שאלה
האם מותר להטביל כלים בים הכינרת?
תשובה
מותר לטבול כלים בכינרת.
מקורות
איתא במשנה בפרק ח' דפרה (מ"ח) ובפרק ה' דמקואות (מ"ד) כל הימים כמקוה שנאמר (שם) ולמקוה המים קרא ימים דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר הים הגדול כמקוה לא נאמר ימים אלא שיש בו מיני ימים הרבה רבי יוסי אומר כל הימים מטהרין בזוחלין ופסולים לזבין ולמצורעים ולקדש מהן מי חטאת".
וכתב התפארת ישראל ביכין ס"ק ל' בביאור דברי ר"מ כתב "כל הימים. כל מים כנוסין שיש מעיינות בתחתיתן, ולא נמשך להלאה בזרם כנהר, ואפי' מקום הכינוס קטן כגון אגמים זעען בל"א, נקרא בלשון חכמים ים", ובס"ק ל"ד בדברי ר' יהודה כתב "מיני ימים הרבה. וה"ק קרא ולמקוה המים, דהיינו ים אוקינוס לו קרא הקדוש ברוך הוא בשם ימים משום דשאר ימים מחוברים לו, אבל אותן ימים המחוברין לו לא נקראו מקוה, א"נ דר' יהודה לא אתא למעוטי רק אותן ימים שאינן מחוברין לאוקינוס כלל וגם לא ע"י נהרות כים המלח, וכינרת וים הכספי וכדומה", וא"כ לדעת ר' יוסי גם ים המלח וכינרת נחשב כים.
וניתן לתת זכר לדבריו ממה דאיתא בגמ' בבא בתרא דף עד עמוד ב "כי אתא רב דימי א"ר יוחנן, מאי דכתיב: כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה? אלו שבעה ימים וארבעה נהרות שמקיפין את ארץ ישראל, ואלו הן שבעה ימים: ימה של טבריא, וימה של סדום, וימה של חילת, וימה של חילתא, וימה של סיבכי, וים אספמיא, וים הגדול".
וכתב הב"י בסי' ר"א "ומשמע דהלכה כרבי יוסי וכן פסקו הרמב"ם (פ"ט הי"ב ובפירוש המשניות שם) והרא"ש ז"ל (הל' מקואות סי' יג). ופירש רש"י בפרק שמנה שרצים (שבת קט.) רבי יוסי אומר כל הימים וים הגדול תורת מעין עליהם לענין שהם מטהרין בזוחלין. וכן פירש רבינו שמשון (פרה שם). אבל הרמב"ם (פרה שם) פירש ארבי יוסי ששאר הימים זולת הים הגדול נחשבים כמעין לענין שיטהרו בזוחלין ושהמימות הניגרים הנוזלים מכולם יטהרו בכל שהוא כמעין ונחשבים כמקוה לענין שהן פסולין למי חטאת ולטהרת מצורע ולטבילת הזב עכ"ל. ונראה מתוך דבריו שהוא מפרש דמודה רבי יוסי בים הגדול שהוא כמקוה ואינו מטהר בזוחלין אבל בפרק ט' מהלכות מקואות (הלכה י"ב) פסק סתם כל הימים מטהרים בזוחלין ופסולים לזבים ולמצורעים ולקדש מהם מי חטאת ולא חילק בין הים הגדול לשאר ימים, ובפרק ו' מהלכות פרה (ה"י – יא) כתב הים הגדול כמקוה ואינו כמעין לפיכך אין ממלאין ממנו לקידוש וכל הנהרות פסולים לקדש מהם מי חטאת ושאר הימים כמעין והמים הנגררים משאר הימים והם הנקראים זוחלין פסולין והזוחלין מן המעין הרי הן כמעין וכשרים ע"כ. ומתוך כך נראה דהרמב"ם סובר דלכולהו תנאי לענין טבילת שאר טמאים כל הימים דינם כמעין לטהר בין באשבורן בין בזוחלין ולא איפליגו אלא לטבילת זבים ומצורעים וקידוש מי חטאת דכתיב בהו מים חיים דרבי מאיר סבר כולהו ימים כמקוה ופסולים להנך ג' מילי דבעו מים חיים ורבי יהודה סבר דים הגדול הוא דמיפסיל להני ג' מילי אבל שאר ימים כשרים אף להנך ג' מילי בין בזוחלין בין