שאלה

מלצר במסעדה לא כשרה.
במהלך הקורונה פיטרו הרבה מלצרים מעבודתם. כיום חוזרת התיירות לרומא ויש ביקוש גדול למלצרים.
שני סטודנטים יהודיים הלכו לראיון עבודה במסעדות אחת של יהודי לא דתי ובמסעדה מוכרים בשר בחלב , חזיר, יין נסך.
וכנ"ל במסעדה השניה, אבל היא בבעלות גוי.
ושאלתם האם מותר לעבוד במסעדות אלו?

תשובה

אם הם יעבדו בבישול בשר וחלב שהבישול שלו אסור מהתורה, אסור להם לבשל אפי' בשביל נכרי. ואיסור זה הוא אפי' אם לא מבשל ביחד אלא בזה אחר זה בקדירה שהינה בת יומה (תוך 24 שעות לבישול החלב או הבשר).
בבישול בשר וחלב שאסור מדרבנן – מותר לבשל ומותרים בהנאה.
אמנם אם לא מתעסקים בבשר וחלב אלא בשאר הדברים שהם טריפות הדבר תלוי
נבילות וטריפות שאסור מהתורה- אין לבשלם אפי' לנכרי אל"כ הוא שעת הצורך.
נבילות וטריפות שאסור מדרבנן- יכול לבשלם ולהסתחר בהם.
אמנם אם אינם צריכים לבשל והם רק מגישים מותר להם.

