שאלה
האם אברך יכול לעשות יותר מהסכם אחד של יששכר וזבולון עם יותר מאיש אחד?
תשובה
סוף דבר נראה שאם ב' אנשים ירצו ביחד לכתחילה לפרנס אברך שיוכל ללמוד הדבר אפשרי, אך אם ירצה האברך לאחר שכבר קבע הסכם עם אדם אחד לקבוע עם אדם אחר אינו יכול שהרי עיקר יסוד יששכר וזבולון הוא שיהיה לו פרנסה והרי כבר יש לו מה"זבולון" הראשון‚ וכן לכ' נראה (ע"פ ר' ירוחם הנ"ל) שאותו אברך יאבד שכר לימודו‚ מפני שמראה שמשוה את שכר התורה לממון גשמי בעוה"ז.
מקורות
ראשית יש לבאר מהו הסכם יששכר וזבולון ומהם מקורותיו ועל פי זה תיושב השאלה מאליה.
מקור ראשון לדברים אלה מצאנו במדרש רבה (בראשית פצ"ט אות ט) וז"ל "זבולון לחוף ימים ישכון – הרי זבולון קדם ליששכר שכן מיחסן יששכר וזבולון ולמה כן אלא שהיה זבולון עוסק בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה וזבולון בא ומאכילו לפיכך קדמו, עליו אמר הכתוב עץ חיים היא למחזיקים בה, וכו', וכן משה אומר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך שלך הן שאת מסייעו לישב בהן, ע"כ, הרי מתבאר שבעצם העובדה שזבולון סייע ליששכר לעסוק בתורה נחשבה תורה שלו.
בגמ' סוטה כא. בפירוש הפסוק בשיר השירים "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו", אומרת הגמ' מאי בוז יבוזו לו אמר עולא לא כשמעון אחי עזריה ולא כר' יוחנן דבי נשיאה אלא כהלל ושבתאי דכי אתא רב דימי אמר הלל ושבנא אחי הוו הלל עסק בתורה שבנא עבד עיסקא לסוף א"ל תא נערוב ולפלוג יצתה בת קול ואמרה אם יתן איש וכו'", ע"כ, ופירש"י 'שמעון אחי עזריה תנא הוא במשנה קמייתא בזבחים ולמד תורה ע"י אחיו שהיה עוסק בפרקמטיא כדי שיחלוק בזכות לימודו של שמעון לכן הוא נקרא על שם עזריה אחיו וכן ר' יוחנן למד ע"י הנשיא שהיה מפרנסו, הלל עסק בתורה מתוך עוני רב כדמפרש במס' יומא עכ"ל.
והנה בטור יו"ד סי' רמו' כתב הטור וז"ל ומי שא"א לו כלל ללמוד או מפני טרדת הזמן יספיק לאחרים הלומדים ותחשב לו כאילו הוא לומד בעצמו ע"כ, וכתב ע"ז הב"י (בבדק הבית) וז"ל וכתב ר' ירוחם (בנ"ב סוף חלק ה) העוסק בתורה קודם שיעסוק יכול להתנות שיעסוק חבירו בסחורה ויטול חלק מלמודו כמו יששכר וזבולון, אבל אחר שעסק כבר ונותן לו חלק בשביל ממון אינו כלום כדכתיב אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו ומסתברא שהעוסק איבד שכבר ביטל חלקו כן כתבו המפרשים עד כאן לשונו.
