, שהטומאה נמצאת שם.
ויהי רצון שיתקיים בנו במהרה, לראות בתפארת עזך. להעביר גלולים מן הארץ. והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שדי.
מקורות
א
בגמ' שבת (קמט.), איתא:
"תנו רבנן: כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות – אסור לקרותו בשבת. ודיוקנא עצמה – אף בחול אסור להסתכל בה, משום שנאמר אל תפנו אל האלילים. מאי תלמודא – אמר רבי חנין: אל תפנו אל מדעתכם".
וכתב הרמב"ם הלכות עבודה זרה (פ"ב הל' ב'), וז"ל:
"ספרים רבים חברו עובדי כוכבים בעבודתה היאך עיקר עבודתה ומה מעשיה ומשפטיה, צונו הקדוש ברוך הוא שלא לקרות באותן הספרים כלל ולא נהרהר בה ולא בדבר מדבריה, ואפילו להסתכל בדמות הצורה אסור שנאמר אל תפנו אל האלילים, ובענין הזה נאמר ופן תדרוש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו שלא תשאל על דרך עבודתה היאך היא אף על פי שאין אתה עובדה שדבר זה גורם להפנות אחריה ולעשות כמה שהן עושין שנאמר ואעשה כן גם אני". ע"כ.
וראה בכסף משנה (שם אות ב'), דביאר, היאך נלמד בגמ' איסור ההסתכלות בע"ז, וז"ל:
"ואפילו להסתכל בדמות הצורה אסור. שבת פרק שואל (דף קמ"ט) ת"ר כתב המהלך תחת הצורות ותחת הדיוקנות אסור לקרותו בשבת ודיוקנא עצמה אף בחול אסור להסתכל בה משום שנאמר אל תפנו אל האלילים ומפרש רבינו דהני דיוקנות של עבודת כוכבים הן, ואם תאמר הא אמרינן עלה מאי משמע אמר ר' חנן אל תפנו אל מדעתכם ואי כפירוש רבינו דהני דיוקנות של עבודת כוכבים מאי בעי מאי משמע הא פשטיה דקרא הכי משמע שלא יפנה ויביט אל האלילים. ונ"ל דמשמע ליה דאל תפנו היינו שלא יפנה ללכת בדרכיהם ולא לאסור להסתכל בצורה אתא ולהכי בעי מאי משמע ומהדר ליה דנדרוש ביה אל תפנו אל מדעתכם דהיינו בהסתכלם בצורת העבודת כוכבים". ע"כ.
וע"ע בב"י (יו"ד סי' קמ"ב) דכתב, דהאיסור להסתכל בצורות וכדו', היינו כשנעשו לשם ע"ז, וז"ל:
"כתב רבינו ירוחם (ני"ז ח"ה קנט.) אסור לשמוע כלי שיר של עבודה זרה או להסתכל בנוי עבודה זרה כיון שנהנה בראייה כך מוכח בפרק כל שעה (פסחים כו.) מההיא דא"ר שמעון בן פזי קול ומראה אין בהם מעילה אבל איסור יש בהם. גרסינן בפרק שואל (שבת קמט.) ת"ר כתב המהלך תחת הצורה ודיוקנאות אסור לקרותן בשבת ודיוקנא עצמה אסור להסתכל בה אף בחול שנאמר (ויקרא יט ד) אל תפנו אל האלילים וכתב הרא"ש (שם סי' ב) ז"ל נראה דבעשויה לעבודה זרה הוא אף על פי שלא נעבדה עדיין אבל לנוי מותר כדמשמע (פסחים קד. ע"ז נ.) מבנן של קדושים דלא הוה מסתכל בצורתא דזוזא מכלל דאחרים הוו מסתכלי וכן כתבו התוספות (שם ד"ה ודיוקני)". ע"כ.
והוסיף על זה הדרכי משה (שם אות ב'), דבאינו מתכוון להנאה מותר לראות, וז"ל:
"ומצאתי הג"ה בשם ר' ישעיה האחרון ז"ל (שלטי הגבורים פסחים ו: אות א) וז"ל וכן אם היה רואה נוי עבודה זרה או שהיה שומע נגינת הכומרים המנגנים לפני עבודה זרה אם אינו מתכוין להנאה שאינו חפץ בהנאה זו ואינו צריך לה מותר ואם מתכוין ליהנות אסור שאף הקול והמראה אף על פי שאין בהם ממש אסור ליהנות מהן עכ"ל".
