שאלה
האם מותר לעשות להכין ציצית בלילה?
תשובה
מותר לקשור ציציות בלילה.
מקורות
תחילה נדון אם כסות לילה מותר ללובשה, ואם לאו אם שייך בה משום תעשה ולא מן העשוי, וכדלהלן:
נפסקה הלכה כדעת ר' שמעון שלילה לאו זמן תפילין
ונחלקו רבותינו הראשונים הרא"ש והרמב"ם בפירוש הדברים, דעת הרא"ש הל' ציצית סי' א', שכסות לילה שפטורה מציצית היא בגד שמיוחד ללובשו בלילה, שהוא פטור מציצית, ואפילו לובשו ביום, ובגד שמיוחד ליום חייב בציצית אף בלובשו במהלך הלילה.
ודעת הרמב"ם הל' ציצית פ"ג ה"ז, שכסות לילה הכוונה שלובשו בלילה, ואם ילבש את כסות לילה ביום יהיה חייב בציצית וכן להיפך, כלומר שהקובע זה הזמן אם הוא לילה או יום. והסיק הב"י בסי' י"ח כדעת הרמב"ם.
למעשה השו"ע בסי' י"ח סעי' א', הביא את שני הדעות ולא הכריע בניהם, וז"ל: "לילה לאו זמן ציצית הוא, דאמעיט מוראיתם אותו (במדבר טו, לט) להרמב"ם, כל מה שלובש בלילה פטור אפילו הוא מיוחד ליום, ומה שלובש ביום חייב, אפילו מיוחד ללילה. ולהרא"ש, כסות המיוחד ללילה, פטור, אפילו לובשו ביום, וכסות המיוחד ליום או ליום וללילה, חייב, אפילו לובשו בלילה", וכתב הבא"ח פרשת לך לך שלמעשה מרן לא הכריע בין השיטות, יש לחוש לשני השיטות, ומכל מקום לא יברך בגלל סב"ל.
וכתב עליו הכה"ח בס"ק ט' "אמנם מה שכתב שם הבן איש חי דמרן ז"ל לא גילה דעתו בכסות המיוחד ללילה ולובשו ביום, צריך עיון, דהא מרן ז"ל גילה דעתו בבית יוסף שכתב: לעניין הלכה נקטינן כהרמב"ם ז"ל, ובשולחן ערוך כתב דדעת הרמב"ם ז"ל – מה שלובש ביום חייב אפילו מיוחד בלילה. ואין לומר מפני שהביא בשולחן ערוך דעת הרא"ש, כי כן דרכו, שאף על פי שפוסק הלכה בבית יוסף, בשולחן ערוך מביא דעת החולקים גם כן, כמבואר בסימן עט סעיף ב ובבית יוסף שם ובסימן פח ובכמה מקומות. ועיין עטרת זהב ומאמר מרדכי אות א' וצריך עיון. מיהו מה שכתב ר' זלמן שם שלא נתברר לנו הלכה כדברי מי, עד כאן לשונו, זה עניין אחר, לפי שמור"ם ז"ל בדרכי משה אות א' דחה פסק מרן ז"ל כאשר יעויין שם, לכך כתב שלא נתברר לנו הלכה כדברי מי ודו"ק".
והיינו שכתב הרמ"א "וספק ברכות להקל. ע"כ אין לברך עליו אלא כשלובש ביום והוא מיוחד ג"כ ליום (הגהות מיימוני)", כלומר שמספק כתב הרמ"א שיש לחוש לשני השיטות, כן כתב המשנ"ב בס"ק ב' בביאור הרמ"א, וז"ל: "להקל – היינו דוקא לענין ברכה אבל אסור ללבוש כסות של לילה ביום בלא ציצית וכן כסות של יום בלילה משום ספק". וכן הסיק מרן הרב בספרו מאמרמרדכי לימות החול פ"ז.
ומכאן נבוא לנידון דידן שלדעת הרמב"ם שהקובע הוא הזמן ממילא לילה לאו זמן ציצית בכלל, וא"כ שמא אי אפשר לקשור ציצית כיון, דהוי תעשה ולא מן העושי הואיל ועשאה בזמן שאינו כשר למצוותה.
והנה כתב הבא"ח ש"ר פרשת לך לך סעי' י"ח "מותר להטיל הציציות בטלית ולקשרם בלילה בטלית המיוחד ליום, אף על גב דלהרמב"ם ודעמיה כסות יום בלילה פטורה, ליכא בזה משום תעשה ולא מן העשוי, משום דזמן ממילא קאתי, ולא דמי לבעלת שלש דאינה חייבת ואין ראוי לציצית כלל וכנז' במש"ז סי' י"ח סק"א", כלומר שכל מה שאמרינן תעשה ולא מן העשוי זה בפסול בגופו, אבל פסול שאינו בגופו וממילא יעבור כמו זמן לא פוסל.
וכן כתב הכה"ח סי' י"ח ס"ק ב' "אבל מכל מקום מותר לעשות ציצית בלילה לטלית המיוחד ליום אפילו לדעת הרמב"ם ז"ל דסבירא ליה טלית המיוחד ליום אם לובשו בלילה פטור, ולא הוה תעשה ולא מן העשוי ודוגמא לדבר אין מחוסר זמן לבו ביום וזמן ממילא קאתי. פרי מגדים במשבצות זהב אות א', והביאו פתח הדביר אות א' [ומה שכתב עוד ראיה הפתח הדביר להכשיר מדברי הלבוש סימן תרכ"ו סעיף ג' מסוכה שעושין בבית תחת הגג יעו"ש, ושם בפלוגתא תניא, לא הביא ראיה אלא להחזיק עוד בדברי ההכשר גם ממקום אחר ור"ל עיקר טעם המשבצות זהב, ועוד יש הכשר גם כן מסימן תרכ"ו], וכן כתב בן איש חי פרשת לך לך אות י"ח להתיר כמו שכתב המשבצות זהב, וכן כתב פתחי עולם אות ב'".
וכן כתב בשו"ת לב חיים ח"ג סי' כ"ט, הג' חכמת שלמה על שו"ע, ליקוטי מהרי"ח, ערוה"ש סי' י"ד סעי' ז', ויש מחמירין עמודי השלחן על קיצור שולחן ערוך סי' ט', תוספת חיים על חיי אדם כלל י"א.
למעשה
מותר לקשור ציציות בלילה.