מקורות

א
כתב השו"ע ביו"ד סי' פ"ז סעי' א' "כתוב בתורה: לא תבשל גדי בחלב אמו ג' פעמים; אחד לאיסור בישול, ואחד לאיסור אכילה, ואחד לאיסור הנאה. והוציא אכילה בלשון בישול, לומר שאינו אסור מן התורה אלא דרך בישול, אבל מדרבנן אסור בכל ענין" וכתב הרמ"א "כל בשר בחלב שאינו אסור מן התורה, מותר בהנאה".
שאם בישל יש בזה משום איסור של בישול בשר וחלב אע"פ שאינו שלו אלא בעצם הבישול עבר.
ב
וכתב השו"ע בסעי' ג' "אינו נוהג אלא בבשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה, אבל בשר טהורה בחלב טמאה, או בשר טמאה בחלב טהורה, מותרים בבישול ובהנאה. ובשר חיה ועוף, אפילו בחלב טהורה, מותר בבישול, ובהנאה; ואף באכילה אינו אסור, אלא מדרבנן". וכן כתב הכה"ח בס"ק כ"א
וכתב הפת"ש בס"ק ח' "עי' בס' חמודי דניאל סי' י"ח שכ' דמותר לבשל בשר לעובד כוכבים בקדרה של חלב אינו ב"י דכל שאינו אסור רק מדרבנן לא גזרו בבישול והנאה וכאן ליכא מראית עין דמי יודע אם הוא קדירה של בשר או של חלב מ"מ יש להחמיר מדכתב רמ"א סעיף ו' דאסור לחתות וכו'. ואפשר משום דמתחלה היה חלב גמור החמירו בו קצת ע"ש". וכתב הזב"ח בס"ק י"ז וכה"ח כ"ג דלהלכה מותר.
ג
כתב השו"ע בסי' קי"ז סעי' א' "כל דבר שאסור מן התורה, אף על פי שמותר בהנאה, אם הוא דבר המיוחד למאכל אסור לעשות בו סחורה ( או להלוות עליו) (ת"ה סימן ר') ( ואפילו לקנותו להאכילו לפועליו עובדי כוכבים אסור) חוץ מן החלב, שהרי נאמר בו: יעשה לכל מלאכה ואם נזדמנו לצייד חיה ועוף ודגים טמאים, ( וכן מי שנזדמנה לו נבלה וטריפה בביתו), (טור), מותר למכרם ובלבד שלא יתכוין לכך. וכו' וכל דבר שאין איסורו אלא מדבריהם, מותר לעשות בו סחורה". וראה בכה"ח בס"ק א' שנחלקו הראשונים אם איסור סחורה הוא מהתורה או מדרבנן
וכתב הש"ך בס"ק ב' " הטעם שמא יבוא לאכול מהן אבל אם אינו מוכר לצורך אכילה ליכא למיגזר דדוקא כשמוכר לצורך אכילה איכא למיגזר שמא יבא לאכול מהן כיון שהוא מוכר לאכיל' או שמא יבא לטעום כדרך המוכרים לאכילה אבל כשאינו מתעסק בו לצורך אכילה ליכא למיגזר א"נ לשמא יבא לאכול לא חיישינן דאטו ברשיעי עסקינן דלא מזדהרי למיכל איסורא אלא הטעם הוא משום דהרואה שסוחר בדבר האסור לצורך אכילה יחשוב שכשם שסוחרן לצורך אכילה כך הוא אוכל מהן ולכך מותר היכא דאינו מוכר לאכילה אף על פי שהוא דבר שדרך בני אדם לגדלן לאכלן וכמ"ש בס"ק א'". וראה בט"ז ס"ק א'
שו"ת תשב"ץ חלק ג סימן רצד "עוד שאלת כי יש עכו"ם קונים בשר מן השוק ומביאין אותו לביתו של ישראל לבשל בביתו זה הבשר אם נקראת נביל' והנבילה שלא נשחט' כהוגן אם אסור לבשלה ושחיטת הישמעאלים ששוחטין הסימנין והוורידין אם מותר לישראל לבשלה ויאכלנה הנוצרי" תשובה (כתב שמהתורה מותר) אבל יש בזה כיעור להתעסק עמהם בפת בגם ויש לו לאדם להתרחק מן הכיעור ומן הדומה לו שהרי אמרו (ע"ז נ"ח ע"ב) אסור למזוג יין נסך לעכו"ם משום לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב והנוהג היתר בזה אין בו רוח טהרה ואם משום דרכי שלום ומפני חשש איבה יכול לאשמוטי מניה ולומר לו מה שאין אנו אוכלין אין אנו רשאין לבשלו ובכיוצא באלו הטענות אמרו בפ"ב דע"ז ויכול לפייסו בדברים כשרים ונבלה מותרת לעכו"ם במכירה ולגר בנתינה כפשט הכתוב וכן נזכר בגמ' בפרק כל שעה (כ"א ע"ב) ובפ' (העור והרוטב) [כל הבשר] (קי"ד ע"ב)", כלומר שעדיף לא להתעסק שמא יבוא לידי אכילה בטעות.
וכתב בשו"ת קול אליהו יו"ד סי' כ"ז "כללא דמילתא דלא מצאתי היתר לדבר זה אי משום איסור בישול בשר וחלב אי משום שמא ישכח ויטועם את התבשיל ואי משום עושה סחורה בדברים האסורים דאיסורו מן התורה וכו' ובשו"ת בית יצחק שמעלקיס ח"א מיו"ד (סי' קמג) שאמנם אינו אסור משום דברים הטמאים ואסורים אבל אסור משום שמא יאכל וכן כתב בשו"ת ארץ צבי תאומים (חיו"ד סי' לד) והנה לכאורה טעם של בישול אין כאן כיון שהם רק מלצרים אמנם טעם של מסחר גם לא כל כך שייך כיון דאינה שלהם, והם מקבלים שכר עבור השירות ולא עבור המאכל מכל מקום שמא שייך כאן שמא יבואו לאכול,
וכתב הרעק"א "לקבוע מלאכתו לבשל לנכרי דברים האסורים ונוטל שכר טרחתו אם מקרי סחורה צ"ע ועיין תשובות קול אליהו סי' כ"ז וכן כתב התוי"ט פ"ז מ"ג דשביעית" שממנו נשמע שמותר
וראה בשו"ת מהרש"ם ח"א סי' קכ"ה שהיקל במקרה מאוד מסוים, אמנם ראה בזבחי צדק סי' קי"ז ס"ק מ"ו שהעלה להקל בזה ע"פ עין משפט יו"ד סי' א'. וא"כ ה"ה למלצרים
העולה
אם הם יעבדו בבישול בשר וחלב שהבישול שלו אסור מהתורה, אסור להם לבשל אפי' בשביל נכרי. ואיסור זה הוא אפי' אם לא מבשל ביחד אלא בזה אחר זה בקדירה שהינה בת יומה (תוך 24 שעות לבישול החלב או הבשר).
בבישול בשר וחלב שאסור מדרבנן – מותר לבשל ומותרים בהנאה
אמנם אם לא מתעסקים בבשר וחלב אלא בשאר הדברים שהם טריפות הדבר תלוי
נבילות וטריפות שאסור מהתורה- אין לבשלם אפי' לנכרי אל"כ הוא שעת הצורך.
נבילות וטריפות שאסור מדרבנן- יכול לבשלם ולהסתחר בהם.
אמנם אם אינם צריכים לבשל והם רק מגישים מותר להם.