שאלה

האם מותר להתפלל בבית כנסת שאחורי הגוף הוא כלפי היכל הקודש כמו שמצוי בשטיבלך?

תשובה

תפילה – יש להתפלל לכיון בית המקדש, אע"פ שהוא הפוך מארון הקודש.
לענין נשיאת כפים נושאים כפים כנגד החזן כיון שאין ארון הקודש בחדר זה ישאו כפים לכיון בית המקדש, אע"פ שהוא הפוך ממקום ארון הקודש.

מקורות

כתב השו"ע סי' צ"ד סעי' ב' "מתפלל לרוח משאר רוחות (כגון הרוצה להחכים שמדרים משנ"ב ס"ק ח' ובכה"ח ס"ק ו' דחה וכתב להחכים יצדד פניו אלא מיירי שהתחיל להתפלל כבר), יצדד פניו לצד א"י אם הוא בחו"ל, אם הוא בא"י לירושלים; ולמקדש, אם הוא בירושלים". וכתב הרמ"א "ואנו שמחזירין פנינו למזרח, מפני שאנו יושבים במערבה של א"י, ונמצא פנינו לא"י (טור וסמ"ג). אין עושין מקום הארון וצד התפלה נגד זריחת השמש ממש, כי זהו דרך המינים, רק מכוונים נגד אמצע היום (הגהות אלפסי החדשים). ומי שרוצה לקיים אמרם: הרוצה להעשיר יצפין או להחכים ידרים, מכל מקום יצדד פניו למזרח", וכתב המשנ"ב בס"ק ט' "ולפי שצריך להתפלל לצד מזרח נהגו לקבוע ההיכל שס"ת בתוכו בכותל מזרחי ואם א"א לו לקבוע במזרח יקבע בדרום ועכ"פ לא למערב שיהיה אחורי העם להיכל ומיהו אפילו קבעו ההיכל בכותל אחר צריך למתפלל להחזיר פניו למזרח". וכ"כ הכה"ח בס"ק ח' וכ"כ מרן הרב במאמ"ר ימות החול פט"ו סעי' ל"ח וז"ל "אם בבית הכנסת ארון הקודש אינו לכיוון ירושלים ובית המקדש, יתפללו לכיוון ירושלים, ולכן טוב לכתחילה לקבוע את ארון הקודש לכיוון זה". אך אם לא קבעו את הארון הקודש לצד הנכון, יתפללו לצד ארץ ישראל או ירושלים או לבית המקדש כבמקרה דנן, ואע"פ שהוא הפוך מארון קודש.
וכ"ש במקרה דנן שהוא מתפלל בחדר אחר.
ב
כתב השו"ע סימן קכח סעי' י' "עומדים בדוכן פניהם כלפי ההיכל ואחוריהם כלפי העם, וכו' קורא להם (הש"צ): כהנים. ומחזירים פניהם כלפי העם; ואם הוא א', אינו קורא לו, אלא הוא מעצמו מחזיר פניו", ובסעי' י"א "כשמחזירין פניהם כלפי העם, מברכין: אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו ישראל באהבה".
כתב הכנה"ג בהגות הטור "ועולין לדוכן ועומדים [שם] פניהם כלפי ההיכל וכו'. [נ"ב]: לאו דוקא, אלא מפני שנהגו שקובעין ההיכל במזרח ושליח צבור מתפלל פניו למזרח והכהנים צריכין להיות פניהם כנגד שליח צבור, קאמר "ועומדים שם פניהם כלפי ההיכל". אבל אין הכי נמי, שאם ההיכל קבוע בכותל אחר, שאין הכהנים [עומדים] אלא כלפי מזרח, כדי שיהיו פניהם נגד השליח צבור. הר"ש חקאן הלוי ז"ל בתשובה כתיבת יד. אמר המאסף: ואני ראיתי הרבה מקומות בקושטאנד"ינה שההיכל אינו קבוע לצד מזרח, אלא לצד צפון או דרום, ועומדים שם הכהנים פניהם כלפי ההיכל. וגם שמעתי בהרבה מקומות שהכהנים מרובים ואין אורך כותל מזרחית מכיל אותם, ועומדים מהם לצד דרום ומהם לצד צפון. וגם ראיתי בקושטאנד"ינה ובברוסה ובאיזמי"ר ופה תירי"א, שאעפ"י שההיכל קבוע בכותל מזרח, התיבה פונה לרוח אחרת, ונמצא שאין פני הכהנים כלפי השליח צבור, כמו שהצריך הר"ש חקאן הלוי ז"ל בתשובה הנזכר", כלומר שנחלקו הפוסקים האם כאשר הכוהנים מברכים את העם צריכים להיות כלפי השליח ציבור או שהם צריכים להיות במקום ארון הקודש, ונפק"מ היכא שארון הקודש אינו בצד הנכון או במקום הפוך.
והביא שני השיטות רבינו המשנ"ב ס"ק לז, וז"ל: "וא"צ להיות פני הכהנים כלפי הש"ץ דוקא, אלא אפילו אם ההיכל קבוע בצפון והתיבה שהש"ץ לפניה היא במזרח, הכהנים עומדים לפני ההיכל בצפון ופניהם לדרום כלפי העם [מ"א בשם כנה"ג] וי"א שטוב יותר שהכהנים יעמדו במזרח אף על פי שההיכל הוא לצד אחר והעם יעמדו נגדם פנים נגד פנים [פר"ח והביאו הפמ"ג]", והנה נראה שהמשנ"ב מצדד שיתפללו במקום ארון הקודש, וכן כתב בשו"ע הרב סעי' י"ח כתב שיעמדו כנגד ההיכל.
וכתב הכה"ח בס"ק ס' "ואם ההיכל קבוע בכותל אחר אין הכהנים אלא כלפי מזרח כדי שיהיו פניהם נגד הש"ץ. הר"ש חקאן הלוי בתשובה כ"י, והביאו כנסת הגדולה בהגהות הטור וכתב ואני ראיתי בהרבה מקומות שההיכל אינו קבוע לצד מזרח אלא לצד צפון או דרום ועומדים שם הכהנים פניהם כלפי ההיכל וגם שמעתי בהרבה מקומות שהכהנים מרובים ואין אורך כותל מזרח מכיל אותם ועומדים מהם לצד דרום ומהם לצד צפון יעו"ש, והביאו מגן אברהם ס"ק ט"ו, אליה רבה אות ך', שלמי צבור שם. מיהו הפרי חדש ס"ק י"ב כתב דהעיקר כהר"ש חקאן אף על פי שלא נהגו כן, וכן כתבו האחרונים".
והנה כל המחלוקת היא דווקא באותו חדר אמנם בחדר אחר שוב יש להם לברך העם כנגד השליח ציבור.
העולה
תפילה – יש להתפלל לכיון בית המקדש, אע"פ שהוא הפוך מארון הקודש.
לענין נשיאת כפים נושאים כפים כנגד החזן כיון שאין ארון הקודש בחדר זה ישאו כפים לכיון בית המקדש, אע"פ שהוא הפוך ממקום ארון הקודש.