שאלה

אשה אשכנזיה שצריכה לאכול בט' באב עדיף שתבדיל בעצמה או שבעלה תבדיל בשבילה ושהיא תשתה או ילד?

תשובה

מי שצריך לשבור את הצום תשעה באב שחל להיות בראשון או נדחה לראשון צריך לעשות קודם הבדלה.
יש לעשות את הבדלה על שכר מדינה לספרדים ניתן לעשות על מיץ תפוזים או קולה לאשכנזים יש לעשות על בירה וכדו' דבר המשכר.
ואם אין רק יין תתן לקטן או לקטנה, ואם אין תשתה היא.

מקורות

בהמשך – כתב הב"י בסי' תרצ"ו "כתוב בארחות חיים (הל' הבדלה סי' יח) נשים אין מבדילות לעצמן דאין הבדלה תלויה בשמירת שבת אלא רבנן אסמכוה (פסחים קו.) אקרא (שמות כ ח) וה"ר יונה כתב דכשם שחייבות בקידוש חייבות בהבדלה".
כתב השו"ע סי' רצ"ו סעי' ח' "נשים חייבות בהבדלה כשם שחייבות בקידוש, ויש מי שחולק. הגה: ע"כ לא יבדילו לעצמן רק ישמעו הבדלה מן האנשים", כלומר כיון שאינם חייבות במצווה.
וביאר במשנ"ב בס"ק ל"ד דבריע השו"ע "נשים חייבות – אף על גב דהוי מצוה שהזמן גרמא דבדיני שבת איש ואשה שוין דאיתקש זכור לשמור וכמ"ש בריש סימן רע"א והבדלה נמי בכלל זכור הוא למ"ד הבדלה ד"ת וכמ"ש בריש הסימן ואפילו למ"ד הבדלה דרבנן דומיא דקידוש תקנוה והיש מי שחולק ס"ל דהבדלה כיון שהיא בחול אינה תלויה בעניני דיני שבת והיא בכלל שאר מצות שהזמן גרמא דנשים פטורות".
אמנם לכאורה לפי שיטת הרמ"א שנשים יכולות לחייב עצמן במצוות שהזמן גרמא ה"ה להכא וכן כתב המג"א בס"ק ח' "לא יבדילו לעצמן. וב"ח כ' אפי' למ"ד שפטורות מ"מ יכולין להבדיל לעצמן כמו בשופר ולולב והמנהג שאפי' יש שם אנשים שיכולין לשמוע מפיהם מבדילין לעצמן עכ"ל, ואפשר דדעת רמ"א במצוה שיש בה עשיה רשאין לעשות ולברך אבל בדבר שאין בה אלא הברכה כגון כאן אין רשאות ואפשר דמהאי טעמא לא נהגו לקדש הלבנה ועמ"ש סימן תכ"ו אבל ברא"ש פ"ק דקידושין משמע דכל ברכה שאין בה וצונו רשאים הנשים לומר ע"ש גבי הגדה ועסי' תקפ"ט ס"ו דאם כבר הבדילו האחרים אסור להבדיל לנשים ופשוט דרשאים לברך לעצמן על הבשמים ועל הכוס דברכת הנהנין הם והעיקר כדברי ב"ח".
והנה בס"ק ד' כתב המג"א עוד טעם "נהגו הנשים שלא לשתות מכוס הבדלה וע' הטעם בשל"ה", והביאו המשנ"ב בס"ק ו'. י"א שהטעם שנהגו שלא ישתו יין הבדלה משום שהיא סחטה יין לאדה"ר מעץ הדעת, שהיה גפן (עי' ברכות מ' ע"א, של"ה, מסכת שבת אות צ"ט, כה"ח סי' רצ"ו ס"ק י"ד). וי"א שהטעם משום שבחטא עץ הדעת טוב ורע, גרמה לערבוב של טוב ורע בעולם, וזה הפך מצות ההבדלה בה מבדילים בין קודש לחול (שו"ת קרית חנה דוד ח"ב סי' ל"ז). וכתב מרן הרב אך מכל מקום, מעיקר הדין – אין איסור לאשה לשתות מכוס ההבדלה (עיין בא"ח ש"ש פרשת ויצא סעי' כ"ב). וע"ע למשנ"ב (שם ס"ק ל"ה), ערוך השולחן (שם סעי' ה').
והביא המשנ"ב בס"ק ל"ה דברי המג"א הנ"ל וכתב " והנה לפי מה שכתב המ"א לעיל בסק"ד דנהגו הנשים שלא לשתות מכוס הבדלה א"כ בלאו כל הטעמים האיך תבדיל בעצמה והלא אינה יכולה לשתות הכוס וכ"כ בעל דרך החיים אלא כונת המ"א להקל בשאין לה ממי לצאת דאז בע"כ תבדיל לעצמה ותשתה כדי שלא לבטל מצות הבדלה", וא"כ ה"ה הכא שיכולה הבת לשתות מהיין.
וכתב הכה"ח בס"ק ה"ן "והט"ז ס"ק ז' כתב דלא דמי ללולב ושופר דמברכות דשאני התם דהחיוב אצל אנשים הוא דאורייתא מה שאין כן כאן (ר"ל לסברת יש מי שחולק שכתב השלחן ערוך) יש תרתי לפטור שהוא מדרבנן אפילו לאנשים והיא מצות שהזמן גרמא יעו"ש. ועיין תוספת שבת אות ך' מה שכתב להשיב על דברי הט"ז הנז' ומה שכתב ליישב דברי מור"ם ז"ל יעו"ש. ומכל מקום מידי פלוגתא לא יצאנו ואנן חיישינן לספק ברכות להקל כמו שכתבנו באות הקודם, ועל כן צריכות הנשים ליזהר לשמוע הבדלה מאחרים שלא יצאו עדיין".
