שאלה
מאורר על עדן החלון, מכניס אויר קריר מבחוץ בלילה האם מותר לי להוריד אותו לרצפה בשינוי בשבת בצהריים שלא יכניס אויר חם לחדר?
תשובה
מאוורר שמחובר לחשמל אף שיש מתירין דעת מרן הרב שאין להוזיזו ממקומו בשבת.
מקורות
כתב השולחן ערוך סימן שח סעי' ב' "כל כלי, אפי' הוא גדול וכבד הרבה, לא נתבטל שם כלי ממנו לא מפני גדלו ולא מפני כבדו". וכתב המשנה ברורה סימן ש"ח ס"ק ח' "וה"ה אבן גדולה וקורה גדולה אם יש תורת כלי עליה דהיינו שמיוחדים לתשמיש שרי לטלטלן ובכלי מותר אפילו אינו רגיל לטלטלה בימות החול מ"מ לא אמרינן דמפני כבדותה הוא קובע לה מקום ומקצה אותה מדעתו מלטלטלה. ונראה דאם בימות החול הוא זהיר להניעה ממקומה כדי שלא תפסד ותתקלקל ממילא הוא בכלל מוקצה מחמת חסרון כיס ואסור לטלטלה".
והנה כתב בשערי תשובה סימן שח סעיף נא "ובמחזיק ברכה כתב בשם שאלת יעב"ץ סימן ס"ג דכלי השעות גדולות העומדות בתיבות על הקרקע יש להחמיר בטלטול אם לא לצורך מקומו ע"ש", וכתב המשנ"ב (ס"ק קס"ח): "ודוקא הקטנים שקורין טאשי"ן אוה"ר (שעון יד) אבל הגדולים שקורין וואנ"ד אוה"ר (שעון קיר) – אסור לטלטל, ואפילו אותן כלי שעות העומדין בתיבה על הקרקע יש להחמיר בטלטול אם לא לצורך מקומו [שע"ת]". והכה"ח בס"ק ער"ה.
ואפשר לבאר ע"פ הרשב"א מסכת שבת דף קכד עמוד א "ונמצא לפי דברי רש"י ז"ל דכלי שמלאכתו לאיסור אינו ניטל כלל לצורך גופו לפי שאינו מיוחד אלא למלאכת איסור, אבל לצורך מקומו ניטל שהרי נטילתו כתשמיש המיוחד לו, ואף על גב דבכולה שמעתין שרינן טפי לצורך גופו מצורך מקומו, הכא לא קשיא דבדין הוא דאפילו לצורך גופו יטלטלנו אלא שאי אפשר דלא משכחת לה לצורך גופו", וכן כתב בדף קנ"ד.
וביאר החזו"א בסי' מ"ג ס"ק י"ז שאיתא בגמ' בשבת מ"ה ע"ב " הורה ריש לקיש בצידן: מנורה הניטלת בידו אחת – מותר לטלטלה, בשתי ידיו – אסור לטלטלה. ורבי יוחנן אמר: אנו אין לנו אלא בנר כרבי שמעון. אבל מנורה, בין ניטלה בידו אחת בין ניטלה בשתי ידיו – אסור לטלטלה. וטעמא מאי? רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: הואיל ואדם קובע לה מקום. אמר ליה אביי לרב יוסף: והרי כילת חתנים, דאדם קובע לו מקום, ואמר שמואל משום רבי חייא: כילת חתנים הקשתה מותר לנטותה ומותר לפרקה בשבת", והקשה החזו"א הרי כילת חתנים מלאכתה להיתר וא"כ גם אם קבעתי לה מקום צריך להיות מותר משא"כ מנורה שהיא כלי שמלאכתה לאיסור הוי כמו סיכי ומזורי אלא שאם אדם קובע מקום פקע ממנו שם כלי ואע"פ שזה רק בהו"א כתב החזו"א הוי זכר למתי שאדם קובע לה מקום לגמרי שפקע ממנו שם כלי (וניתן לבאר שכילת חתנים כשמה כן היא שדרך להורידה אחרי כן) וכתב שהוא כדין שלהבת וכמו שכתבו האחרונים לגבי שעון וכן דעת הגרי"ש אלישיב בשלמי יהודה פי"ב ס"ק ל"ד, [ולגבי שלהבת ראה לקמן]. אמנם מה שיש להבין בדברי החזו"א דהא שלהבת ומנורה אסור לטלטל גם לצורך מקומה וצ"ע איך השווה בין הדברים.
