שאלה

דג שעוטפים אותו בניר כסף פעמיים (שתי עטיפות) ויהודי מניח על מנגל שאינו כשר – האם מותר?

תשובה

להשתמש במנגל טרף על ידי כסוי של נייר כסף על האוכל:
לדעת מרן הרב זצ"ל אין עצה כלל על ידי כיסויים של נייר כסף.
ולפי דעת מרן הרב אלישיב זצ"ל במנגל נקי: בשתי כיסויים מותר לכתחילה. ובפשטות דעת השו"ע, לפי האגרו"מ, ולרב אלישיב במנגל אינו בן יומו, די בשכבה אחת.

מקורות

הדרכי משה (יו"ד סי' צב ס"ק ט) מביא מחלוקת לגבי הדין של שתי קדירות [קדירה בשרית וקדירה חלבית] נוגעות זו בזו, המהר"ם והגהות מיימוני מתירים לכתחילה, אבל השערי דורא בשם המהרא"י מחמיר ואוסר. ובהגהותיו על השו"ע מסיק הרמ"א (יו"ד סי' צב סעיף ח) לגבי שתי קדירות שלכתחילה אסור שיגעו זה בזה ובדיעבד מותר. ומשמע מדברי הפוסקים (ט"ז או"ח סי' תנ"א ס"ק כח ומג"א שם ס"ק מד ומ"ב שם ס"ק לד) דהוא הדין לעניין שאר איסורים שלכתחילה אסור ובדיעבד מותר.
הטעם שמותר בדיעבד מפרש הפרי מגדים, משום דאין טעם יוצא מכלי לכלי בלי רוטב. והסיבה שאסור לכתחילה שיגעו הקדרות זו בזו, מצאנו בדרכי משה שיש שיטה שסוברת שטעם יוצא מכלי לכלי בלי רוטב כלל ומחמירים כוותיה. וכן פסקו רוב הפוסקים (פרי מגדים, כתב סופר, רעק"א ועוד). אבל האגרות משה (יו"ד חלק ג סי' י) פסק כמו התורת חטאת (כלל לה ס' ט) שמחמיר דיש חשש שמא יזוב מקדירה א' לשני, ולכן רק אסור באופן שאפשר במציאות שיצא רוטב מהקדירה להשני. ונפקא מינה, לגבי ליתן קדרה בשרי נקי חם על שיש חלבי נקי, שלפי רוב הפוסקים אסור לכתחילה, ולפי האגרו"מ מותר (ואע"ג שאפשר שיזוב מתוך הקדירה לשיש, כנראה האיסור הוי רק כשיש לשתי הקדירות היכולת לזוב ).
ובדעת השולחן ערוך לגבי דין זה, המשמעות הוא שמיקל לגמרי דאינו מביא את איסור זה כלל גם לא בבית יוסף, וזה הפשטות שמותר דאין בליעות יוצא מכלי לכלי בלי רוטב, אבל מרן הרב זצ"ל (מפי בנו הרב יוסף שליט"א) מחמיר כמו סברת המחמירין שרוטב הולך מכלי לכלי בלי רוטב.
במגן אברהם (או"ח סי' תנא ס"ק מד וכן פסק שו"ע הרב שם ס' סה וכן במ"ב שם ס"ק קלו) כתב שמותר ליתן בפסח קדירות בתנור של חמץ אם יש הפסק בין התנור לקדירה, דהיינו שעל ידי ההפסק אין לזה הדין של שתי קדירות שנגעו זה בזה, אלא השתי קדירות נגעו בההפסק וזה מותר לכתחילה.
מובא בשם הרב אלישיב זצ"ל (קונטרס שו"ע כהלכה ס' ג ס"ק לג) שאם אחד מהכלים אינו בן יומו גם כן מותר לכתחילה אם נוגעים זה בזה, והסברא נותנת, שהאיסור שיגעו הוי רק לכתחילה ולכן באופן שאחד מהם אינו בן יומו דגם זה רק אסור לכתחילה מהיכא תיתי לאסור כלל.
לגבי נייר כסף, יש לדון האם דינו ככלי אף על פי דהוי דק מאד. בשו"ת אבני ישפה (חלק ג ס' עב) בשם הרב אלישיב זצ"ל כתב דדינו ככלי לגמרי, אבל מרן הרב זצ"ל (מפי בנו הרב יוסף שליט"א) פסק, דאין נייר כסף נחשבת ככלי והבליעות עוברים דרכו להאוכל שבפנים. ופשוט דגם לדעת המתירין חייב לוודא דמכוסה לגמרי בלי חורים כלל.
נחזור למקרה של המנגל: יש לנו שתי אפשריות, נקי ואינו נקי.
לדעת מרן הרב זצ"ל אסור בכל אופן שאין הנייר כסף נחשבת ככלי כלל. (ובדיעבד, במנגל נקי, ואינו בן יומו, מותר בדיעבד דהוי פגום, ובבן יומו אסור דהוי נ"ט בנ"ט דאיסורא, ובאינו נקי אסור דבלוע מאיסור ממש. ויש עצה לכל הדעות על ידי הכשרת המנגל, ואכמ"ל.)
ולדעת הרב אלישיב שנייר כסף נחשב ככלי:
במנגל נקי, אם יש שכבה אחת של נייר כסף על האוכל יש כבר שתי קדירות שנגעו זה בזה, דהיינו המנגל והנייר כסף, ולכ' לדעת השו"ע מותר לכתחילה. ובדעת הרמ"א, אם אינו יודע אם המנגל בן יומו, סתם כלים אינן בני יומן (יו"ד ס' קכב) ולכן לשיטת הרב אלישיב (דבאינו בן יומו מותר) מותר לכתחילה. ואם יודע שהמנגל בן יומו, יש ההיתר של האגרו"מ דאי אפשר שהרוטב יצא מהאיסור לתוך ההיתר ומותר, ולרוה"פ שחולקין עליו צריך עוד שכבה של נייר כסף, ובזה יש הפסק ומותר לכתחילה.
ובמנגל שאינו נקי, הואיל ויש בעין עליו צריך שתי שכבות של נייר כסף כדי להיות שתי כלים. ובשתי שכבות כנ"ל, לשו"ע מותר, ולהאגרו"מ מותר, אבל לשאר פוסקים אסור, דכשיש בעין עליו אינו נחשב כאינו בן יומו (יו"ד ס' קכב סעיף ג וס' קג סעיף ה) ולכן צריך עוד שכבה, ובזה יש הפסק ומותר.
למסקנת הדברים:
להשתמש במנגל טרייף על ידי כסוי של נייר כסף על האוכל:
לדעת מרן הרב זצ"ל אין עצה כלל על ידי כיסויים של נייר כסף.
ולפי רב אלישיב זצ"ל; במנגל נקי: בשתי כיסויים מותר לכתחילה. ובפשטות דעת השו"ע, לפי האגרו"מ, ולרב אלישיב במנגל אינו בן יומו, די בשכבה אחת.