הבדלה לחולה בתשעה באב
כתב השו"ע סי' תקנ"ו סעי' א' "ליל ת"ב שחל באחד בשבת, כשרואה הנר אומר: בורא מאורי האש; ואין מברך על הבשמים. ובליל מוצאי תשעה באב מבדיל על הכוס, ואינו מברך לא על הנר ולא על הבשמים".
וכתב השערי תשובה בס"ק א' "מבדיל. עבה"ט וכ' בר"י בשם תשו' כנה"ג ח"ב חולה שאוכל בט"ב יבדיל תיכף במוצאי שבת והב"י שם דעתו נוטה קצת שיכול להוציא ג"כ בני ביתו בהבדלה זו ע"ש".
וכתב הכה"ח בס"ק ט' "מבדיל על הכוס. חולה שאוכל בתשעה באב יבדיל תכף במוצאי שבת. כנסת הגדולה בתשובה אורח חיים חלק ב' סימן ע"א. וזה החולה שמבדיל תכף במוצאי שבת יכול להוציא בני ביתו וכמו שכתב מטה משה דהצם בעשירי ישמע בליל עשירי הבדלה מאחרים. ברכי יוסף אות ג', זכור לאברהם אות ט', שערי תשובה אות א', מועד לכל חי שם אות מ"ט. וזה החולה שמבדיל במוצאי שבת היינו אם צריך לאכול במוצאי שבת, אבל אם אינו נצרך בעת ההיא לא יבדיל עד שנצרך לאכול, וגם לא יבדיל על היין אם אינו נצרך לו רק על שאר משקין או יתן לתינוק. ועיין לעיל סימן רצ"ו סעיף ב' וסימן רצ"ט סעיף ו' ובדברינו לשם ולקמן סימן תקנ"ט אות ע' ודוק".
ומה שכתב שייתן לתינוק הוא ע"פ המבואר בדברי הרמ"א סי' תקנ"א סעי' י' שכתב השו"ע "יש מי שאומר שהנוהגים שלא לאכול בשר בימים הנזכרים, מותרים בתבשיל שנתבשל בו בשר, ואסורים בבשר עוף ובשר מלוח ויין תוסס; ומותר לשתות יין הבדלה וברכת המזון. הגה: ונוהגין להחמיר שלא לשתות יין בברכת המזון ולא בהבדלה (תשובת מהרי"ל סי' ק"ו /ט"ו/), אלא נותנים לתינוק; ובמקום דליכא תינוק, מותר בעצמו לשתות הבדלה".
וכתב שם המשנ"ב בס"ק ע' "אלא נותנים לתינוק – שהגיע לחינוך וישתה רוב הכוס ודוקא אם לא הגיע עדיין להתאבל על ירושלים ודוקא בזה שהוא מצוה אבל בלא מצוה אף שא"י להתאבל אסור בבשר ויין כשהוא בריא".
וכשו"ת שבט הלוי חלק ז סימן עז "ובענין הבדלה על היין או שכר בט"ב – מש"כ כב' בשם הברכי יוסף סי' תקנ"ו דמתיר על היין שם אינו מבואר כלום מזה – ופשוט דאם אפשר להבדיל על השכר חייב להבדיל ע"ז, ואם אי אפשר, והחולה צריך לאכול יראה להבדיל על היין דחיובא היא, ומעכב אכילת החולה, ואינו דומה לאיסור יין המוזכר בחז"ל בסעודה המפסקת".
וכתב בשש"כ שם סעי' מ"ח שכיון שיש דעות שנשים לא חייבות בהבדלה טוב יותר שבעלה יעשה את הבדלה והיא או קטן ישתו.
וכתב מרן הרב "האוכל בתשעה באב שחל ביום ראשון חייב להבדיל על הכוס. וכיון שגם איש זה צריך להזהר מלשתות יין שמשמח בתשעה באב, לכן הטוב ביותר בשבילו שיסחט ענבים או יבדיל על כוס בירה. ואם אין לו – יבדיל על כוס מיץ ענבים. ואם אין לו אלא יין – יבדיל על יין. כשמבדיל על יין לא ישתה ממנו אלא מעט ויתן לילד קטן שלא צם לשתות רוב רביעית. אם הוא צריך לשתות יין לרפואתו – מותר, ויכול להוציא אחרים ידי חובת הבדלה אף שאינם אוכלים".
העולה
מי שצריך לשבור את הצום תשעה באב שחל להיות בראשון או נדחה לראשון צריך לעשות קודם הבדלה.
יש לעשות את הבדלה על שכר מדינה לספרדים ניתן לעשות על מיץ תפוזים או קולה לאשכנזים יש לעשות על בירה וכדו' דבר המשכר.
ואם אין רק יין תתן לקטן או לקטנה, ואם אין תשתה היא.