אך בתשובת מהר"ם אלשקר סימן קא נראה מדבריו דלא כרבינו ירוחם וזה לשונו בתשובה שם (בקצרה) עוד שאלת אם יש ממש באותם שמוכרין זכויותיהם זה לזה אם זכה הקונה או הפסיד המוכר ואם פעולה זו יש לה עיקר ,תשובה לא מצאתי מקום לדבר זה כי אם בתשובת שאלה לרבינו האי גאון ז"ל וראיתי להעתיק לך אותה התשובה ומשם תבין עיקרן של דברים תשובה ככה ראינו כי דברים אלו דברי הבל שאין לסמוך עליהם ואיך יעלה על הלב כי שכרו של זה של מעשים טובים שעשה זה לזה והלא הכתוב אומר צדקת הצדיק עליו תהיה וכן אמר ורשעת הרשע עליו תהיה כשם שאין אדם נתפס בעוון זולתו כך אין אדם זוכה בזכות זולתו, היחשוב כי מתן שכר של מצוות דבר שישאהו אדם בחיקו וילך כדי שיתן זה מתן שכרו לזה אילו ידעו מהו השכר לא היה זה נותנו לזה ולא זה מקבל מזה וכו', אבל ודאי מי שיתן שכר למלמד ללמד וכו', וביותר מי שעוזר עוסקין בתורה ומצוות להפנות ליבותם לעסוק בה יש לו שכר והשכר שיש לו על פעולתו הוא וכו, עכ"ד.
היוצא מדבריו נראה שחולק על דברי רבינו ירוחם וסבירא ליה שמקבל שכר רק כמסייע למצווה ולא יותר מכך.
והנה בשולחן ערוך (יו"ד סי' רמ"ו סע' א') לא הזכיר דין זה דר' ירוחם אך ברמ"א (שם) העתיקו, וכתב הש"ך סעיף קטן ב' וזה לשונו ויחלוק עמו בשכר כלומר שכר תורה ושכר מה שירוויח יהיה בין שניהם ביחד ומשמעות לשונו שמקבל שכר החצי מזה הלומד וכן גם כן יטול חצי מרווח העוסק בסחורה (כן דייק באג"מ יו"ד ח"ד סי' קלו' אות ג').
יש שרצו ללמוד מהשמטת השולחן ערוך שלא ס"ל דין הנ"ל, אך בשו"ת ציץ אליעזר (חלק טו סימן לה) דחה את ראיתם מכך שמרן השולחן ערוך בספרו שו"ת אבקת רוכל הביא לדין זה ועל כן צריך לומר שכיוון שהיה כ"כ פשוט לבעל השולחן ערוך לא הזכירו בשולחן ערוך והוסיף להביא עוד שגם בשו"ת משיב דבר חלק ג סימן יד הכריע למעשה כרבינו ירוחם.
והנה בערוך השלחן (יו"ד סי' רמ"ו סע' ה') ביאר באופן אחר וז"ל "והטעם פשוט דשכר עוה"ב אינה במכירה ובנתינה לאחרים והנפש שעשתה היא תשיג שכרה ולא אחר אך כשמתחילה משתתפים במצווה ממילא דעשו שניהם המצווה כמו יששכר וזבולון ושמעון אחי עזריה ועל זה נאמר עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר וכל הישועות והנחמות וכל הברכות שהתנבאו הנביאים כולן הם למשיא ביתו לת"ח ועושה פרקמטיא ומהנה ת"ח מנכסיו אבל ת"ח עצמם עין לא ראתה אלוקים זולתך" עד כאן לשונו.
ועל פי הנ"ל נראה שיש ב' דרכים להבין את הענין של יששכר וזבולון לדעת הש"ך נראה שהוא כדין מכר והקנאה וכדבריו נקטו בשו"ת ציץ אליעזר ובאג"מ (או"ח חלק ה אותיות ב ג ד) אך דעת הערוה"ש שהוא מדין מסייע למצווה (ולדבריו אין מחלוקת בין רב האי גאון לר' ירוחם).
העולה
סוף דבר נראה שאם ב' אנשים ירצו ביחד לכתחילה לפרנס אברך שיוכל ללמוד הדבר אפשרי, אך אם ירצה האברך לאחר שכבר קבע הסכם עם אדם אחד לקבוע עם אדם אחר אינו יכול שהרי עיקר יסוד יששכר וזבולון הוא שיהיה לו פרנסה והרי כבר יש לו מה"זבולון" הראשון‚ וכן לכ' נראה (ע"פ ר' ירוחם הנ"ל) שאותו אברך יאבד שכר לימודו‚ מפני שמראה שמשוה את שכר התורה לממון גשמי בעוה"ז.