וע"כ כתב מרן הרב בשו"ת הרה"ר ח"ב פכ"ו "תשובה: אסור לטלטל מנורה ניידת או מאוורר בשבת דהוי מוקצה מחמת איסור, וכן יש חשש שמא יינתק החוט ממקומו".
וכך כתב במאמר מרדכי פקי"ח סעי' ל"ו "אסור אפילו לנגוע במאוורר בשבת מחמת שהינו מוקצה מחמת חסרון כיס, שהרי אדם מקפיד עליו ואינו רוצה שישחקו בו. ולכן אסור להפנות הצידה את המאוורר", והבהערה שם הוסיף הטעם של שמא ינתק החוט.
כלומר שס"ל למרן הרב שכיון שבדרך כלל אדם קובע לו מקום ומקפיד שלא יוזיזו כדי שלא יהרס, הוי בכלל קובע לו מקום שאסור להוזיזו לצורך גופו, אמנם ראה שם שהקל הרב לצורך חולה להוזיז בשינוי. אמנם מה שיש לדון שאע"פ שאדם מצמצם לו מקום עדייןם בשטח הזה אינו מקפיד מלהוזיזו וכן שדרך אנשים לטלטלו כדי לכוונו לכיונם או לכיון אחר וממילא לא ביטלו לגמרי להוזזתו ולכן הוי ככלי שמלאכתו לאיסור וכתב במנחת שלמה חלק א סימן ט "וה"נ גם כאן כיון שמאוורר לא מחובר חשיב כלי שמלאכתו לאיסור מפני שהוא עומד שהאדם יפעיל אותו ע"י החשמל, לכן אף בשעה שכבר מחובר לא נפקע ממנו השם של מלאכתו לאיסור, ולא דמי לשעון שאין רגילין כלל להפסיק הילוכו ולכן בשעה שהוא הולך שפיר רואין אותו ככלי מתוקן שמלאכתו להיתר ואין מתחשבין כלל בזה שדרכו להתקלקל וצריכים לערוך אותו מחדש ולתקנו, וה"ז דומה לכלי שדרכו להתקלקל כל ב' או ג' ימים דמ"מ בשעה שהוא מתוקן חשיב שפיר כמלאכתו להיתר ומותר לטלטלו גם מחמה לצל, ובפרט דלאחר שהוא מחובר אין יכולים לטלטל את המאוורר טלטול גמור ואינו ראוי אלא לטלטול במקצת מבלי להוציא אותו מהתקע, ולכן הדבר צריך הכרע אם מותר בטלטול מחמה לצל ודבר זה נוגע לעוד כמה מכשירים מסוג זה, אולם שעון שהולך ע"י בטריה חשמלית חשיב ודאי כמלאכתו להיתר ומותר לטלטלו גם מחמה לצל]", וראה בשש"כ פי"ג הערה קל"ד שכתב בשם הגרש"ז שכיון שעומד לטלטל במקצת אין עליו שם מוקצה כלל וזה דלא כדבריו הכא, וא"כ דינו ככלי שמלאכתו לאיסור שלצורך גופו או מקומו מותר לטלטלו.
ונראה שלכן הוסיף הרב את הטעם של שמא ינתק שהדבר מצוי שכאשר מוזיז את המאוורר שינתק וראה בבית יוסף (יו"ד סי' קפ"ג) שבדבר שקרוב לודאי שיבוא לידי איסור תורה – אסור לאדם לעשותו. וכתב התפארת ישראל (כלכלת שבת, כללי ל"ט מלאכות אות א'): "אמנם עובדין דחול, וכו' יש בו ג' אופנים. דהיינו אם שאסרו חכמים הדבר משום דדומה לא' מהל"ט מלאכות, או משום שמא ע"י כך יבא לעשות מלאכה, או משום טרחא יתירתא, וכולן נכללין בשם שבות".
וכיון שכן אסר מלהוזיז את המאוורר ממקומו כלל
העולה
מאוורר שמחבור לחשמל אף שיש מתירין דעת מרן הרב שאין להוזיזו ממקומו בשבת.