שאלה
האם יש בעיה שגבר יעשה השתלת שיער? האם יש משום לא תלבש?
תשובה
• לעשות השתלת שער, אין איסור של לא ילבש אם עושה מחמת בושה.
• אין חציצה לתפילין לפני שיצמחו שאי אפשר להסיר השערות שנשתלו, ולאחר שיצמחו הרי הוא שער רגיל.
• ולגבי תפילין לימים ראשונים, אם אפשר להניח תפילין לרגע אחד, להניח בברכה, ואם אי אפשר להניח אפילו לרגע אחד, אם אפשר לעשות ההשתלה בערב סוכות או פסח, אין שאלה כלל, ואם אי אפשר בזה, כיון שעושה לבושה וצער מותר לעשות ולהניח רק תפילין של יד בברכה.
מקורות
תהליך ההשתלה נעשה, על ידי שלוקחים שערות ממקום ששם השערות אינן נושרות ומשתילים אותן במקום שהשערות נושרות, ובהמשך הזמן הם גדלים שם כשיער רגיל. מספר ימים אחר ההשתלה אי אפשר להניח דברים על הראש כיון שהמקום רגיש ואם יניח יכאב לו, ועוד אם יניח אפשר שההשתלה לא יצליח על ידי הנחת דברים עליו.
ויש בדבר הזה שלוש נושאים לדיון. האם יש בעיה של לא ילבש גבר שמלת אשה, והאם בהמשך יהיה השער חציצה לתפילין, ומה עם מצות תפילין בימים הראשונים שאחרי ההשתלה שהרי אסור להניח?
בענין לא ילבש, השו"ע בהל' עבודת כוכבים (סי' קנ"ו סעיף ב') פסק שאין לאיש להסתכל במראה משום לא ילבש, וכתב הרמ"א שיש אומרים היינו דווקא במקום שרק הנשים נהגו כן אבל במקום שהדרך שגם האנשים מסתכלים במראה מותר, והנה אע"פ שכדברי הרמ"א הביא בב"י מ"מ פסק כדעת הרמב"ם דמכל מקום יש בכך איסור דרבנן, ומכים אותו מכת מרדות, מבואר שאם עושה לרפואה או להסיר צואה שעליו, מותר. ולכן כאן שדרך נשירה בשער הוא יותר רגיל באנשים מהנשים, ואדרבה רוב השתלות הם בגברים, א"כ י"ל שמהתחלה המנהג בזה הוא גם של גברים ובזה יודה השו"ע, ועוד שיש לו בושה או צער מנשירת שער אין לחוש ללא ילבש.
ובענין אם השיער יהווה חציצה לתפילין, כתב האגרות משה (אורח חיים חלק ד' סי' מ' אות י"ח) שאין בזה משום חציצה, משום שקודם שיצמחו אין זה חציצה שאי אפשר להסירם, ועוד הוא רוצה בקיומם ומקפיד שיהיה שם, ואחרי שיצמחו הרי הוא שער רגיל.
ורק יש מקום לעיין בימים הראשונים שאי אפשר להניח תפילין, באורח חיים (סי' ל"ז סעיף ב') כתב השו"ע מצות תפילין להניחן כל היום ומפני שצריכים גוף נקי נהגו שלא להניחן כל היום, ומכל מקום צריך כל אדם להיזהר בהם להניחן עליו בשעת קריאת שמע ותפילה, וכתב המשנה ברורה שם שצריך להניח תפילין כל יום. ובחיוב זה של כל יום משמע בכתב סופר (שו"ת או"ח תשובה ט') שהוי חיוב מן התורה, אבל במועדים וזמנים (חלק ה' סי' רצ"ט) כתב בשם הגרי"ז (ומובא שגם הרב שך זצ"ל פסק כן) שהוא חיוב מדרבנן.
אבל כאן יש לעיין, ביום שנעשה ההשתלה כבר הניח תפילין בבוקר, ולמחר הוי אונס שאי אפשר לקיים, ובאו"ח (סי' כ"ו סעיף א') פסק השו"ע שאם יש לו שום אונס שאינו יכול להניח אלא של יד בלבד, מניח אותה שיכול, ופירוש המשנה ברורה (ס"ק א') כגון שיש לו מכה בראשו. אבל השאלה כאן, האם אפשר לעשות ההשתלה לכתחילה שעל ידי זה יהיה אונס?
בהל' נשיאת כפיים (סי' קכ"ח סעיף ד') איתא בשו"ע שכהן שאינו רוצה לעלות לדוכן עליו לצאת קודם רצה (לפני שחל עליו החיוב לברך), ובמשנה ברורה (ס"ק י"ב) פירוש שאיירי בכהן שמחמת חולשא וכדומה אינו רוצה לעלות, ובביאור הלכה (ד"ה אינם) מסביר דאי לאו הכי לאו שפיר למעבד הכי לבטל מצות עשה בחנם.
ומכאן שבכל מקום שיש חיוב שעדיין לא הגיע ועתיד לבוא ומבטל מלהגיע, אין לעשות זה בחנם אבל לחולשא וכדומה מותר.
ולכן התפילין (שיותר קל שאפשר חיובו הוא רק דרבנן) גם כן במקום צורך אפשר לבטל מלבוא.
ועצה ראיתי לעשות ההשתלה בערב סוכות או פסח שאינו מניח תפילין לשבוע הקרוב משום מועד, שאינו מבטל כלום, ואף לנוהגים להניח מכל מקום הוי מחלוקת, ויש לצרף ולהקל.
והנה הטוב ביותר אם יכול להניח תפילין לשניה אחת, שיוצא בה ידי חובה, כמבואר בלבוש (סעיף ב') שכתב שאם מניח תפילין אפילו רק לרגע אחד, אפי' שלא התפלל או קרא קריאת שמע יצא ידי חובתו בזה. וכן משמע ממשנ"ב, ולכל הפחות אם אפשר להניח תפילין באופן כזה, אין ביטול כלל.
העולה למעשה
• לעשות השתלת שער, אין איסור של לא ילבש אם עושה מחמת בושה.
• אין חציצה לתפילין לפני שיצמחו שאי אפשר להסיר השערות שנשתלו, ולאחר שיצמחו הרי הוא שער רגיל.
• ולגבי תפילין לימים ראשונים, אם אפשר להניח תפילין לרגע אחד, להניח בברכה, ואם אי אפשר להניח אפילו לרגע אחד, אם אפשר לעשות ההשתלה בערב סוכות או פסח, אין שאלה כלל, ואם אי אפשר בזה, כיון שעושה לבושה וצער מותר לעשות ולהניח רק תפילין של יד בברכה.