וכך פסק הש"ע (שם סעי' ט"ו), וז"ל:
"אסור לשמוע כלי שיר של עבודת כוכבים או להסתכל בנוי עבודת כוכבים, כיון שנהנה בראייה. (ומיהו דבר שאין מתכוין, מותר). (מצא הגה בשם רבי ישעיה האחרון ז"ל ועיין ס"ק ל"ד)".
וביאר הש"ך (ס"ק ל"ג), דלהסתכל בנוי האלילים שאסור, היינו צורות שנעבדו, אך צורות שנעשו לנוי ולא לעבוד, מותר להנות מהם, כמבואר ברא"ש ובתוס'.
ב
על כן נראה, דבוודאי יש לאסור ליהודי ללכת למקומות טמאים כאלה, שהינם איסור ממש בהסתכלות על צלמים ופסלים אלה, וידוע שעד היום הגויים מתפללים לפסלים אלה, ומעריכים ומכבדים אותם כבוד גדול כנודע.
ואף אם ביטלו הגויים אותם לע"ז, אין ראוי כלל לבעל נפש ללכת למקומות כאלה שמטמאים נפשו של האדם.
וידוע שיטתו של מרן הרב אליהו, (קיצור ש"ע הלכות ע"ז בהערה), שאסר לקיים כל מיני שתי וערב, אפי' נעשו לזיכרון ולסמלים בעלמא.
וכן ראה בחשוקי חמד (עבודה זרה נ"א:), שדן שם לעניין הנאה מגינות של בתי ע"ז אי שרי, וכתב: "אולם שמעתי ממו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א לגבי גינות מסויימות של בתי ע"ז, שאע"פ שמעיקר הדין אין איסור ללכת לשם, מהטעמים הנ"ל, אין זה מהראוי ללכת שם, ויש להתרחק מכל הנאה מבתי ע"ז.
[יעוין בספר סדר יעקב (ח"ב עמ' שנא אות יח) שכתב וז"ל: קול פעמוני בית תפלתם הוא דבר מצוי מאד בחו"ל, ששומעים קולם כל רבע שעה, ונתעוררתי כעת לזה ממה שראיתי בכתבי אאמו"ר אשר כתבם בישיבת מיר בשם ר' ישראל סלנטר, וז"ל אילו ידעו הגוים את הרושם שעושים בפעימת הפעמונים שבבית תפלה שלהם, היו מכים כל היום כולו, עכ"ל. ונראה דמצד השראת הטומאה קאתי עלה, שמטמטם ח"ו השומע ומגביר כח ע"ז בעולם. ובשם החת"ס ראיתי שהיה אוטם אזניו בשעה ששומע קולם וצ"ע מעיקר הדין מהו, עכ"ל]". ע"כ.
וע"ע בשו"ת ציץ אליעזר (חלק י"ד סי' צ"א), שכתב כיו"ב, וז"ל:
"למדנו דברים ברורים מדבריו הקדושים האלה של הרמב"ם ציץז"ל שהדבר פשוט כביעתא בכותחא שאסור ליכנס לבית עבודת כוכבים, ולא עוד אלא שאסור אפילו כמעט לראותו, [וזכורני עוד מימי קטנותי, דכשהיו צריכים לעבור על יד כנסיה מובהקת שלהם היו המבוגרים מאיצים בנו לא להסתכל לשם ולמהר לעבור ובדרך המהירות לומר ג"פ =ג' פעמים= שקץ תשקצנו וגו', וכפי הנראה המקור לכך הוא מדברי הרמב"ם אלה, וענין הריצה נפסק בדומה לזה ביו"ד סי' קמ"ב סעיף ט' בלעבור תחת אשירה עיין שם הגם שזה לא דומה ממש לשם עד שיצטרכו לעשות כן גם כאן מעיקרא דדינא, אבל יש משם מקור להריצה בכאן משום מדת חסידות]". ע"כ. וע"ע בדבריו שם שהרחיב הביאור לאיסור ההיסתכלות בע"ז, ובשהייה במקום המיוחד לה.
העולה מן האמור
אין ללכת מדינא למקומות שיש בהם פסלים שנעשו לשם ע"ז, ואף אם ביטלו אותם הגויים מע"ז, ואינם אלא לזיכרון בעלמא, או לסמלים וכדו', שומר נפשו ירחק ממקום כזה, שהוא בכלל התרחק מהכיעור ומהדומה לו, שהטומאה נמצאת שם.
ויהי רצון שיתקיים בנו במהרה, לראות בתפארת עזך. להעביר גלולים מן הארץ. והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שדי.