באשבורן כדין מעין ואתא רבי יוסי למימר לרבי יהודה שפיר קא עבדת למיפלג בין ים הגדול לשאר ימים ומיהו לאו לאכשורי שאר ימים להנך ג' מילי בין באשבורן בין בזוחלין כדקא אמרת דלא מתכשרי להנך ג' מילי אלא כשהן באשבורן אבל כשהן זוחלין אף על פי שהן מטהרים לכל הטמאים אף בזוחלין מכל מקום פסולים להנך ג' מילי דבעינן בהו מים חיים, ואפשר דטעמיה משום דכשהם זוחלין דמו לנהרות וכיון דכל הנהרות פסולים למידי דבעי מים חיים גזרו בזוחלין דשאר הימים אטו נהרות אבל בזוחלין מן המעין לא גזרו לפי שעל הרוב הם מים מועטים ולא אתו לאיחלופי בנהרות ואפשר שמפני כך הפסיק הרמב"ם בין ים הגדול לשאר ימים בדין כל הנהרות שרצה להקדים דין פיסול הנהרות לדין פיסול שאר ימים בזוחלין להודיענו דמשום גזירה אטו נהרות נפסלו. ומה שיש לדקדק על זה מדברי הרמב"ם עצמו בסוף פ"ט איישב בסמוך בס"ד (ד"ה ומ"ש אבל). וא"ת היאך מכשיר שאר ימים באשבורן להנך ג' מילי הא תנן בפרק ח' דפרה (מ"ט) דמים המוכין דהיינו שהם מרים או מלוחים פסולים ואין לומר דבימים מתוקים מיירי (מדמפלגי) [מדמפליג] בינייהו לים הגדול אלמא דבמלוחים דומיא דים הגדול מיירי ואפשר דמים מלוחים דפסילי היינו שמחמת הארץ שעוברים עליה נעשו מלוחים אבל היכא שמתחלת ברייתן הן מלוחים כגון מי הים כשרים כך נראה לי לפרש לדעת הרמב"ם ז"ל. ובכן למדנו לדברי הכל דבין ים הגדול בין שאר הימים כשרים לטבילת טמאים בין בזוחלין בין באשבורן חוץ מן הזב הזכר", והנה אע"פ שמרן השווה דעת הרמב"ם לדעת רש"י, מכל מקום יש בראשונים דעות שים הגדול אינו מטהר בזוחלין, וראה בהרחבה בלחם ושמלה, ובדרכי תשובה ס"ק ל"ט. ועיין בטהרת המים סי' ג' שדן לגבי דין זוחלים בים הגדול ופסק כדברי הרמ"א בסעי' נ' דהיכא דהמים חוזרים למקומם לא הוי בכלל זוחלים, וראה שם בסי' ח', ואין המקום להאריך ומכל מקום דעת מרן שגם הים הגדול בכלל וכן להלכה.
כתב השו"ע ביו"ד סי' ר"א סעי' ה' "כל הימים יש להם דין מעיין לטהר בזחילה; הילכך גל שנתלש מהים ובו ארבעים סאה ונפלו על האדם או על הכלים, עלתה להם טבילה. אבל אם הטביל בגל כשהוא באויר, קודם שיפול על הארץ, אף על פי שיש בו ארבעים סאה, או שזרק כלים באמצעית הגל שהוא עשוי ככיפה, לא עלתה להם טבילה".
והנה בפתחי מקוואות להרב בלוי כתב שניתן להטביל בכינרת כלים ובשעת הדחק גם נשים, וכתב שכך היה המנהג בטבריה, והביאו בשו"ת אשי מאיר לרבה של טבריה סי' י"א וכתב שאכן היה כך המהנהג אבל כיום צ"ע משום ששואבים מים מכינרת, והוי בכלל זוחלים, אמנם מה שיש להעיר שאע"פ ששואבין אין מרוקנים אותה אלא מורידים אותה במטר שניים וממילא דינה כים, וממילא אין לחוש משום זוחלין וכעין שכתב בטהרת המים סי' ג', נסתפק אם כיום בימות החורף רבו הנוטפין על זוחלים, וכתב ששמע מזקני טבריה שגם כשיורד הכינרת אינה נחסרת רק כמטר או שנים וא"כ תמיד יהיה יותר מנוטפין.
וכן שאלתי את הרה"ג אהרון שאלתיאל שליט"א, ואמר לי שכן היה המנהג בטבריה לטבול בכינרת כלים.
העולה
מותר לטבול כלים בכינרת.